שינוי חשיבה, ייאוש ועצבות, אובדן תקווה, לצאת ממשבר נפשי, הרגלי חשיבה, מבוי סתום, שינוי חשיבתי...כ"כ מאמין בהם, עד כדי כך, שנראה לו שזה מחוייב המציאות, שהוא יחשוב כפי מה שהוא רגיל לחשוב. אך באמת, זה רק הרגל מחשבתי, והאדם צריך לזהות אותו, ולשנות אותו, ולתת לעצמו הזדמנות לעשות שינוי מהותי בחיים שלו. כי בסופו של דבר, מי שקובע כיצד האדם ירגיש, והאם האדם ירגיש טוב או רע, ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע, זאת רק צורת החשיבה של האדם. כי הרגש של האדם, מושפע באופן ישיר, מההבנה של האדם. ולאו דווקא הבנה חיצונית, אלא בעיקר הבנה פנימית. כי האדם יכול להבין שטוב...