... וכך ראוי להיות, שהדבר יתפתח כל הזמן, ושנקודת האמת תשרוד, ושכל הלכלוך שיש על היהלום ייפול, ושיישאר רק היהלום עצמו. אבל, לא רק השכל האמיתי שורד, אלא גם הטיפשות הגדולה שורדת. כי מי שהוא משוגע ושאין לו שכל, הרי לא משנה מה יקרה לו, הוא יישאר טיפש. וגם אם הטיפש יקבל מכות חזקות, גם אז הוא לא יקבל שכל. כי החכם כאשר הוא מקבל איזה מכה, אז הוא משפר את עצמו ומתקן את עצמו. אבל מי שהוא טיפש, אז גם אם תכתוש אותו במכתש, לא תסור מעליו איוולתו. דהיינו, הוא כ"כ טיפש, שבגלל שהוא חי בשקר כ"כ גדול, לכן הטיפשות שלו שורדת. והאמת מתבהרת כל הזמן. ונקודת האמת תמיד נשארת. וככל שהדבר קרוב יותר לאמת, כך הוא חזק יותר, וכך הוא שורד יותר. אבל גם הטיפשות הגדולה שורדת. כי גם צורות החיים הפרימיטיביות שורדות. ולפעמים זה שהדבר שורד כ"כ הרבה זמן, זה לא מעיד על כך שהוא אמיתי ונכון, אלא זה מעיד על כך שהוא טיפשי ושקרי. כי בעולם שלנו, שורדות שתי ישויות. אלו שהן מספיק חזקות ואלו שהן מתפתחות כל הזמן ומתאימות את עצמן למצב כל פעם מחדש. אבל שורדות גם ישויות שהן מספיק פרימיטיביות וטיפשות, כגון לדוגמא צורת החיים של הדומם, שגם הוא שורד. אבל זה לא בגלל שהוא יותר חכם מהדברים שלא שורדים, אלא משום שהוא מספיק טיפש כדי לשרוד. וכאשר האדם רואה איזה דבר שהוא שורד לאורך זמן, על האדם להבין, שאו שהדבר הזה הוא ממש אמיתי, ולכן הוא שורד. או שהוא ממש טיפשי, ולכן הוא שורד. כי כל מה שהוא באמצע, הוא נעלם. ויש טיפשים שהופכים להיות טיפשים יותר, ועל ידי זה הם שורדים. ויש חכמים שהופכים להיות חכמים יותר, ועל ידי זה ... יהיה קשה להבנה. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר. והחזק שורד והאמת שורדת, והדבר הפשוט / מורכב ביותר, שהוא דבר אחד, הוא זה שישרוד בסופו של דבר. כי גם הטיפש הגדול ביותר, וגם מי שהוא כמעט חכם מושלם, כל זמן שהוא לא חכם מושלם, אם הם ... תהליך אבולוציוני אין סופי, שניהם ייעלמו. ובסופו של דבר, יישארו רק השקר האמיתי והמוחלט ורק האמת המוחלטת, שהן ישות אחת, כפי שכבר ביארתי במקום אחר. וגם הטיפש הגדול ביותר, שלא משנה כמה מכות הוא חוטף הוא ממשיך להיות טיפש, גם הוא, אם הוא יסבול מספיק, גם הוא יקבל שכל. וגם מי שהוא כמעט החכם הגדול ... ויגיע אל השלמות המוחלטת. והעולם שלנו כולו עובר כל הזמן תהליך אבולוציוני. וכל הדברים מתפתחים. ומי ששורד, הוא זה שמשפר את עצמו, או זה שהופך להיות עוד יותר טיפש, ושהוא מסוגל לחטוף יתר מכות ולשתוק. ובסופו של התהליך, תישאר האמת האחת, שהיא ...

... איזה דבר. כי אולי ושמא כן יש איזו דרך לדעת ולמצוא תשובה לשאלה. והאדם שהוא לא יודע את הכל, הוא צריך להיות או טיפש או עז פנים או סתם מסכן, כדי להטעות אחרים ולומר להם שגם הם לא יכולים, כמו שהוא לא יודע את הדרך. ומי שהוא חכם, עליו לדעת, שכאשר הוא שומע על איזה דבר שאי אפשר להבין אותו, ... האדם שומע מאיזה מנהיג שאי אפשר להבין כל דבר, עליו להבין שהמנהיג הזה בסך הכל עושה יחסי ציבור ומנסה להגן על הטיפשות ועל חוסר הידיעה של עצמו. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא יודע שיש הסבר לכל דבר. ומי שהוא הגון אמיתי גם אם הוא לא חכם אמיתי, אז הוא יאמר שהוא עצמו אין לו הסבר, אבל הוא לא ...

