... אותך. כי לפעמים האדם אומר שהוא רוצה איזה דבר. ואם תמלא את רצונו, הוא לא בהכרח יאהב אותך, אלא אפילו הוא יכול לכעוס עליך ולשנוא אותך. ולמה? כי הוא לא באמת רוצה את הדבר הזה, למרות שהוא אומר שהוא רוצה אותו. ולא שהוא לא רוצה אותו בכלל, כי אחרת הוא לא היה אומר שהוא רוצה אותו. אלא, ...

... בו אהבה או שנאה. והאדם סובל מדימוי עצמי נמוך, רק בגלל שיש לו דימוי עצמי גבוה. והאדם סובל מחוסר הערכה עצמית ולא מעריך את עצמו מספיק, רק בגלל שיש לו הערכה עצמית גבוהה מידי. והאדם סובל משנאה עצמית / כעס עצמי / רגשות אשמה וכיו"ב, רק משום שיש לו גם אהבה עצמית / פרגון עצמי / קבלה עצמית וכיו"ב. ולמה? כי כנ"ל, יש שתי נקודות מבט. ומנקודת המבט שבה אין טוב או רע, מנקודת המבט ... (למרות שאין דבר כזה כנ"ל), גם הוא לא ילך לאכול וגם הוא לא יברח מאש. כי הוא כ"כ שונא את עצמו תמיד, עד כדי כך ששום דבר בעולם לא עושה לו טוב. ואז ממילא הוא גם לא יברח מהרע. ומי שלא מסוגל לדמיין כעס עצמי ושנאה עצמית על עצמו, הוא גם לא מסוגל ליהנות, מכך שהוא אוהב את עצמו. כי בלי שנאה, אין אהבה. ובלי שהאדם יוכל לדמיין חוסר שביעות רצון מעצמו, ממילא הוא גם לא יכול ...

... את עצמך בלי תנאים? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי האדם מחפש, איך להרגיש טוב עם עצמו. ומי שאוהב את עצמו, ממילא הוא מרגיש טוב עם עצמו. ומי שלא אוהב את עצמו, אלא שונא את עצמו, או כועס על עצמו וכיו"ב, הרי שלא ממש כיף לו עם עצמו, וממילא הוא לא חי חיים טובים. ולכן האדם כל הזמן מחפש דרכים איך לאהוב את עצמו. ומאחר שכולם יודעים, שאהבה עם תנאים, ...

... עצמית פנימית מתת המודע של האדם. כגון לדוגמא, אדם שרגיל לכעוס על כל מיני דברים יותר מהממוצע. אז אדם כזה, יגדירו, שיש לו תכונת אופי של כעס. ואדם שרגיל בד"כ לשקר, יאמרו שיש לו תכונת אופי של שקרן. ואדם שרגיל לומר את האמת, ... לעומק התת המודע. לדוגמא: אדם שרוצה לשנות תכונת אופי של כעס, ורוצה לכעוס פחות או לא לכעוס בכלל. על האדם לקחת את תכונת האופי של הכעס שלו, ולפרק אותה לאירועים שמהם היא מורכבת. דהיינו, במקום לנסות לשנות את תכונת ... כאשר אותו אירוע מתרחש. דהיינו, על האדם לא לנסות להפסיק לכעוס בבת אחת. אלא על האדם לקחת אירוע מאוד ממוקד ומאוד ספציפי שבו הוא כעס, דהיינו, שבו באה לידי ביטוי אותה תכונת אופי שאותה הוא רוצה לשנות. ועל האדם לנסות ... התבוננות אל הרגשות שיש לו באותו הרגע. כגון לדוגמא אדם כעסן. שעליו לקחת אירוע כלשהו שהוא כעס בו. ועל האדם לשאול את עצמו, למה לכעוס עושה לי טוב ! ז"א, כי ברור מאליו שלכעוס עושה לאדם גם רע. כי אחרת האדם לא היה רוצה לשנות את תכונת האופי של הכעס שלו. אבל מי שרוצה לדעת למה הוא כ"כ כעסן, עליו לגלות, למה הכעס עושה לו טוב וגורם לו להרגיש גם טוב. כי מי שלא יבין מה הדבר ה טוב שיוצא לו מכך ... יצליח להשתחרר מאותו דבר רע. כי הסיבה שהאדם ממשיך להיות כעסן, היא רק בגלל הדברים הטובים, שהכעס גורם לאדם להרגיש. כי האדם מחוייב תמיד לתכונת אופי אחת, שהיא תכונת האופי העמוקה ... בכל מקרה שהוא, תמיד רוצה להרגיש כמה שיותר טוב. והאדם כועס או סולח, ואוהב או שונא וכיו"ב, לפי מה שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב, באותו הרגע. וגם ... הרגע, שהאדם פועל לפי אותה צורת התנהגות. כגון לדוגמא אדם כעסן, שבתת המודע שלו הוא חושב, שאם הוא לא יכעס, אז הוא יסבול יותר, מכך שהוא מדחיק רגשית את הרגשות שלו. ואז הוא מעדיף לכעוס, כדי להרגיש את החופש, שיש בכך שהוא יכול לכעוס, למרות שזה גורם לו גם לנזק. או אדם שיש לו תכונת אופי אובססיבית, לעשות באובססיה ... לשאול את עצמו, למה באירוע הספציפי הזה, הייתי במצב של כעס. ולמה הכעס גרם לי להרגיש טוב? ולמה אותה תכונת אופי שלילית, למה היא גורמת לי להרגיש טוב? ...

