...אחת, אי אפשר לדעת דבר, כי הכל חסר כל משמעות, שאפשר לדעת אותה. ואם יצליח האדם לא לדעת דבר, על ידי זה יכול האדם להעלים את עצמו לגמרי, ולחזור להיות מי שהוא באמת, כפי מה שהוא היה, לפני שהוא ידע את עצמו. כך שהאדם מפחד לאבד את ידיעתו ואת קיומו, דהיינו, ידיעת ה"אני" שלו, למרות שזאת סיבת הסבל שלו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת בעולם של האחדות, עליו להיצמד אל המוחלט שנמצא בכל דבר. והמוחלט שנמצא בכל דבר, הוא השום דבר / כלום / אין, שהוא חסר כל צורה, ולכן שום דבר לא יכול לסתור אותו. וגם כאן יש רמות עומק. כי האין, ההעדר שלו הוא היש. אבל המוחלט, הוא החיבור של האין והיש, וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. ומי שידע את כל מה שאפשר לדעת, ברגע אחד בו זמנית, ובעוצמה זהה של כל הידיעות, דהיינו, שהאדם יחשוב על כל הידיעות כולן ברגע אחד, הרי שהוא ידע את המוחלט, דהיינו, לא ידע דבר. ותכלית הידיעה, היא שלא נדע. היינו שהאדם חווה חוסר ידיעה מוחלט, שבה אין אפילו לא את ידיעת העצמי. והאדם קיים, בלי לדעת שהוא קיים ובלי לדעת כל דבר...
לחץ להמשך...