... תחום, עליו לשאול תמיד ולחפש תמיד, את הסיבה של הדבר. וגם לשאלה של כל השאלות, גם לה יש סיבה. כי יש דבר שבו תלוי הקיום של שאלת כל השאלות. והשורש והסיבה של הקיום של שאלת כל השאלות, היא כמובן מגבלת השכל של האדם. כי אם לאדם לא הייתה מגבלה שכלית, הרי שממילא היה ... תשובות לשאלות האלו. אלא ששם השאלות האלו לא קיימות כלל. והחידוש שהתחדש כאן הוא, שיש סיבה ושורש שבגללו השאלות האלו קיימות. כי יש דבר אחד ויחיד, שהוא פשוט מידי להבנה. ומרוב שהוא פשוט, לכן הוא כ"כ מורכב להבנה. כי הדבר הפשוט ביותר בעולם, הוא גם המורכב ביותר ...

... הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר ש אין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. וא"כ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל סיבה יש סיבה. ולכן יכולה להיות סיבה אחת, שהיא אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. כי הקושי למצוא תשובה לשאלה של מהי הסיבה הראשונה, נובע מכך שאנחנו מניחים שלכל סיבה חייבת להיות סיבה אחרת שקודמת לה. ואנחנו מניחים ג"כ שיש סיבה ראשונה. וא"כ הנחנו שתי הנחות שסותרות זו את זו. כי לכל סיבה יש סיבה, סותר את הסיבה הראשונה. ולכן אי אפשר בשכל האנושי למצוא את התשובה, אם אכן נקבל את ההנחות האלו. אבל בשכל ישר ופשוט, אפשר לומר שלא לכל סיבה יש סיבה, או לומר שאין סיבה ראשונה. ובכך בעצם העלמנו את הקושי השכלי להבין את הסיבה הראשונה. וכפי שאמרנו הדרך היחידה של האדם להגיע אל השכל שיש מעל השכל, היא על ידי ... מאוד ברורה שמשמעותה היא שהסיבה הראשונה היא "אין סיבה". כי דרך המילוט השנייה היא, שפשוט נאמר שלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא יש סיבה אחת כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת ה"אין סיבה". ויש "אין סיבה" ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט השנייה. אבל, מי שיתבונן יראה שגם דרך המילוט הראשונה שאומרת שלכל סיבה ישי סיבה, אבל ללא נקודת התחלה, ... כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש אחריה. אבל כאשר אנחנו אומרים שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, הרי שבעצם אמרנו שאין שום משמעות אמיתית לשום סיבה. כי כל הסיבות טובות וחזקות בדיוק באותה המידה. ואם אין איזו נקודת התחלה כלשהי ... כל התהליך, הרי שבעצם כל הסיבות שיש בתהליך הן חסרות משמעות. וזה בעצם אומר, שגם דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שה"אין סיבה", הוא סיבת כל התהליכים ... את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי יש חוקיות מופלאה שעובדת כמעט בכל הרמות של העולם שלנו. וכל הזמן המדע מגלה רבדים עמוקים יותר בחוקיות של העולם שלנו. ומאחר שיש בעולם שלנו מנגנון כ"כ גדול של "יש סיבה" דהיינו, של סיבתיות, א"כ יש לשאול, אם נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, א"כ כיצד זה שנוצרו בתוכו תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי ... העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שה"אין סיבה" הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמ"אין סיבה", נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מה"אין סיבה" נוצרו סיבות. והדרך ... נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שב"אין סיבה" חייב להיות משהו ממנגנון ה"יש סיבה", הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מ"אין סיבה" נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה ... שבנקודת ההתחלה של ה"אין סיבה" שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין ה"אין סיבה" לבין ה"יש סיבה" שאחריו, הוא קשר מסוג של "אין סיבה". ז"א, אם נאמר ש"אין סיבה" הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן נשאל, כיצד "אין סיבה" סובב שיהיו סיבות. אך אפשר לומר שה"אין ... / שתי אפשרויות. אפשרות אחת של "אין סיבה", דהיינו, אקראיות מוחלטת. ואפשרות שנייה / כוח שני / ישות שנייה, של "יש סיבה", דהיינו, קשר בין אירועים שונים, שכל אירוע הוא תוצאה של האירוע שקודם לו. והמציאות שלנו בכל מקרה מכילה בתוכה את שתי האפשרויות האלו. וגם אם נאמר שהאפשרות ... של אקראיות וחוסר סיבה, וגם אפשרות של סיבה וסדר, הרי שבעצם זה אומר שתמיד כל הסבר של אין סיבה, תמיד הכוח של היש סיבה, הוא תמיד ימשיך לשאול מה הסיבה ומה ההסבר של תהליך האין סיבה בכל פירוש אפשרי שלא יהיה. לדוגמא: נניח שכל מה שקורה בעולם הוא היה הווה ויהיה אקראי לגמרי. אז באמצעות המחשבה של ה"יש סיבה", נשאל מהי הסיבה שבגללה התהליך האקראי לחלוטין הזה, הוא דווקא בצורה הזאת ולא אחרת? כי באותה המידה שהאקראיות היא כזו, היא הייתה יכולה להיות גם אחרת. אז מה ... למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של ה"יש סיבה", לשאול מהי הסיבה שבגללה התהליך של המציאות הוא דווקא כזה ולא אחרת? ומהות השאלה היא, מאחר שבעצם עובדה קיימת היא שיש מושג כזה של סיבה שגוררת תוצאה, הרי שכל ... מדוע ה"אין סיבה" הוא דווקא בא לידי ביטוי בצורה כלשהי. וגם, מדוע בכלל יש במציאות שלנו רק "אין סיבה" ולא גם "יש סיבה". ונמצא אם כן, כי כל ניסיון לברוח מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה על ידי שימוש ב"אין סיבה", הוא לא באמת פותר את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של ה"יש סיבה". ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת? כך שבעצם נכנסו כאן ... שגם אם נאמר שהכל הוא "אין" / "אין סוף" / "אין סיבה" וכיו"ב, זה עדיין לא יכול להעלים את ה"יש" / "יש סוף" / "יש סיבה". וכל הניסיונות של דרכי המילוט אל ה"אין" / "אין סוף" / "אין סיבה" וכיו"ב, הם לא פותרים את כל השאלות, כי הם לא מעלימים ולא יכולים להעלים את הקיום של ה"יש" ...

