... יותר מאושרים מהחיים שלהם ויותר שמחים בחלקם. ואילו האנשים החכמים, שנחשבים לחכמים, השכל שלהם מפיל אותם לעצבות. והשאלה היא, הכיצד? איך זה יכול להיות שהשכל של האדם יגרום לו להיות בעצבות? הרי שמחה נוצרת כאשר יש הבנה. והשכל אמור ליצור שמחה ולא להפך. אז כיצד ...

... שזה תמיד הכל באופן יחסי. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הכל בשלמות, הרי שיכול להיות שהוא טועה. ועל האדם כן לשפוט ולדון את עצמו ואת סביבתו, אבל לזכור שזה הכל יחסי סובייקטיבי ואישי לפי נקודת המבט שלו. ועל האדם להיצמד אל האמת ...

... שתרופה כלשהי מתאימה למחלה כלשהי, הוא מייעץ לחולה לקחת את התרופה, על סמך הידע האמיתי שלו. אבל מי שהוא לא רופא, הוא יכול להמליץ על תרופות, רק לפי הדמיון שלו. ויכול להיות שהדמיון שלו צודק. אבל זה עדיין רק דמיון. ומי שהוא חולה בעצמו, הוא יכול להמליץ על תרופות ...

... זה רק משום, שנדמה לו, שיש דרך כלשהי שהמצב יהיה שונה. ואם האדם היה בטוח שהמצב לא יכול להיות שונה, הרי שהוא היה משלים עם המצב ומרגיש טוב. ...

... בכלל לא שאלה. ובגלל שהשאלה בכלל לא קיימת, לכן אי אפשר למצוא תשובה לשאלה הזאת. וכאשר האדם מגיע לשאלות שאין לו עליהן תשובה, לפעמים על האדם להבין שיכול להיות שבכלל אין כאן שאלה. וכל השאלה כולה היא דמיונית בלבד. ולכן אין עליה תשובה. אך בוודאי שיש הסבר כלשהו לעניין. הסבר כזה שהוא לא תשובה לשאלה, אלא שהוא גורם לכך ... הוא פתאום קולט שאין כאן בכלל מקום לשאלה כלשהי. והדבר דומה לאדם שרואה רק צד אחד של המטבע, ואח"כ הוא רואה את הצד השני. ויש לו שאלה רצינית. כיצד זה יכול להיות שפעם אחת המטבע הוא נראה כך ובפעם השנייה הוא נראה אחרת. ואם האדם רק ישנה מעט את צורת המחשבה שלו, ויבין ששני הצדדים הם צדדים שונים של אותו המטבע, הרי שממילא הוא ...

... בשקר ושכולם טועים, אבל על האדם להכיר בכך, שיש עוד דעות שונות משלו. ועל האדם לשאול את עצמו (וכל תשובה תתקבל בברכה), האם יכול להיות שכולם טועים ושרק הוא צודק?! ועל האדם להתבונן היטב על העניין הזה, ולנסות לענות לעצמו בכנות, האם הוא באמת חושב, שרק הוא צודק, ושהאמת האחת נמצאת אצלו, ושכל ... וחוסר התאמה עם האמת?! וכנ"ל, כל תשובה לשאלה הזאת תתקבל בברכה. ואם התשובה לשאלה הזאת, היא לא. דהיינו, אם האדם חושב שלא יכול להיות שכולם טועים ושרק הוא צודק, הרי שעל האדם להתבונן שנית על הדעות שלו, ולנסות לראות האם ועד כמה הן האמת. ועל האדם להודות בכך, שהאמת שלו היא סובייקטיבית בלבד, ושיכול להיות שהוא טועה. ואין הכוונה לומר שעל האדם לשנות את דעתו. ז"א גם אם יכול להיות שאחרים צודקים, הרי שזה עדיין לא אומר שהאדם עצמו טועה. אבל זה כן אומר, שהאדם צריך לכבד גם את הדעות של האחרים. ועל האדם להמשיך בדרכו האישית ולפי האמת ... וכל הזמן לחפש את האמת, עד שהאדם אולי יגלה אמת אובייקטיבית כלשהי. ואם התשובה לשאלה היא הפוכה. ז"א אם האדם חושב שכן, שיכול להיות שכולם טועים ושרק הוא צודק ושהאמת האחת נמצאת אצלו, הרי שבמקרה כזה על האדם להתבונן היטב על משמעות העניין הזה. ואין כאן כוונה לגרום לאדם לחשוב שאולי גם ... לאדם להתבונן על המשמעות של המחשבה שאומרת, שיתכן שכולם טועים ושרק הוא צודק. ועל האדם להתבונן בעניין הזה ולהבין, שנכון, יכול להיות שאכן הוא צודק. ויכול להיות באמת שכולם טועים ושרק הוא צודק. אבל, על האדם להבין שהמשמעות של זה היא, שיש שקר כ"כ גדול בעולם, ויש טיפשות כ"כ גדולה בעולם, ... ואדרבה, על האדם באמת להגיע אל האמת האחת, בלי קשר למה שכולם חושבים או לא חושבים. אבל על האדם להתבונן על המחשבה שאומרת, שיכול להיות שהוא צודק ושכולם טועים, ועל האדם להבין שהמשמעות של זה היא, שלפי המחשבה הזאת צריך לומר, שבעולם שלנו יש שקר כ"כ גדול, עד שכולם יכולים לטעות באיזו טעות. כי ... ושכל השאר טועים וכולי. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז גם אם הוא בטוח שהוא צודק ושכולם טועים, הרי שהוא אמור להבין שיכול להיות שגם הוא טועה. כי אם קיים בעולם שקר כ"כ גדול וטיפשות כ"כ גדולה, שמצליחה לרמות כ"כ הרבה אנשים, הרי שיכול להיות שהאדם גם משקר את עצמו. וכמובן שהאדם יכול להתחיל להביא טיעונים, שכולם נגועים באינטרסים, ורק הוא היחיד בעולם שאין לו אינטרסים וכיו"ב הסברים שונים, אבל גם ...

... זה מזה ונפרדים זה מזה. וכאשר האדם מבין את העניין הזה לעומקו, על ידי זה האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. דהיינו, שמצד אחד האדם גם מרגיש שהכל הולך כרצונו תמיד. כי מאחר שהאדם מסתכל על הכל בצורה שווה, א"כ לא יכול להיות שום רע. ואז האדם מכיל בתוכו את כל מה שקורה ...

... סופית ולטוב אין סופי. והאדם יכול לצאת מכל מבוך ומכל בעיה, על ידי זה שהאדם מוצא את הטוב שיש בכל דבר וכולי. ומי שנדמה לו שהוא מתקרב אל השלמות שלו, הרי שכל זמן שהוא לא הגיע אל השלמות שלו בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שיכול להיות שהוא עדיין טועה. כי לפעמים ...

... או לא. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא ממש קרוב לצאת מהמערה החשוכה, אבל הוא רק מדמיין שהוא קרוב. כי הדבר שגורם לו לחשוב שהוא קרוב, הוא רק אשליה בלבד. ולמרות שנדמה לאדם שהוא קרוב, הרי שיכול להיות שהוא רחוק. ויכול להיות גם להפך, שהאדם הוא ...

... ושאולי הוא שעוד לא הגיע אל השלמות, אולי הוא גילה כאן שהחכם אמר דבר והיפוכו. ולמרות שבאמת יכול להיות שהאדם צודק בכך שיש כאן טעות מחשבתית של זה שמלמד אותו, וא"כ המנהיג הזה ...