... ושהוא יחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. לדוגמא מתחום
חינוך ילדים: נניח שאתה רוצה לגרום
לילד שלך לאכול את ארוחת הבוקר שלו.
והילד מסרב לאכול את ארוחת הבוקר שלו. אז במקרה כזה לדוגמא, עליך לאתר מחשבה כלשהי שאתה יודע
שהילד שלך לא ירצה לחשוב אותה. כגון לדוגמא המחשבה שכלב נושך אותו.
שהילד לא ירצה שתופיע לו מחשבה שבה הוא ידמיין כלב שנושך אותו. ואז עליך ליצור התניה בין המחשבה
שהילד לא רוצה לחשוב, לבין המחשבה שהוא חושב. דהיינו, לגרום
לילד לחשוב, שאם הוא לא יאכל את ארוחת הבוקר שלו, זה יגרום לכך שכלב ינשוך אותו, כי
הילד יהיה חלש ולא יוכל להתגונן מפניו וכיו"ב. שאז במידה והצלחת לגרום
לילד להאמין, ש"אם לא תאכל יבוא שוטר" וכיו"ב, הרי שככל
שהילד יותר לא רוצה שהדבר יקרה, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יתרחק מכל דבר שמזכיר לו את מה שהוא לא רוצה שיקרה. וכן, לפעמים מדובר כאן על סוג של מניפולציה. כי לפעמים אם ... שהאדם לא מוכן ולא רוצה לחשוב על עצמו. כמו מתחום הורים
וילדים, שילד קטן שאומר לאבא שלו, אתה לא אוהב אותי ולכן אתה לא קונה לי דבר כלשהו. שהוא בעצם יוצר אצל ההורה התניה סמויה שאומרת, שזה שההורה לא קונה
לילד שלו את הדבר, זה אומר שהוא לא אוהב את
הילד שלו. וההורה שלא רוצה לחשוב על עצמו שהוא לא אוהב את
הילד שלו, אז זה גורם לו ללכת לקנות
לילד את מה
שהילד רוצה שיקנו לו. כי הוא מאמין שבאמת זה שהוא לא קונה
לילד את הדבר, הרי שזה אומר עליו שהוא לא הורה טוב וכיו"ב. למרות שאולי דווקא ההפך הוא הנכון. שאולי דווקא ההורה לא קונה
לילד את מה
שהילד מבקש, דווקא משום שההורה דואג לשלום
הילד שלו. ואעפ"כ ההורה שמאמין למניפולציה
שהילד עשה עליו, לא רוצה לחשוב על עצמו שהוא הורה רע, והוא עושה את מה
שהילד רצה שהוא יעשה. והרעיון הוא, שהאדם לא רוצה לחשוב מחשבות מסוימות. בין אם אלו מחשבות שהאדם לא רוצה לחשוב שיקרה לו דבר רע כזה או אחר. ובין אם אלו מחשבות שהאדם לא ...