... האמירה של "יש" סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את ה"אין" סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות ה"יש" סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו ש"אין" שום סיבה אמיתית ... סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של ה"יש" סיבה, שהיא שיש סיבה לכל דבר עד אין סוף, שם אנחנו רואים שה"אין" סיבה הופך להיות בעל משמעות זהה לזו של ה"אין" ... של "יש" סיבה וגם של "אין" סיבה וחוסר סיבה. ואז השאלה הנשאלת היא, מה הסיבה שבגללה לחלק מהדברים יש סיבה ולחלק מהדברים אין סיבה. ואם נמצא לכך תשובה, הרי שבעצם הפכנו את האין סיבה, לבעל סיבה. ואם לא נמצא לכך תשובה, הרי בעצם בכך הפכנו את היש סיבה, לחסרת סיבה. ועוד יש להתבונן ולראות, כי כדי שתהיה קיימת במציאות שלנו אפשרות של אקראיות / חוסר סיבה, לשם כך יש לומר שקיים דבר שאין לו סיבה ראשונה. כי אם לכל הדברים בעולם יש סיבה ראשונה כלשהי, הרי שלא שייך לומר על דבר כלשהו שהוא חסר סיבה, מאחר שיש סיבה ראשונה שהכריחה אותו להיות כפי מה שהוא. וכאשר אנחנו רואים שיש במציאות שלנו מקרים של ... ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של ה"יש" סיבה. וכך גם להפך. כי מקיומן של הסיבות, ניתן להבין שיש סיבה ראשונה שהיא זו שיוצרת את הסיבות. כי אחרת הכל היה אקראי תמיד, אם לא הייתה סיבה ראשונה כלשהי. ואם יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד זה שקיימים בעולם גם דברים אקראיים? וזה בעצם אומר, שמבחינה ... של ה"אין" סיבה, הוא טעון הסבר והיתכנות. כי ע"פ ההיגיון יש כאן בעיה שכלית בלתי פתירה. כי הכוח של היש סיבה, דוחה את רגליו ונאבק כל הזמן באפשרות של האין סיבה. והכוח של האין סיבה, נלחם כל הזמן בכוח של היש סיבה. ואף על פי כן, שניהם קיימים בו זמנית. וזה דבר שדרוש התבוננות מעמיקה. ועוד נוסיף, ...

