... שהוא צריך בפועל. כגון לדוגמא שהלקוח אומר אני מתעניין ברכישת
טלביזיה לסלון וכיו"ב. שמהות הדבר שאותו הלקוח צריך, זה
טלביזיה לסלון שלו. ואז, או שיש לך את מה שהוא צריך, או שלא. אבל, כאשר הלקוח מספר לך מה הוא רוצה, הוא בעצם עוטף את המהות של מה שהוא רוצה, בעטיפות שונות שמורכבות ממילים שונות. כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אני רוצה
טלביזיה לסלון, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף, וליהנות ממנה". שכאן בעצם הלקוח אמר שהוא רוצה
טלביזיה. אבל הוא עטף את הרצון שלו, בעטיפה של "לשבת מולה בכיף, וליהנות ממנה". דהיינו, הלקוח בעצם גילה לך דבר נוסף עליו, והוא שהוא אוהב תחושה של כיף / תחושה של הנאה ושהוא אוהב לשבת מול
הטלביזיה בכיף וליהנות ממנה. וזה בעצם אומר, שכאשר אתה מציג את
הטלביזיה ללקוח, אז מומלץ שלא רק תגיד לו, הנה יש לי
טלביזיה מומלצת בשבילך, אלא שתעטוף את מהות הרצון של הלקוח, דהיינו, תעטוף את
הטלביזיה שהלקוח רצה, בעטיפה שבה הלקוח רצה לקבל את
הטלביזיה שלו, דהיינו, תאמר ללקוח "הנה יש לי כאן
טלביזיה במיוחד עבורך, שאתה תשב מולה בכיף ותהנה ממנה". כאשר בעצם לקחת את העטיפה שהלקוח ביקש, והצגת ללקוח את מה שהוא ביקש, בעטיפה שהוא רצה לקבל אותה. ולא רק ... מבקשה בזמן עתיד, לעובדה בזמן הווה. ז"א הלקוח אמר "אני רוצה
טלביזיה, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה". כאשר הניסוח של " כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה" הוא ניסוח בזמן עתיד, סוג של הבעת בקשה. וכאשר אתה ... ללקוח, בעטיפה של מה שהוא ביקש, אז יש אפשרות לומר ללקוח "הנה
טלביזיה, שתוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה" שזה בעצם לחזור כמעט בדיוק על מה שהלקוח אמר, שזה כמובן טוב מאוד, אבל זה משאיר את הבקשה של הלקוח, בגדר של בקשה בלבד. ובמקום זה אפשר לומר "הנה
טלביזיה, שתשב מולה בכיף ותהנה ממנה". דהיינו, הפכת את הבקשה שלו, למילוי של הבקשה שלו. הוא רצה לשבת, ואתה כבר מציג את זה כעובדה, שהוא כבר יושב מול
הטלביזיה. הוא רצה ליהנות
מהטלביזיה, ואתה אומר לו שהוא כבר נהנה מאותה
טלביזיה. ואעפ"כ אוסיף, שלפעמים ישנם מצבים, שאם אתה משנה קצת את הניסוח המקורי שבו הלקוח הציג את הרצון שלו, זה דווקא עלול ליצור התנגדות. דהיינו, לפעמים יש מצבים, שיותר טוב שתאמר ללקוח "הנה
טלביזיה, שתוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה" בדיוק כמו שהלקוח אמר, ושלא תשנה את זה ל"הנה
טלביזיה, שתשב מולה בכיף ותהנה ממנה". כי לפעמים שינוי המילים אפילו לטובה, משנה את המשמעות, למשמעות שהלקוח לא ממש היה רוצה להיות בה. כגון לדוגמא כאן, שהלקוח אמר "אני רוצה
טלביזיה, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה". והמילים כדי שאוכל, מאוד יכול להיות שהם מבטאות את זה שהלקוח לא רוצה לשבת יותר מידי מול
הטלביזיה, אלא הוא רק רוצה להיות מסוגל לשבת מול
הטלביזיה וליהנות ממנה. ואם אתה הופך את הבקשה שלו להיות מסוגל לשבת ליד
הטלביזיה, אם אתה הופך את הבקשה הזאת לעובדה, דהיינו, למצב שבו הוא כבר יושב מול
הטלביזיה, אז יכול להיות שזה יצור אצל הלקוח התנגדות, בכך שהפכת את האפשרי שלו, למחוייב עבורו. דהיינו, בכך שלקחת צעד אחד קדימה את מה שהוא ביקש. כי לפעמים ... לו את הניסוח שלו. או לדוגמא יכול להיות, שהלקוח שאמר "אני רוצה
טלביזיה, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה", בעצם בכלל כמעט ולא מתכוון לשבת מול
הטלביזיה, כי הוא אדם עסוק וכולי. והוא התכוון לומר לך "אני רוצה
טלביזיה, כדי אלו שבאים אלי הביתה, יחשבו שיש לי
טלביזיה שאני יושב מולה בכיף ונהנה ממנה". ובגלל שלא היה נעים לו לומר לך את מה שהוא באמת רוצה, אז הוא ניסח את עצמו, בניסוח שהוא לא באמת מבטא את הרצון הסופי ...