... / ייאוש - למה התאבדות לא נובעת מייאוש אמיתי? למה לא להתאבד? התאבדות. מדוע התאבדות אינה נובעת מייאוש אמיתי אלא רק מייאוש חלקי? מדוע מי שבאמת מיואש בשלמות אינו מתאבד? כיצד מסתדר המשפט אין שום יאוש בעולם כלל עם התאבדות של אנשים? הסיבה לכך שאין שום ייאוש בעולם כלל, היא משום שמצד האמת אין בכלל ממה להתייאש. הכל כבר טוב. הדבר דומה לאדם בריא שנדמה לו שהוא חולה והוא מנסה להתרפא ולא מצליח להיות בריא למרות שהוא כבר בריא. הדבר דומה גם ... קיימת בכלל. ולכן לייאוש אין שום מקום. בנוסף על כך, ככל שהאדם קרוב יותר לייאוש כך הוא גם קרוב יותר לאושר האמיתי. הסיבה שהאדם אינו מאושר, היא רק משום שהוא לא התייאש לחפש. ז"א האדם אינו מאושר משום שהוא כל הזמן רוצה מציאות שונה מהמציאות שלו. אם היה האדם מתייאש באמת מלרצות, אם היה האדם מגיע להבנה אמיתית שלעולם לא יהיה לו את מה שהוא רוצה, הרי שהוא היה מפסיק לרצות וממילא הוא היה נעשה ... נולד חוסר אושר. ייאוש חיובי הוא השלב שבו האדם מתייאש ומפסיק לחפש מציאות חיצונית שונה מהמציאות שלו, על ידי זה שהוא מתחבר לרצון הפנימי ביותר שלו. הרצון הפנימי של האדם הוא להרגיש טוב. ... על ידי זה הוא מתייאש במובן החיובי מלחפש את האושר, משום שהוא מבין שהאושר זמין עבורו כבר כרגע. התאבדות לדוגמא נובעת מהרמה הכמעט קיצונית של ייאוש. אבל עדיין לא מדובר על ייאוש אמיתי ועל קיצוניות אמיתית. אם אותו אדם שהתאבד היה מתייאש לגמרי, הרי שהוא לא היה מתאבד. ונסביר את העניין. אדם רוצה ברצון פנימי להרגיש טוב / להיות שמח בחלקו וכולי. האדם כל חייו מנסה ... כאשר האדם עוד לא התייאש לגמרי. ז"א אדם שמתאבד עדיין מאמין בתוך תוכו שהיכן שהוא קיימת מציאות טובה יותר מהמציאות שלו ברגע הזה. שזהו בעצם המוות. האדם לא התייאש לגמרי מהמחשבה שקיימת מציאות כלשהי טובה יותר ממה שיש לו. ובגלל שהוא מחפש את הטוב, ובגלל שהוא חושב שאם הוא ימות יהיה טוב יותר. ... רק בגלל שהוא לא התייאש מלחפש את הטוב. האדם התאבד משום שנדמה לו שהמוות טוב יותר מאשר החיים. כאשר האדם מבין את המהות האמיתית של המציאות, דהיינו, שהאדם ... ממילא אז הוא באמת מתייאש מלחשוב שיש משהו טוב יותר מאשר מה שיש לו. ואז הוא בעצם מתחיל להיות מאושר. האושר מגיע רק כאשר האדם מתייאש לגמרי מהמחשבה שקיימת צורה כלשהי של מציאות שטובה יותר מהמציאות שלו. כך שבכל מקרה אין שום יאוש בעולם כלל. כי אין ממה להתייאש. וגם שאושר = ייאוש מוחלט מלחפש משהו שונה ממה שיש לך = הבנה אמיתית של המציאות = טוב אמיתי. ונקודה למחשבה: בעל החיים היחיד שמתאבד הוא האדם. מדוע? ...

... מי שמגיע לרמת ייאוש מוחלטת בשלמות אמיתית של ייאוש, אדם כזה דווקא הופך למאושר הגדול ביותר (ראה בהרחבה כאן). כי אחרי הייאוש המושלם בא האושר המושלם. התאבדות = חוסר יאוש מושלם = האדם חושב שמוות טוב יותר מאשר החיים. ייאוש מושלם = הבנה ששום דבר אינו טוב יותר מאשר דבר אחר = הפסקת הרצון לשנות את המציאות = אושר מושלם. ניתן לומר שכאשר האדם מגיע למקום הנמוך ...

