... של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה של טוב ויש תחושה של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, ה"אני" של האדם, וגם הרצון העצמי של האדם, וגם כל המחשבות של האדם, וגם כל הרגשות של האדם, וגם כל מה שהאדם רואה, וכל מה שישנו, אלו ... מסתכל על כל דבר אחר שהוא רחוק מהשורש של המציאות, מיד האדם רואה את הנפרדות של המציאות. והשאלה הפנימית ביותר היא, כיצד זה יכול להיות שהוויה אחת תהווה ישויות שונות ונפרדות זו מזו? ואיך יכול להיות שמתוך אחדות פשוטה, יתהוו ישויות שונות זו מזו? וגם לשאלה הזאת עצמה יש שורש פנימי יותר. כי השאלה היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך לא נפרדות אחרת. וכאשר האדם רואה את הנפרדות, אז הוא ... באיך מתוך הכל טוב והכל אחד, נוצר הבדל בין טוב לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמא הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה לאחדות שיצרה אותה? ואם כן, אז במה זה בא לידי ביטוי הנפרדות של הישויות האלו? ואם ... שלה, א"כ כיצד יתכן שתהיה יצירה שונה מהדבר שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי עצם זה שקיימת עוד ישות בעולם בנוסף על הישות של האחדות, בזה עצמו יש נפרדות. כי הנפרדות לא נמצאת רק בין הישויות השונות שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה מהאחדות, זה עצמו נפרדות. וא"כ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי היא קיימת לא רק במעבר שבין האחדות הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם במעבר שיש בין הרמות השונות של הנפרדות עצמה. כי גם בעולם שלנו של הנפרדות, גם בו יש רמות שונות של נפרדות. כי ברמה החיצונית ביותר האדם רואה אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואח"כ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של ה"אני" של האדם מהתודעה / הישות וה"אני" של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי של האדם לבין הרצון של המציאות. ונוצרה נפרדות בין האדם החושב לבין המחשבה שלו לבין המציאות שעליה ...

... מתוך כך שהוא רוצה או לא רוצה את המציאות, אלא מתוך כך שהאדם מבטל את הישות העצמית שלו אל המציאות. וזה כמובן דבר שצריך להיות באמת. כי כאן בוודאי שהאדם לא יכול לשקר את עצמו. והעניין הוא, כי במציאות שלנו יש כל הזמן התהוויות שונות. וגם ה"אני" ... ממשיך להתבונן, אז הוא מגלה שבנקודת ההתחלה של המציאות, שם אין שום ישות של רצון כלל. ולא שיש שם העדר רצון, אלא שאין שם שום הגדרת רצון כלל. כי במקום שיש בו העדר רצון, הרי שיש בו גם את הישות של הרצון. ובנקודת שורש המציאות, שם אין שום נפרדות בין הרצון לבין העדר הרצון. כי שם הרצון עצמו הוא לא נפרד מההעדר שלו. וכאשר האדם רואה ומבין את כל זה, על ידי זה האדם ... נפרדת מהאחדות. כי בשורש המציאות, שם הכל אחד ממש. והנפרדות והאחדות הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מבין ומתבונן בכל זה, על ידי זה כל תפישת המציאות של האדם משתנה. ועל ידי זה הרצון העצמי של האדם משתנה. ועל ידי זה האדם מקבל שכל חדש גדול יותר. ועל ידי כל זה, האדם מגיע למצב שבו הוא חווה את הרצון העצמי שלו, כישות שבה אין נפרדות בין רוצה לבין לא רוצה. וזאת השלמות, כאשר האדם גם רוצה את מה שיש וגם לא רוצה את מה שיש באותה המידה ממש. דהיינו, כאשר האדם תופש וחווה את הרצון או אי ...

