... והאין הם נפרדים אחד מהשני, אבל הם גם בו זמנית ממש,
ישות אחת ממש. ואין שום הפרדה ויש אחדות מלאה, בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי המקום והזמן וכל ... שהגודל שלהם הוא גודל אין סופי. והמציאות עצמה, יש בה
ישויות שהן אין סופיות בגודלן. כגון המקום והזמן, שהגודל שלהם הוא אין סופי. והאדם לא יכול בבת אחת, לראות בעיני ... באותו המקום ובאותו הזמן. והאדם כן יכול לחשוב על
ישות כזאת, אבל רק בשתי מחשבות שונות ובשני רגעים שונים. אבל האדם לא יכול לחשוב על
ישות כזאת, בבת אחת ברגע אחד. כי השכל, לא יכול לתפוש דבר והיפוכו בבת אחת. ועל האדם להבין, שכל ההבנות שלו, ... של מהות המציאות והיש. שמהות היש, היא האין, והם
ישות אחת ממש. כי היש נמצא בתוך המקום והזמן, שמהותם, חסרה את הצורה שלהם, והיא כלום ממש, שהוא ההוויה של המקום ... מציאות אחת, שבתוכה נמצא הכל. ואם יש שני דברים ושתי
ישויות, הרי שיש משהו אחד שמחבר אותם במהותם, ללא הצורה החיצונית הנפרדת שלהם. ולא יכולות להיות שתי
ישויות חסרות כל צורה. משום שהן בעצם
ישות אחת ממש. וכאשר בסוף התהליך, מורידים את כל הצורות, נשארים עם
ישות חסרת כל צורה. ואז הכל מתאחד. כי כאשר הכל חסר כל צורה שהיא, הרי שאין זמן ומקום, והכל אחד ממש. ומהות כל ... כל הצורות באשר הן. ואע"פ שהמהות היא אחת, אעפ"כ ישנן
ישויות, שהן נפרדות זו מזו בצורתן החיצונית, למרות שהכל זאת מהות אחת. כי הצורות עצמן, הן "עשויות" מאותה המהות ומאותו החומר (הכלום) האחד. ומאותו חומר אחד ומאותה
ישות אחת שאין בה שום נפרדות של צורות כלל, גם לא ברמת הפוטנציאל (שגם זו נפרדות),
הישות האחת הזאת, מהווה צורות שונות זו מזו. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהמהות של המציאות, היא יש ואין בבת אחת ... להבין, שבמציאות שלנו, היש והאין מחוברים אחד לשני
כישות אחת ממש, כי הם אחד ממש, כי הצורה ומהותה היא אחד ממש. ואין שום חיות לשום דבר, בלי מהותו של דבר. ולכן ... מכילה בתוכה את כל אפשרויות התפישה כולן. ולכן, כל
ישות, יכולה להכיל בתוכה, את כל אפשרויות התפישה שלה, על ידי זה, שהאדם חוקר את שורש התפישה שלו, ומגיע לשורשה. ...