... יוביל מצב כזה? תשובה: מצב כזה יוביל לייאוש מוחלט ומושלם = חוסר רצון להיות קיים. ולאן מוביל יאוש מושלם = לאושר מושלם. הרע נובע או משום שיש משהו שהאדם אינו רוצה, או משום שהוא רוצה את מה שאין. כאשר האדם חושב שהכל רע באותה המידה, ממילא הוא מפסיק לרצות לשנות את המצב. כאשר ... המציאות כפי שהיא = טוב. (ראה: התאבדות וייאוש. מדוע התאבדות אינה נובעת מייאוש אמיתי ?). ולצורך ההגדרה הפילוסופית: מה אינו יכול להיות קיים במציאות? תשובה: ההעדר, של מה שחייב להיות קיים במציאות מצד עצמו. ובקצרה: ההעדר של מחוייב המציאות / העדר המציאות ...

... ימשיך לחקור, הוא יגלה שהתקווה לכך שיהיה טוב יותר מאשר מצבו כרגע, היא תקווה מיותרת, מאחר שכבר כרגע הכל טוב בשלמות. באותו הרגע האדם יתייאש לגמרי מלרצות משהו אחר ממה שיש לו = אושר מוחלט. הסיבה שרע לאדם, היא רק משום שהוא רוצה וחסר את מה שאין לו. כאשר האדם מגיע לייאוש מוחלט, דהיינו, מבין שהמהות של המציאות היא ...

... / ייאוש / עצבות - מה השורש ה טוב שלהם, שממנו הם נובעים? דיכאון / יאוש / עצבות. מהו הדבר החיובי שיש בהם שבגללו האדם נמשך אליהם? הדבר החיובי שיש בדיכאון / עצבות / יאוש הוא החיפוש העצמי של האדם וחוסר הרצון של האדם לחיות בשקר. כאשר האדם לא רוצה לשקר את עצמו, הוא נופל לדיכאון. כאשר האדם לא משקר את עצמו בשלמות, ...

ייאוש - מה יוצר יאוש? מה טוב ביאוש? איך להתייאש ולהשתמש בייאוש בצורה טובה? יאוש = האדם מפסיק לרצות דבר מסוים = מתייאש מהדבר. ממה בעצם נובע ייאוש? כאשר האדם מנסה למלא רצון כלשהו שיש לו ואינו מצליח בכך, בסופו של דבר הוא מתייאש מלרצות את הדבר שאותו הוא ניסה להשיג. מה טוב בייאוש? הייאוש גורם לאדם להגיע אל השורש של הרצון שלו. השורש של הרצון = הרצון הראשון שממנו נובעים כל הרצונות של האדם. כאשר האדם מגיע אל הרצון הזה, הייאוש נעלם מעצמו. מאחר שכאשר האדם מגיע אל הרצון הראשון, הוא מגלה שמה שהוא באמת רוצה, כבר יש לו. הדבר היחיד שאין לאדם, זה את ההזדהות עם הרצון הראשון שלו. כאשר האדם מגיע אל הרצון הראשון של עצמו = הייאוש נעלם = שמחה = שלמות = אושר = הכל טוב באמת. האדם מתייאש רק ממה שאינו באמת רוצה. הייאוש מגלה לאדם שהוא לא באמת רצה את הדבר שממנו הוא התייאש. הייאוש גורם לאדם להתבונן פנימה על מה שהוא באמת רוצה. מבחינה טכנית, האדם לא באמת יכול להתייאש לגמרי ועדיין להרגיש רע. לא משנה מה ייעשה האדם, תמיד הרצון שלו בתוכו ידחף אותו לחפש את הטוב ואת השלמות. גם אם האדם מתייאש, עדיין הוא מחפש את הטוב. אם היה האדם מתייאש לגמרי מהכל, הרי שהוא לא היה מרגיש רע אלא טוב. רע = רצון למה שאין = האדם אינו מתייאש ממה שאין לו. טוב = שלמות החסרונות = שלמות הרצונות = האגו של האדם "התייאש" מלרצות לשנות את המציאות. אם גם אחרי שהאדם מתייאש, הוא עדיין לא מרגיש שמחה אמיתית, הרי זה בגלל שהוא התייאש רק מרצון חיצוני ולא הגיע עדיין אל הרצון הפנימי יותר. הרצון דוחף תמיד את האדם אל הטוב המושלם. כל זמן שאין לאדם שלמות, הוא תמיד ירגיש חסר / עצבות / דיכאון / חוסר מצב רוח וכולי. הדרך היחידה לצאת מהייאוש לגמרי, היא על ידי שהאדם מעמיק פנימה אל תוך הרצון שלו, ומנסה להבין מהיכן מגיעים הרצונות שלו? מה בדיוק הוא רוצה? ולמה הוא רוצה? ככל שהאדם מעמיק יותר ברצון שלו, כך הוא מתייאש יותר מלרצות את מה שאינו באמת רוצה. כאשר האדם מגיע אל הרצון הראשון שלו, בשלב הזה הוא מתייאש במובן החיובי מלרצות את כל הדברים שאותם בכלל הוא אינו באמת רוצה = אושר = שלמות. ...

