הכל כרצונך תמיד, לרצות את הכל בשלמות, סבל נצחי, אחדות לא נצחית, מה שנכון לך, להדחיק רצונות, הכל נגד רצונך תמיד...אז את מודעת, וזה למעשה בית כלא נצחי, וזה הרבה יותר גרוע מכאבי עיניים. אז אם אתה מבין שזה כל כך רע, וזה מייאש אותך עד כדי כך שאין לך שום ציפיות, אז אם אין לך ציפיות, אז טוב לך. אם אתה מפחד להרגיש רע, ואתה ממשיך לחכות לטוב, אבל במוקדם ובמאוחר אתה תגלה שזה רע, ושזה יהיה כל כך רע, עד שאתה לא תצפה לטוב. אם בכל מקרה אתה סובל, אז אתה משחרר לגמרי, אתה מבין שבכל מקרה אתה אבוד, אז אתה משחרר. כאלוהים אבוד לך, זה לא שאולי אלוהים יעזור לך, אני כאלוהים המנגנון...