... במזיד, שהאדם יודע את האמת ובוחר לשקר, הוא השקר החמור יותר. כי יש גם שקרים, שתת המודע של האדם משקר את עצמו, בלי לשים לב לכך שהוא משקר. כגון לדוגמא,
שבטעות נדמה לאדם איזה דבר, והאדם בטוח שזו האמת, למרות שזה שקר. או לדוגמא, שהאדם לא יודע איזה דבר אמת, ואז האדם משקר
בטעות. או שהאדם לא מבין את המציאות ואת עצמו, ואז הוא משקר לעצמו,
בטעות כמובן ולא במזיד. וזהו שקר בשגגה. והטועים נדמה להם, כי השקר החמור יותר, הוא דווקא השקר במזיד. אך השקר בשגגה, הוא רק
טעות אנוש. וגם אם האדם לא מושלם כי יש לו טעויות, הרי שהשקר שלו הוא פחות חמור, מאשר מי שיודע את האמת, ואעפ"כ משקר לאחרים. וזו כמובן מחשבה ... האין, ובין הטוב לבין הרע וכולי. אלא, שבפנימיות הכל אחד. ומי שיודע את האמת, אך בוחר לשקר, הוא הרבה יותר מחובר אל האמת, ממי שלא יודע את האמת ומשקר
בטעות. כי זה שמשקר בצורה מודעת, שהוא יודע שהוא משקר, הוא לפחות לא מזדהה בתוכו עם השקר. כי הוא יודע את האמת שהכל אחד ושהכל מושלם, והוא יודע שהנפרדות היא שקר. כך שלשקר אין לו כל אחיזה בו. וממילא האדם חי חיים טובים באמת. אבל מי שלא יודע מהי האמת, והוא משקר
"בטעות" בגלל חוסר ידיעת האמת, הוא שקרן אמיתי וגדול עוד יותר. משום שגם בליבו הוא לא יודע את האמת. ואי ידיעת האמת, זה החטא היחיד שקיים.
והטעות של האדם שלא יודע את האמת, היא חמורה יותר מכל. והעונש שלה, היא
הטעות בעצמה. כי השקר שתת המודע של האדם, משקר את עצמו , השקר הזה נוקם בו. כי כאשר האדם יודע את האמת שהכל אחד, ורק בוחר לשקר כלפי חוץ, הוא מחובר לאמת בפנימיות שלו, ורק נותן חיות לעולם, על ידי השקר של הנפרדות. אבל מי שלא יודע את האמת בתוכו שהכל אחד, ומשקר את עצמו שיש נפרדות
ובטעות חושב, שזו אכן האמת, הוא סובל ביותר. כי את המציאות, זה לא מעניין למה האדם משקר את עצמו. והעונש בא על האדם, כאשר הוא משקר את עצמו. ואם האדם משקר את עצמו
בטעות, עונשו גדול עוד יותר. משום שהוא "משקר באמת". כי מי שמשקר במזיד, הוא "משקר בשקר". כי בתוכו הוא יודע את האמת, והוא משקר רק כלפי חוץ. ...