... דיכאון. עצבות. מדוע יש אנשים שנוטים לשקוע בדיכאון ועצבות? דיכאון / עצבות / ייאוש, נובעים מכך שרע לאדם. אם טוב לאדם הרי שהוא אופטימי ולא פסימי, שמח ולא עצוב. מלא תקווה ולא מיואש. השאלה הנשאלת היא, כיצד זה יתכן שאנשים שמנסים להיות חכמים, נוטים לעיתים לראיה פסימית / עצבות וכולי? לכאורה המצב היה צריך להיות הפוך. הרי ככל שיש לאדם יותר שכל, ... באה החשיבה הפסימית וכולי. יחד עם זאת על האדם לדעת, כי מי שבאמת ממשיך לחקור ולא מתייאש, בסופו של דבר הכל מתהפך לטובה והוא יוצא מאפלה לאור גדול. על האדם להמשיך לחפש את הטוב שיש בכל דבר. נכון, זה גורם לאדם להרגיש רע כאשר הוא לא מוצא את הטוב וגם רוצה ...

ייאוש / כניעה - מה טוב בייאוש וכניעה? איך להתייאש ולוותר בצורה טובה? ייאוש. מהו הצד החיובי של הייאוש. מי שיתבונן בעניין בעין אמיתית, יראה כי לייאוש יש צד חיובי מאוד. מהותו של הייאוש היא מאבק של רצונו של האדם במציאות. אם האדם אינו נאבק במציאות, אלא מבין את הטוב שיש בכל דבר במציאות, ממילא הוא אינו נאבק במציאות, אלא חי בהרמוניה איתה. הייאוש הוא סוג של ההתהוות של ההרמוניה ושל האהבה למציאות. הייאוש = האדם אינו נלחם במציאות אלא מקבל אותה כפי מה שהיא. העניין היחיד הוא, שייאוש אמיתי וטוב, מגיע כאשר האדם מבין שהכל טוב. כאשר האדם מבין שהכל כבר טוב, אז ממילא הרצון שלו מתייאש מלשגע את האדם לחפש כל הזמן את הטוב יותר, ואז האדם יוצא לחופשי מבית הכלא של הרצון, אל האושר של החופש. יחד עם זאת, כאשר הייאוש של האדם אינו נובע מהבנה של הטוב שמציאות, אז הייאוש יוצר תחושה של כעס וסבל. אך באמת מצד המהות של הייאוש, המהות עצמה היא טובה. כי מצד האמת אין צורך להילחם במציאות, מאחר שהכל כבר טוב. הדבר היחיד שאותו צריך האדם להבין, הוא שכבר הכל טוב. הסיבה ש"אסור להתייאש, כי אין שום יאוש בעולם כלל", היא משום שבאמת הכל כבר טוב ואין צורך להילחם. כאשר האדם מבין באמת ובשלמות את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה הוא מגיע לייאוש אמיתי וטוב = חוסר מלחמה כלשהי עם המציאות = אין קונפליקטים = הרמוניה = אושר. ... הראשונה, שהסיבה שלה זה היא עצמה. כאשר מגיעים לסיבה של כל הסיבות, רק אז האדם מבין את הטוב שיש בכל דבר, ואז כל המאבקים והייאוש השלילי נעלמים מעצמם, ובמקומם מגיע האושר האמיתי. ...

... האדם אינה אמיתית. משום שהאדם אינו רואה ואינו מרגיש ואינו נהנה מהמציאות המושלמת כרגע. כאשר האדם מתנחם בכך שבעתיד יהיה טוב יותר, הרי שזה יכול לכל היותר לעזור לו לא ליפול לעצבות ולייאוש, אך זה לא ממש יכול להביא אותו אל שמחה בשלמות. רק כאשר האדם מבין מה טוב ברגע הזה ממש, רק זה יכול לגרום לו ממש לאהוב בשלמות את ...

... את האדם. כפי שאכן ראוי לעשות. אבל מי שיכולת הסיבולת שלו היא טובה ביותר, הוא יכול להרשות לעצמו לתת לדבר שמציק לו, להתייאש ממנו ולהישבר לפני שהוא עצמו ישבר. והדבר דומה לאדם שמציק לו איזה יתוש. שמבחינה תיאורטית האדם יכול לתת ליתוש להמשיך להציק לו, עד שהיתוש ישבר ויתעייף מלהציק לו, עוד לפני שהוא ...