... לבין המציאות באותו הרגע. ככל שההתאמה גדולה יותר, כך האדם נהנה יותר, מרגיש יותר טוב, ומאושר יותר. וככל שחוסר ההתאמה שבין הרצון של האדם לבין המציאות גדול יותר, כך הסבל של האדם גדול יותר, וכך האדם מרגיש יותר רע, וכועס יותר, וסובל יותר, ומאושר פחות וכולי. והמסר הוא פשוט מאוד, והוא, שעל האדם שמחפש את האושר, להבין את הדבר הפשוט ביותר, והוא, שהאושר שלו תלוי אך ורק ...

... שבין המציאות של האדם, לבין הרצון שלו, ככל שרמת ההתאמה עולה, כך עולה השמחה והאושר של האדם. וככל שרמת ההתאמה יורדת, כך עולה רמת העצבות / דיכאון / כעס / חרדה / תסכול / יאוש של האדם. ...

... יודע מראש, שבכל מקרה הוא תמיד לא יהיה מרוצה בדרך כזו או אחרת. שזה כמובן מתסכל מאוד ומכעיס מאוד. וכיו"ב ניתן למצוא עוד כל מיני דברים שיש בעולם שלנו, שמי שיתבונן בהם, הוא יכול לאבד את השפיות שלו, מרוב תסכול כעס ועצבים על המציאות ...

... הוא מקבל את מה שהוא רוצה. וזה היתרון של מי שלא מתייחס אל החיים כמשחק, אלא לוקח אותם ברצינות. אבל, מי שלוקח את החיים ברצינות, יש לו גם חסרונות. והם, שגם החרדות / הדיכאונות / האכזבות / הפחדים / כעסים / עצבות וכל שאר הרגשות השליליים, גם אותם הוא חווה באופן מאוד ממשי ועוצמתי. כי כאשר האדם מזדהה יותר מידי עם המשחק של החיים, ...

... כך, יש כאן פרדוקס. והוא, שמצד אחד, ההיגיון אומר, שמי שרוצה לשמור על בריאות הגוף והנפש שלו, עליו לעשות כמה שיותר פעולות, כדי לגרום לכך לקרות. ולשמור על הבריאות הנפשית פירושו, לדוגמא: להשתדל כמה שפחות לכעוס, ולהשתדל כמה שפחות להיות בלחץ נפשי, ולהשתדל לדבר בצורה כמה שיותר רגועה, ולהשתדל להימנע ממריבות וויכוחים מיותרים. וכיו"ב כל שאר הדרכים שהאדם יכול לעשות, כדי לשמור על הבריאות ...