... כי זה שאתה לא רואה שרודפים אחריך, זה לא אומר שלא רודפים אחריך. והאדם שבוחר לסמוך על ההבנה שלו, שאומרת לו שלא רודפים אחריו, היא רק יחסית בלבד, כי היא יכולה להיות שגויה. ולכן, זהו רק פתרון יחסי בלבד. אבל יש גם עוד פתרון, שהוא פתרון מוחלט ודרך מוחלטת. והוא שהאדם מתחבר למקום רגשי בתוכו, שמשם האדם לא מפחד משום דבר בעולם באשר הוא. כי באופן מוחלט, שום דבר הוא לא טוב או רע. כי הטוב והרע הם יחסיים בלבד, ואינם מוחלטים. וכאשר הפוסט טראומה רודפת אחרי האדם, והאדם לא מצליח להיעזר בהבנה שלו שמבינה שלא רודפים אחריו, אז על האדם להשתמש בשכל המוחלט ...

... שהם. ולהכיר בכך, שיש גם טוב וגם רע. ושבכל דבר בעולם, יש בו גם טוב וגם רע. ומחוייב המציאות, שתמיד יהיו גם טוב וגם רע. ובנוסף לזכור גם, שמבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין שום טוב או רע בכלל. כי הטוב והרע, הם יחסיים בלבד, ביחס לרצון העצמי של האדם עצמו. אבל ...

... אלא מקבלת כל דבר כפי מה שהוא, בלי שיפוטיות כלשהי. וכיצד יכול האדם להיות גם לא שיפוטי? תשובה: על ידי אמת אובייקטיבית. כי הטוב והרע, הם יחסיים בלבד. ומי שרגיל לחשוב, שמה שנראה ... הן לא יותר נכונות או לא נכונות. על ידי זה הוא מגיע לחוויית מציאות, שבה, גם הטוב והרע שלו, הם כבר לא ממש טוב ורע אמיתי, אלא רק טוב ורע יחסי בלבד. ואז ממילא, האדם חי בו זמנית, גם ...

... יהיה מושלם בעיניו. וככל שהאדם מבין יותר, שהדבר הזה הוא טוב, דהיינו, שהוא רואה טוב יותר את היתרונות היחסיים שיש בו, כך האדם חווה שהדבר הזה הוא יותר מושלם, עם פחות חסרונות, וכך האדם רוצה אותו יותר, ומרוצה ממנו יותר. ומאחר ... עליו לצאת לגמרי מכל השיפוטיות היחסית שלו, ולעבור לשיפוטיות מוחלטת. כי כל זמן שהאדם חושב על דברים באופן יחסי, הוא גם חווה יתרונות וחסרונות כלשהם, במה שקורה סביבו. ומי שחושב בצורה מוחלטת, הוא לא רואה שום יתרונות או חסרונות בשום ... שהכל נראה בעיניו זהה לגמרי, בלי יתרונות או חסרונות כלשהם (= הרמוניה מלאה עם המציאות). ולחשוב באופן יחסי, פירושו, שהאדם מזדהה עם דברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט. וכל דבר שיש לאדם ספק לגביו, הרי שהוא לא בטוח בו באופן מוחלט. וכל דבר שהאדם יכול לחשוב שאולי הוא לא נכון, הרי שיש לאדם ספק לגביו. וברגע שהאדם מזדהה עם דבר יחסי, והאדם חושב שהוא דבר מוחלט, על ידי זה האדם חווה באופן מוחלט, את היחסיות של הטוב והרע. אבל מי שהוא חושב בצורה מוחלטת. דהיינו, שעל דבר שהוא יחסי, הוא זוכר תמיד שהוא רק יחסי בלבד. ורק על דבר שהוא מוחלט, רק כלפיו הוא מתייחס כאל דבר מוחלט. על ידי זה, באופן יחסי יש אצלו טוב ורע. אבל באופן מוחלט, אין אצלו טוב ורע. ומה נכון באופן מוחלט? תשובה: שום דבר. כי הכל נכון באופן יחסי בלבד. ומי שיזכור שהכל רק יחסי, אז באופן מוחלט, הוא יהיה בחוויה של הרמוניה עם המציאות. ובאופן יחסי, הוא יחווה שינויים כאלו ואחרים, כחלק ממשחק החיים. והדברים האלו, כבר ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של ... היטב אל תוכו, אל תוך המנגנון הרגשי שלו, כדי להגיע לפתרון מוחלט לגבי הרגשות שלו. כי אפשר להשיג פיתרון יחסי וזמני, לגבי תחושת הדיכאון והעצבות. אבל אי אפשר להשיג פיתרון מוחלט, בלי להבין באופן מוחלט, כיצד באמת פועל המנגנון של ...

