... לחוות ולהרגיש, את הימצאותם של אין סוף יקומים מקבילים נוספים, עליו לאמת, את מה שהוא רואה שהוא ישנו. כי ההבדל בין היקום שלנו לבין שאר היקומים המקבילים, הוא בצורות של היש והאין, שנמצאות בתוך היקום. כגון לדוגמא, שביקום אחד יש במקום ובזמן אחד, צורה אחת, וביקום אחר, באותו המקום והזמן, יש צורה אחרת ואין את הצורה שיש ביקום שלנו. ומי שרוצה לעבור ליקום אחר, ולהתחבר לכל היקומים האחרים שקיימים במציאות, ולהתחבר לשורשם ולמהותם, דהיינו, לאחדות של המציאות, ששם כל היקומים המקבילים הם אחד, עליו לאמת את חווית היש והאין שלו. ובפועל זה אומר, שעל האדם להטיל ספק בחווית היש והאין שלו. ועל האדם לבדוק על כל דבר, האם הדבר הזה באמת ישנו? ואולי הוא באמת איננו קיים כלל? והאם הדבר הזה באמת איננו? ואולי הוא כן ישנו? ועל ידי זה שהאדם מאמת את חווית הנפרדות שלו, שהיא חווית היש והאין, על ידי זה האדם רואה את האמת, שהכל אחד, ושהיש והאין הם ישות אחת ממש, שזאת אחדות המציאות. ואח"כ כאשר האדם חוזר לשכל הנפרד שלו, אז הוא זוכר שהכל אחד, ושהנפרדות היא בכלל אחדות. ואז ממילא, שום צורה לא קיימת, יותר מאשר ... דבר ודבר שהאדם בטוח שהוא לא נכון, על האדם לשאול את עצמו, האם אני בטוח שזאת לא האמת. עד שהאדם רואה, שכל הבטחון שלו הוא של טעות, כי כולו מבוסס על אמונה. שהאדם מאמין שהיש והאין הם רק נפרדים. ועל ידי זה שהאדם מברר את האמת לגבי כל דבר, אז הוא רואה את האמת שהכל אחד. ולהיות ביקומים מקבילים, פירושו גם, לחוות חוויות מנוגדות בו זמנית. כי השלמות, ...

... והנפרדות והאחדות הם אחד בשלמות, עד שאין שום אחדות ומהות כלל, אלא הכל אחדות אחת אין סופית, למרות הנפרדות של הצורות. אבל האדם שמאמין לשכל שלו, שהיש והאין הם נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, את התגלמות המהות של המציאות עצמה. כי המהות של המציאות, ממלאת את המקום והזמן כולם. ובשכל האנושי לא ניתן להבין, ...

... מהו האדם? כי המציאות קיימת, אבל מהי מציאות? מה באמת מצוי? וכולי. ולמרות, שלא בהכרח שניתן להבין את המציאות בשלמות, עם השכל הקיים שמפריד את היש והאין, הרי שגם אם האדם לא מבין את המציאות, הרי שאעפ"כ המציאות קיימת בכל מקרה. והאדם מוכרח להבין, מה באמת קיים? ואם ... היסוד שעליהן מבוססת השאלה, ושבלעדיהן אין שום שאלה כלל? וכאשר האדם עושה את זה, אז הוא רואה את האמת. שמצד מהות המציאות יש פרדוקס שכלי, והוא שהיש והאין הם אחד. כי מצד אחד, יש צורות שונות. ומצד שני יש מהות אחת, שע"פ השכל אין שום אפשרות שמשהו יהיה נפרד ממנה. ... ומבין שאי אפשר להבין אותו בשכל שלו. ואז האדם, על ידי זה שהוא מוסר את נפשו להבין את הפרדוקס, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש. שהאדם מבין פתאום שהיש והאין הם אחד, ושאין שום שאלה כלל. ולא המציאות היא המשוגעת, אלא כרגע הוא המשוגע וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם מוכרח להבין למה הוא לא מבין. ובכל פעם למצוא תשובות חדשות, עד שהאדם מגיע לשורש כל השאלות, שהוא הפרדוקס של היש והאין. שגם קיימת צורה ומהות, וגם שאינו אפשרי שיהיה קיים משהו, יותר מאשר המהות האחת. ואז האדם מקבל שכל חדש, ומבין ...

