... במבחן גורם לך להיות ממש עצבני?". ולומר את זה באינטונציה שכאילו אין לנו מושג על מה הוא מדבר. כאילו הוא אמר לנו משהו בגיבריש,
שלא ברור בכלל. דהיינו, להעביר לו את המסר, שמה שהוא אומר,
לא ברור מאליו. ואז, כאשר הוא מנסה להבין את מה שאמרנו לו, כדי להגיב למה שאמרנו, לשם כך הוא צריך להזדהות עם נקודת המבט שלא לוקחת כברור מאליו, את מה שהוא אומר. נניח לדוגמא אדם דתי ... סוג של משחק מילים של המילה "השם / אשם". שאז בעצם אתה משדר לתת המודע של האדם השני, מסר שאומר, שמה שנראה לו כברור מאליו, לך זה
לא ברור מאליו. כדי לגרום לו לא לקחת כברור מאליו את מה שהוא עצמו חושב והמהות היא, שלפעמים מישהו מבלבל את המוח ואומר שטויות. ואם תגיד לו שלדעתך הוא אומר שטויות, הוא לא ירצה לתקשר ... במקום לומר לו שהוא אומר שטויות, באפשרותך לשדר לו שכאילו בכלל לא הבנת את מה שהוא אמר, כדי שהוא בעצם יבין, שמה שהוא אומר, זה
לא ברור מאליו. כדי לגרום לו לחשוב ולהתבונן, על מה שהוא עצמו אומר. ויש כאן עוד לוגיקה שאומרת, שהבן אדם לפעמים מניח הנחת יסוד כלשהי. והוא מניח בנוסף, שגם אתה מסכים עם הנחת היסוד ...