... של ה"יש" סיבה ואת הכוח של ה"אין" סיבה. ובשורש של הכל אין הבדל בין "יש" ל"אין" סיבה. ואין הכוונה לומר שאין סיבה לשום דבר, או שיש סיבה לכל דבר, אלא הכוונה לומר שבשכל הגדול ...

... רוצה? מה הסיבה שבגללה אני חושב את המחשבות שלי? מה הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות? האם יש או אין לי יכולת לשלוט בבחירה החופשית של עצמי? וכיו"ב שאלות שגורמות לאדם בסופו של דבר לקבל שכל, שכל שגורם לאדם ...

... וכאשר האדם מתבונן על התכלית של הקיום העצמי שלו, עליו להבין שהתכלית של הקיום העצמי שלו, היא חלק מהתכלית של הקיום של כל המציאות כולה. כי יש סיבה שבגללה קיימת כל המציאות כולה. והסיבה הזאת אחראית בין השאר גם לכך שהאדם קיים. וכך גם הסיבה הזאת אחראית לכל מה ... סיבה ותוצאה ולא אקראיים. וכאשר רואים שכל התהליכים כולם שיש בעולם, עובדים לפי חוקיות של סיבה ותוצאה, הרי שהגיוני לומר שגם לכל התהליך כולו יש סיבה ותוצאה, וא"כ יש להבין מהי הסיבה של כל התהליכים כולם, ומהי התוצאה שלהם. (ויש בזה עוד רמות עומק שונות, כי אפשר ... טוב בעולם? ואם באמת המטרה היא שיהיה טוב, אז מדוע חוקי הפיזיקה הם דווקא כפי מה שהם, הרי הם היו יכולים להיות גם אחרת. וההיגיון אומר שכנראה יש סיבה כלשהי, מדוע לדוגמא חוקי הפיזיקה הם דווקא בצורה כלשהי. ואם האדם חושב שמטרת כל המציאות היא רק כדי לעשות טוב, ...

... וזה שהאדם לא יודע מהי האמת האובייקטיבית הזאת, זה לא אומר שאין אמת כזאת. ומצד האמת, ברור שיש אמת כזאת שמנקודת המבט שלה אין שום שאלה כלל. ומנקודת המבט של האמת האמיתית, שם החיים טובים באמת. ושם יש סיבה טובה לכך שיש רע, בדיוק כמו שיש סיבה לכך שיש טוב. כי הרע והטוב בשורשם הם נמצאים ...

