... מספיק בשיטה הרוחנית שאליה הוא הגיע, אז הוא מגלה שהוא עומד אל מול שוקת שבורה, כי גם השיטה הרוחנית הזאת, היא סופית, וגם היא
לא יכולה לספק לו את האושר האין סופי. ומהות כל העניין הנ"ל הוא, שאף אחד
לא יכול למכור את מה שאין לו. וגם אם המוכר ממש ירצה, הוא
לא יכול למכור את מה שאין לו. כל שכן, כאשר הוא לא יודע בכלל על קיומו של הדבר שאין לו אותו. והרעיון הוא, כי כאשר הפסיכולוג בעצמו צריך פסיכולוג, וכאשר המאמן האישי בעצמו זקוק לאימון אישי, וכאשר היועץ זקוק לעצה, וכאשר המנהיג עצמו, זקוק למישהו שינהיג אותו, הרי שגם האדם שהולך אחריהם, גם הוא
לא יכול להגיע לשלמות שלו. כי רק מי שהגיע אל השלמות, רק הוא יכול לתת אותה גם לאחרים. ומי שלא הגיע אל השלמות, הוא יכול רק להחליף חסרון אחד בחסרון אחר. כי לאדם יש חסרון פנימי ... שהפסיכולוג עצמו או המאמן האישי עצמו או המנהיג הרוחני עצמו, כל זמן שהם עצמם עוד לא הגיעו אל השלמות האישית של עצמם, אז הם גם
לא יכולים להראות לאדם את הדרך אל השלמות האישית של עצמו. כי אם לעצמם הם
לא יכולים לעזור, כיצד הם יעזרו לאחרים?! ומצד אחד כל התקדמות של האדם בחיים, גם אם היא רק התקדמות יחסית, גם היא טובה. וכאשר האדם הולך ליועץ כלשהו, גם אם היועץ הזה מייעץ לו ... מהדרך של האדם אל האושר. כי האושר לא נמצא כולו אצל הפסיכולוג. כי אם הפסיכולוג עצמו לא הגיע לשלמות עצמית בצורה מלאה, הרי שהוא
לא יכול להביא את האדם לשלמות עצמית שכזו. וכיו"ב לגבי כל מנהיג אחר, שהוא
לא יכול לתת את מה שאין לו. ואף על פי כן, באפשרותו של האדם כן להגיע אל השלמות העצמית. כי למרות מגבלת השכל של האדם, עדיין יש בתוך השכל של האדם, נקודה שמחברת אותו אל המציאות ...