... לא יודע להנהיג? כי לפעמים האדם הולך כעיוור באפילה, אחרי עיוור אחר שהולך באפילה. והעיוור הראשון שמוביל את האנשים העיוורים שאחריו, הוא יש לו את החוצפה / טיפשות / תמימות, לחשוב שהוא יודע את הדרך. למרות שהוא בכלל עיוור, ולא רק שהוא לא יודע את הדרך, הרי שהוא אפילו לא יודע להיכן הוא רוצה להגיע. אבל אעפ"כ הוא מוביל אחריו אנשים ... מהי האמת המלאה, ממילא האדם לא באמת יכול לדעת מי משפר ומי משבש את החשיבה שלו. כי יש כאלו שהם אומרים דברים שנראים כמאוד חכמים, למרות שהדברים שלהם הם מאוד טיפשיים. ומשום שאין שם מישהו שיראה להם שהם טועים, משום כך לפעמים יש דברים שהם שקרים מאוד גדולים, שהם נראים כאמת מאוד גדולה. ולפעמים האדם מתקרב למנהיג כלשהו, שכלפי חוץ נדמה לאדם ...

... גדולות. כי לפעמים, שגיאה מחשבתית דקה כחוט השערה, יכולה ליצור טעות מאוד גדולה. ולפעמים פרט אחד קטן, משנה את כל התמונה. וכאשר נותנים לטיפשות אצבע, היא רוצה את כל היד. היינו, כאשר האדם מתפשר במקומות שבהם לא צריך להתפשר, אז הדבר הזה גורם לכך שיקרו לו ...

... שאמרנו, אם נתבונן נראה, כי בני אדם מעריצים את אותם המיסטיקנים וחבריהם, שאומרים שיש להם כוחות מיוחדים ויכולות על טבעיות. וגם אלו שהם סקפטיים מטבעם ואלו שאומרים שכל המיסטיקנים הם שרלטנים נוכלים וטיפשים, גם הם יודו על כך, שאילו לאותו המיסטיקן אכן היו את היכולות שהוא אומר ...

טיפשות / חוכמה - מדוע גם לטיפשות יש סוף? מהו הסוף של הטיפשות? אמר האומר (אלברט איינשטיין), כי לטיפשות אין סוף. וכאן במאמר נסביר, מדוע גם לטיפשות יש סוף. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לטיפשות יש שני גבולות. והגבול הראשון הוא שכל טיפשות שיש בעולם, יש בה גם סוג מסוים של חוכמה. וטיפשות לא יכולה להתקיים, בלי שתהיה בה לכל הפחות טיפה אחת של חוכמה. ונקודת החוכמה והשכל שיש בכל טיפשות ושחייבת להיות בכל טיפשות, היא ההסכמה על קיומה של המציאות. כי המציאות קיימת. ואי אפשר לומר שום דבר טיפשות, בלי להודות על כך שהמציאות קיימת. כך שבכל דבר טיפשות, יש בו לפחות נקודת חוכמה אחת, שמסכימה על קיומה של המציאות. ולכן גם אין שקר מוחלט. כי בכל שקר יש נקודת אמת כלשהי. כי כל ... שמודה על קיומה של המציאות. וממילא בכל שקר, יש נקודת אמת כלשהי. וכך גם בכל טיפשות יש נקודת אמת ושכל כלשהם. ובנוסף, לטיפשות יד עוד סוף. והוא, שגם האדם הטיפש ביותר, גם הוא יכול להפוך להיות האדם החכם ביותר. או כאשר יהיה לו ממש טוב, או כאשר יהיה לו ממש רע. כי הטיפש, למרות שהוא טיפש, הרי שגם הוא חושב בצורה הגיונית כלשהי. ז"א, אומנם ההיגיון שלו מעוות ושונה מצורת המחשבה הרגילה, אבל גם לטיפש יש את ההיגיון שלו. ובאמצעות ההיגיון של הטיפש, באמצעותו אפשר להפוך את הטיפש לחכם אמיתי. כי כל שכל שיש בעולם, גם של הטיפש הגדול ביותר, הוא מחובר בצורה כלשהי לשכל האמיתי של ההיגיון הישר באמת. ואם הטיפש יחליט לחשוב יותר בהיגיון, גם ע"פ ההיגיון העקום שלו, עדיין גם זה יוביל אותו להיות חכם. כי באמצעות שימוש בהיגיון העקום שלו, דרך זה הוא יגיע אל השכל הישר. והטיפש יהפוך להיות חכם, או כאשר יהיה לו ממש טוב, ואז יהיה לו ישוב הדעת להסתכל בשכל אמיתי על המציאות, ואז הוא יהפוך להיות נורמאלי. או כאשר יהיה לו ממש רע. כי גם לטיפשות יש סוף. וגם הטיפש הגדול ביותר בעולם, אם יהיה לו מספיק רע, ויהיה לו מספיק זמן לחשוב ולנסות להבין למה רע לו, במצב כזה הוא ישתמש בשכל העקום שלו טוב יותר. עד שבסופו של דבר הוא יהיה חכם באמת. כי כאשר רע לטיפש, גם הוא משתמש בשכל שלו. וגם מי שהוא טיפש חסר שכל, גם הוא מרגיש רע לפעמים. כי מי שאין לו שכלל בכלל, הרי שאין לו גם רצון עצמי, והוא לא יכול להרגיש שום רע. אבל מי ... אין דאגות, זה רק אם אין בכלל שכל. אבל אם יש טיפת שכל, אז יש גם דאגות. וכאשר הטיפש מרגיש רע, אז הוא משתמש בשכל שלו, כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר. ולכן, אם הטיפש ירגיש מספיק רע, אז בסוף גם הוא יקבל שכל אמיתי. כי הוא יהיה חייב להשתמש בשכל העצמי שלו. והוא יהיה חייב לחזק את השכל שלו. עד שגם הוא יהפוך להיות נורמאלי עם שכל אמיתי. ולכן, גם לטיפשות יש סוף. גם מצד אחד אי אפשר להיות

