... בו. כי האדם מזדהה בטעות עם מה שהוא אינו. וכאשר האדם מזדהה עם מה שנמצא אחרי האחדות של המציאות, אז הרצון שלו והישות שלו, וכל מעשיו, אינם תלויים בו כלל. כי האדם לא
יכול ליצור את עצמו. כי אם האדם אינו קיים, כיצד הוא יצור את עצמו?! והאדם, גם לא
יכול ליצור את רצונו, עם רצון חופשי. כי בלי שיש רצון, איך אפשר ליצור רצון?! ומאחר שהכל מתהווה מתוך שום דבר, לכן האדם
יכול להיעלם כלא היה, בפחות מרגע אחד. כי קיומו של האדם, הוא לא מחוייב כלל. והאדם מפנטז על העולם הבא וכיו"ב, ועושה תוכניות על מחר, שמחר יהיה יותר טוב וכיו"ב, והאדם לא מבין, שבכל רגע ורגע הוא
יכול לחדול מלהיות קיים. כי אין לאדם שום דרך לוודא, שהוא ימשיך להיות מודע לקיומו העצמי, גם ברגע הבא. כי קיומו של האדם, לא תלוי בו ולא
יכול להיות תלוי בו. ולכן האדם מפחד מהמוות, בין אם זה המוות של הגוף, או של הנשמה. כי באמת מצד האמת, האדם הוא כלום בצורת משהו, שבטעות הוא חושב שהוא משהו ממשי. ונדמה לו שהוא ... כלום, וברגע אחד כל קיומו ועולמו והישגיו, כולם יכולים להיעלם בפחות מרגע אחד, כלא היו. והאדם מתאמץ כ"כ להשיג דברים, שיכולים בפחות מרגע אחד להיעלם לו. כי הוא כולו,
יכול להיעלם בפחות מרגע אחד, אם הוא יפסיק להיות מודע לקיומו העצמי. וזה דבר, שהוא לא תלוי באדם עצמו כלל. וכל זמן שהאדם לא חווה את האחדות של המציאות, אין לו שום הוויה ושום ישות ...