... כי כל הצרות והייסורים שיש לאדם בחיים, כולם הם רק משום שהאדם רחוק מהאמת. כי האמת של המציאות, היא שהכל מושלם ממש,
ושהיש והאין אלו רק שתי צורות שונות של אותה הישות ממש, ששם הכל מושלם ממש, וממילא לא שייך שום רע ושום ייסורים וכולי, אלא הכל אך ורק טוב בלבד, ... שעל ידי זה נוצר הרצון של האדם, ונוצרים הטוב והרע, ונוצר הסבל וכולי. כי האדם מאמין לתפישת המציאות שלו, שאומרת
שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. והאדם חי את כל החיים שלו מתוך אמונת השקר הזאת, שהיא,
שהיש והאין נפרדים זה מזה ושיש חסרונות שאינם מושלמים. והאדם כ"כ טועה בטעות האמונה, עד שהאדם לא מבין כלל, למה תפישת המציאות שלו שמפרידה בין דבר ... אמונה, אין שום קיום לשקר. ואנשי השקר האלו, הם נמצאים בתוך האדם עצמו, שהוא מאמין לאליל הגדול שנקרא השכל, שאומר לו
שהיש והאין הם נפרדים. והאדם מאמין לשקר הזה שנמצא בתוכו, ועובד אותו כל ימי חייו לנצח נצחים. והכל זה רק משום, שהאדם נגוע במחלת האמונה השקרית. ... אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? לגבי כל הנחות היסוד שיש בעולם. והנחת היסוד הבסיסית ביותר שיש בעולם, היא האמונה,
שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. ועל האדם לחקור ולחפש ולשאול, האם זו אכן האמת שיש נפרדות, או שמא
היש והאין הם אחד, ואין שום נפרדות כלל? ואולי יש נפרדות, אבל היא נמצאת באחדות עם ההיפוך שלה, שהיא האחדות? ועל האדם לא לפחד מאלו שמעודדים אותו ...