... להתקדם אל העתיד. והסיבה שהטיפש נשאר טיפש, זה בגלל שבמקום לעשות התחלה חדשה ולחשוב מחדש איך להיות נורמאלי, במקום זה הוא בוחר להיאחז בטיפשות שלו מהעבר, ולהמשיך להיות טיפש. ועם עבר אין עתיד. כי העתיד מחליף את העבר. וכדי להתקדם אל העתיד, לשם כך צריך האדם להשתחרר מהעבר. והעבר עוצר את האדם מלהתקדם אל העתיד. ובנוסף ... הזה הוא לא יותר חכם מאשר טיפשי. משום שבאמת יכול להיות יותר טוב שהזהות של העבר תעלם, ושבמקומה תבוא זהות חדשה. כי גם המשוגע שסובל מהשיגעון שלו, הסיבה שהוא נשאר משוגע, זה בגלל ...

... יכולת החשיבה היצירתית שלו. וכיו"ב ניתן להביא עוד דוגמאות רבות, לאיך כל בני האדם בעולם חושבים באותה הצורה. ואפילו בעלי החיים חושבים באותה הצורה. אלא שההבדל בין האדם החכם ביותר לבין האדם הטיפש ביותר, וההבדל שבין בעלי החיים לבני האדם, ובין הילדים לבין המבוגרים, הוא בעומק ובעוצמה שבה ...

... והחכם הגדול ביותר שקיים. ואם הוא לא מצליח להכיל אותו, אז הוא הופך להיות טיפש אמיתי והמשוגע הגדול ביותר שקיים. והכל תלוי ביכולת ההכלה של האדם את המחשבה שלו. כי ההבדל בין החכם לבין הטיפש, הוא בעד כמה האדם מסוגל להכיל בתוכו מחשבות שונות. כי גם החכם וגם הטיפש וגם כל בני האדם, יש בתוכם את כל המחשבות שיש בעולם. אבל החכם מסוגל להכיל את המחשבות האלו, ולחיות איתן בשלום ובאיזון. אך הטיפש, הוא זה שלא מצליח לאזן את המחשבות שלו. וכאשר האדם מגיע למחשבה הגדולה ביותר בעולם, המחשבה שאם הוא לא מצליח להכיל אותה אז הוא הופך להיות משוגע ...

... שלו, הרי שזה מבורך. כי זה מקדם את האדם לדרך נכונה יותר. וכאן במאמר נתמקד דווקא באלו שאין להם ספקות לגבי הדרך שלהם. כי יש כאלו שהם הולכים בדרך שגויה כלשהי, אך מחמת שהשקר והטיפשות שלהם מאוד גדולים, לכן הם בטוחים בדרך שלהם, למרות שבאמת הם הולכים בדרך שגויה. והדרך לא חייבת להיות שגויה לחלוטין כדי שהיא תחשב לשקר, אלא מספיק אפילו שיש לאדם טעות ...