... של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך ... האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי הסיבה הראשונה, אלא מהי בעצם הסיבה שבכלל יש סיבה ראשונה. כי בדיוק כמו שיש סיבה ראשונה, כך גם היה יכול להיות מצב שבו לא תהיה סיבה ראשונה. ולכן, כאשר ... כך עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה יוצר את הסיבות עצמן? ומהי ההגדרה של סיבה? ומה הופך סיבה, למה שהיא? ז"א מה בעצם ההבדל בין יש סיבה לבין העדר סיבה? כי בין סיבה לבין העדר סיבה, יש המון דרגות. כי יש סיבה טובה, ויש סיבה פחות טובה וכך הלאה, עד שיש העדר כל סיבה. ועל האדם לנסות להבין, מה בעצם ... המספרים 1-2-3. על פניו ההגרלה היא אירוע אקראי לגמרי חסר סיבה. עכשיו, ניתן לקחת את האירוע הזה שהוא נראה כחסר סיבה, ואפשר לומר שיש סיבה מדוע בעצם עלו בגורל דווקא המספרים האלו. כגון, אפשר לדוגמא לומר שהסיבה ... היטב על ההבדל האמיתי שיש בין מה שנקרא אצלו סיבה לבין מה שנקרא אצלו אין סיבה. ומנקודת המבט של המציאות, יכול להיות שלהכל כולל הכל יש סיבה. ושאין בעולם שום העדר סיבה. ושכל דבר בעולם הוא מוכרח. וששום דבר הוא ... הנ"ל, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כך ולא אחרת. כי אם לדוגמא נאמר שהכל יש לו סיבה, אז נוכל לשאול למה להכל יש סיבה. ואם לחלק כלשהו אין סיבה, אז נוכל לשאול, למה דווקא לחלק הזה אין סיבה וכיו"ב. ומי שעוד יעמיק יראה, כי מצד האמת אין כאן 3 אפשרויות אלא רק שתי אפשרויות. כי לא יכול להיות שלחלק מהדברים במציאות יש סיבה ולחלק מהדברים במציאות אין סיבה. כי אם כן, אז נשאל, האם יש סיבה לכך שלחלק יש ולחלק אין. ואם כן, אז ממילא להכל יש סיבה. ואם לא, אז ממילא להכל אין סיבה. כך שבכל מקרה יש בסוף רק שתי אפשרויות, או שלהכל יש סיבה או שלהכל אין סיבה. ומי שרוצה לגלות את האמת, עליו להתבונן היטב על שורש ... ואולי אלו שני אירועים מסודרים בפני עצמם, שרק לצופה נראה שהם רצף של סיבה ותוצאה? כי יכולה להיות עוד אפשרות, והיא שלכל דבר יש סיבה, אבל לכל דבר יש סיבה בפני עצמו. כי אולי יש איזו סיבת על, שהיא גורמת לכך שבכל רגע כל דבר יהיה כפי מה שהוא באותו הרגע. אבל אין קשר של סיבה ותוצאה בין הרגעים השונים. ויכול להיות שלכל דבר כן יש סיבה, אבל הסיבה של כל דבר, היא לא הרגע הקודם לו, אלא איזה משהו שנמצא מחוץ ... בתוך איזה חלום של איזו ישות כלשהי? ואם כן, אז מה יוצר את החלום עצמו? והאם בתוך החלום עצמו של ישות העל שחולמת את המציאות, האם שם יש סיבה ותוצאה? ומה הסיבה שבגללה החלום הוא דווקא כפי מה שהוא? ובכל מקרה, כדי ...

... כי כפי שכבר ביארתי, לכל דבר בעולם יש סיבה. ולכל הסיבות יש סיבה ראשונה ושורש. ומי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו להבין ... בעיה, מיד נוצרת בעיה חדשה. כי לכל הבעיות יש סיבה ותכלית. ולכל השאלות יש סיבה ומטרה טובה. ומטרתן של כל הבעיות שיש לאדם, היא לגרום ...

... הוא בכל הרמות של המציאות. כך שהשאלה של איך מאחדות נוצרה נפרדות, הוא נכון לגבי כל הרמות השונות של המציאות. כי בכל התהליכים שבעולם יש היווצרות של נפרדות מתוך אחדות. ויש סיבה ראשונה לכל הסיבות. ואעפ"כ יש סיבות שונות. ויש שכל אחד מאחורי כל השכלים שבעולם, ואעפ"כ יש שכלים שונים בעולם ... וגם האין רצון, וגם הטוב וגם הרע, וגם כל ישות וכל שאר הישויות, וגם כל ישות וההעדר שלה, הכל נמצא באחדות אחת. כי בשורש המציאות, יש טוב ויש רע. ויש רצון ויש חוסר רצון. ויש סיבה ויש אין סיבה. ויש סיבה ויש תוצאה ויש זמן ויש מקום וכולי. והכל קיים כישויות נפרדות זו מזו, גם בשורש המציאות עצמה. אלא שמנקודת המבט של ...