... את השפיות שלו. ולמה? כי הסיבה שתמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו, זה רק משום שהוא מבדיל בין דבר להיפוכו. כי רק מי שמוצא הבדלים בין דברים שונים, רק הוא מוצא יתרונות וחסרונות יחסיים בכל דבר ודבר. וברגע שהאדם מבדיל בין דברים שונים, ולא מתייחס אליהם בצורה זהה ושווה, אז האדם נכנס לחוויה, שבה הוא תמיד ירצה יותר טוב, ותמיד ...

... מריבה וקונפליקט, בין מה שאתה יודע. והאם הידיעה או אי הידיעה, האם הן מוחלטות, או יחסיות. כגון לדוגמא, אדם שיודע שהוא חולה, אבל במקביל הוא גם יודע בדיוק מה עליו לעשות כדי להתרפא. שזה שהוא יודע שהוא ...

... ניתן למצוא בו, גם חסרונות וגם יתרונות. וברגע שהאהבה, נובעת מתוך שכל כלשהו, אז ממילא זה אומר, שלפחות בתת המודע של האדם, הוא חושב גם על החסרונות שיש בדבר. כי בכל דבר, תמיד יש גם חסרונות יחסיים כלשהם. ואז ממילא, האהבה לא יכולה להיות שלמה. כי האדם מודע בתת המודע ... כלשהן, ושהיא נובעת מתוך שיפוטיות שכלית כלשהי, הרי שהאהבה הזאת, היא אהבה חסרה, שיש בה גם שנאה. והיא אהבה, שאינה אהבה שלמה בלב שלם. ואהבה כזאת, נקראת, אהבה יחסית. שפירושה הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר אוהב את הדבר, מאשר שונא אותו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של שנאה וגם של אהבה, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר אוהב, מאשר נייטרלי, ומאשר שונא את הדבר. וזאת נקראת, אהבה ...

... ומנוגדת, לרצון של האדם למצוא אהבה בתוך מערכת יחסים זוגית. והיא, לא משום שהאדם מאוד אוהב את עצמו, עד כדי כך שהוא כבר לא צריך זוגיות ולא מעוניין בחסרונות היחסיים שיש בתוך זוגיות, אלא דווקא משום שהאדם לא אוהב את עצמו מספיק, והוא מחפש אהבה גדולה מאוד, שאותה הוא לא יכול ולא יוכל לעולם, להשיג בתוך זוגיות. ונסביר: ...

... אהבה יחסית, הרי שבכך הוא בעצם מרחיק את עצמו מלמצוא אהבה מוחלטת. שכדי למצוא אותה, לשם כך צריך להפסיק לחפש דבר מוגדר כלשהו, שאפשר לאהוב אותו בגלל היתרונות היחסיים שלו. אלא, צריך להתחיל לנסות לאהוב כל דבר, כולל החסרונות שלו. ומנקודת המבט הזו שביארתי לעיל, אהבה יחסית ואהבה מוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. כי הרצון של האדם ... טוב וגם מרגיש רע ברמה כלשהי. וזה בעצם אומר, שתמיד יש לאדם אהבה יחסית ברמה כלשהי. כי כפי שאמרנו, אהבה יחסית, היא מצב, שבו יש גם אהבה וגם שנאה. אלא, שבאופן יחסי, האדם יותר אוהב מאשר שונא. שאז, האדם אומר שהוא אוהב את הדבר, והוא מתכוון לומר, שהוא באופן מודע, יותר מודע לרגשות האהבה שלו, יותר מאשר לרגשות השנאה שלו כלפי הדבר. ובאהבה ...

... זה את צריכה לשדר לו סוג של הכלה ואיך תשדרי לו סוג של הכלה קודם כל על ידי שאת החסרונות היחסיים שלו תקבלי את החסרונות שהוא כבר חשף תקבלי פלוס נגיד ... אותך בלי תנאים" זה בעצם בתוך המסגרת הזאת של "אני אוהבת אותך בלי תנאים" אפילו עם תנאים יחסיים יהיה לו יותר קל לבטא את החסרונות היחסיים שלו כי הוא מרגיש בטוח בזה שאתה אוהבת אותו בלי תנאים ...