... והמקום שהיא כלום ממש, ואז האדם מבין שהוא גם רק כלום ממש, וגם בו זמנית, הוא גם רק משהו ממשי, שבעצם זה אומר שהאדם הוא כלום אמיתי, משום שהוא דבר והיפוכו בבת אחת, יש ואין בבת אחת, שזהו הכלום האמיתי (לעומת: האין, שנפרד מהיש, ...

... המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 1 הפעם נבאר את מהות העניין, של סוד הצמצום של המציאות. ...

... המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל ... ולא רק שהיא לא נכונה, אלא שאין עליה שום תשובה כלל. והיא שאלה של טעות. טעות שמניחה שיש הפרדה בין היש לבין האין, ולכן האדם שואל איך נוצר יש מאין. והשאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, "מהי האמת? האם באמת היש מתהווה מהאין?". וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא רואה שבאמת מצד האמת, היש והאין הם אחד. כי מצד אחד גם היש והנפרדות ... מצד שני, כל הנפרדות כולה, היא גם אחדות אחת גדולה, שאין בה שום הפרדה בין היש לבין האין. ואחרי שמתאמת ומתברר אצל האדם העניין הזה, שבאמת היש והאין הם בכלל ישות אחת ממש, עכשיו, התשובה לשאלה ... יכול להיות? והאדם יראה שהוא לא מבין איך זה יכול להיות, כי התפישה האישית שלו, היא מבדילה בין היש לבין האין. ואם וכאשר מתאמת אצל האדם שהיש והאין הם אחד, ממילא האדם יכול להבין מכך, שהתפישה האישית שלו שמבדילה בין דבר להיפוכו, היא לא מוחלטת, אלא היא עצמה רק אפשרות בלבד. כי יש פרספקטיבה אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. והתשובה לשאלה, איך זה יכול להיות שהיש והאין הם אחד? היא שאכן זה יכול להיות ושאין שום ... לא מגביל בשום צורה את המציאות עצמה, שתהיה באחדות של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, היש והאין מתאחדים, שזהו דבר שנמנע מצד תפישת השכל האנושי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן על האמת, ורואה שבאמת היש והאין הם אחד. על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ...

... ולא רואה את הדבר. כי האדם כ"כ לא מאמין שהדבר אפשרי, עד כדי כך, שגם כאשר הוא רואה מול עיניו, יש שנוצר מאין ויש ואין כישות אחת ממש, הרי שהאדם מסרב להכיל ... הבעיות וכל הדברים הרעים והשקריים שבעולם, שורשם באמונה השקרית של האדם. שהוא מאמין לשכל שלו, שחושב שהיש והאין נפרדים זה מזה. ואם האדם יכפור באמונה שלו, ויברר את האמת לגבי העניין של היש והאין, הוא יגלה שהכל מושלם ממש. ואז ממילא הוא ...

... את החיסרון עצמו. והאדם מוכרח להתבונן ולגלות, מה באמת מניע אותו למלא את החסרונות שלו. האם זו תחושת חסר? ומהיכן היא נובעת? וכולי. ורק מי שבאמת יודע, כיצד היש והאין הם אחד, רק הוא יודע, כיצד מתוך שלמות ואחדות, נוצרים נפרדות ושינוי. וכל זמן שהאדם לא מבין וחווה בשלמות, את החיבור של היש והאין לישות אחת, הרי שהשינויים שלו, הם נובעים מתוך מקום של נפרדות וכולי. ונוסיף, כי כל זמן שהאדם מבין את השאלה הזאת ...

... הכל אחד ממש. וכל ההפכים הם אחד ממש ברגע ובמקום הזה ממש. והאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את התפישה הזאת. כי כל השכל האנושי מבוסס על כך שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. ומצד האמת האובייקטיבית, היש והאין הם אחד ממש. אלא שהאדם לא מסוגל להכיל את ... מאחר שהוא ישות סופית. אבל, הספר הזה מביא לאדם שכל כזה, שאיתו יוכל האדם להכיל בתוך השכל האנושי שלו, את ההבנה שבאמת הכל אחד, ושהיש והאין הם אחד, ושהסוף והאין סוף הם ישות אחת ...

... בורח מההתמודדות. ועל האדם לדעת את האמת, שלהבין את האחדות של המציאות, מצד אחד, זה הדבר הקל ביותר בעולם. כי הבנת האחדות, היא, שאין מה להבין כלל, כי היש והאין הם אחד, ואין שום שכל כלל. אבל מצד שני, הבנת האחדות, היא הדבר המורכב ביותר בעולם. ומי שלא מסוגל להתמודד, ולהבין איזה דבר כלשהו ...