... האדם לא יכול ברגע אחד לחשוב לדוגמא על דבר שהוא גם ישנו בשלמות וגם איננו בשלמות, בבת אחת. ובשכל הגדול יותר, שם הכל אחד. כי בשורש המציאות ה"יש" וה"אין" הם ישות אחת וכולי. ומי שיש לו את השכל הגדול, הוא יכול להכיל בתוכו את ההפכים. והכלת ההפכים הזאת באה לידי ביטוי בצורות שונות. ואחד מההיבטים של הכלת ההפכים הזאת, באה לידי ביטוי ...

... כן אפשר להבין את האין סוף? מהם זמן ומקום? איך אפשר לתפוש את כל הזמן והמקום בבת אחת כישות אחת? איך אפשר לראות את הנקודה הראשונה והאחרונה של הזמן? איך אפשר לתפוש שני מקומות ...

... וישויות שונות בחלום - מי הן? הרצאה על המהות האמיתית של ישויות שונות שמתגלות לאדם בחלום. תשובה לשאלה, לגבי האם ישויות שמתגלות לאדם בחלום, מהיכן הן מגיעות? האם הן ביטוי של האדם עצמו? וביארתי שכל מרחב המקום והזמן שנמצאים בתוך ...

... שהשורש הוא בתפישת הטוב והרע. כי כאשר הכל אחד, אז תמיד טוב ואין חרדות ופחדים. דהיינו, להסתכל על המציאות, מפרספקטיבה של לפני קיום ה"אני". וביארתי שתפישת ה"אני" הנכונה, היא שגם הכל זה "אני", כי הכל זאת ישות אחת. וביארתי שיש "אני" אחד גדול שכל מה שהוא רוצה, קורה. וביארתי כי האדם ...

... קונפליקט. ועל ידי חיפוש אמיתי של האמת, האדם מגיע לאחדות שהכל טוב, ואז גם השכל וגם הרגש מרגישים טוב כישות אחת ממש. ...

... הללו. כלפי חוץ נראה שהאנשים שונים ברצונות, אך בפנימיות כולם רוצים אותו דבר. יש ישות אחת שממנה מתפצלים התחושות האני והתחושה ...

... בשורש. מפרספקטיבת האחדות אין שניים, שם הכל ישות אחת. ורק באחדות המוחלטת (כי יש גם רבדים) שם יש שלמות אמיתית ושם שום דבר לא חסר דבר אחר. שם הטוב והרע ישות אחת, ועל ידי התחברות של האדם למציאות וחווה אותה כישות אחת, רק שם הוא חווה אהבה אמיתית כי שם אין הבדל בין טוב לרע. ועל ידי שהאדם מחפש את האמת בכל תחום ותחום, הרי שהאדם בסופו של דבר קולט איך המציאות היא דבר אחד ממש, ואז אוהב את ...

... כי הוא שונה משאר החלקים. והמציאות היא היחידה שאין בה חסרון, המציאות כישות אחת היא מלאה ולא חסרה דבר, כי כל הדברים וכל האפשרויות כלולים ... יש יתרון. למשל, מה היתרון של יד ימין שלי שאין בשום דבר אחר בעולם? שזו הישות היחידה שנמצאת ביחידת הזמן והמקום הזה. כל שאר הדברים בעולם אינם ... דבר בעולם יש אינסוף חסרונות כי אין בו את כל שאר הדברים ששונים ממנו. הישות היחידה שאין בה שום חיסרון בעולם היא המציאות כישות אחת, כי היא מכילה בתוכה את סך כל הדברים. אם נסתכל על המציאות, כלומר, כל מה שנמצא כישות אחת, נראה שבכל מה שנמצא יש את השלמות. כי כל מה שנמצא מכיל בתוכו ... ולא ינסה לחשוב חיובי. פשוט יכיל בתוכו. פשוט יכיל בתוכו את סך כל הכוחות כישות אחת. לא צריך ללכת עד הסוף בכל דבר, צריך מינונים שונים. בסופו של ... חיסרון בכך שהוא רק הוא ולא שאר הדברים והשלמות היא להכיל את כל הדברים כישות אחת. שיהיה לכולם המשך יום של שלמות אמתית שאין בה שום חיסרון ויש ...