טוב ורע -
לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל זמן שהאדם קיים ושיש לו רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש,
גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד,
גם טוב וגם רע בעוצמות שונות. וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא ירגיש
לא טוב ולא רע, אלא שהכל יהיה שווה בעיניו באותה המידה ממש, בלי שום העדפה אישית, אלא רק הרמוניה מוחלטת לגמרי. ומי שרוצה להגיע להרמוניה מוחלטת לגמרי עם ... בשום העדפה אישית כלשהי. כי יש במציאות שלנו דבר אחד ויחיד, שהוא נייטרלי לגמרי, ושהוא לא מתחשב בשום צורה שהיא, בהעדפה של
טוב או רע. ומי שיתחבר לדבר הזה, יתאהב בו, ילמד אותו, יחשוב עליו וכולי, ויהפוך להיות אחד איתו, ממילא גם הוא יהיה נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה של
טוב או רע. והדבר היחיד בעולם, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי, ושהוא מתעלם לגמרי משיקולים של
טוב או רע, הדבר הזה נקרא, אמת נייטרלית. ואמת נייטרלית פירושה, אמת, שאין בה שום העדפה אישית של
טוב או רע. כי יש שני סוגים של אמת. יש אמת לא נייטרלית, דהיינו, אמת שמושפעת מההעדפה האישית של האדם. אבל יש גם אמת נייטרלית, שהיא, לא מושפעת ... ממנה, כדי לא להרגיש רע. וככל שהאדם מתחפר יותר ברצון שלו להרגיש טוב, כך ממילא הוא מרגיש יותר רע. כי בעולם שלנו, תמיד יש
גם טוב וגם רע. וככל שהאדם רוצה יותר להרגיש רק טוב, כך ממילא הוא סובל מכך שיש במציאות שלנו גם רע, ולא רק טוב כפי מה שהוא רוצה. וכאשר האדם מברר את האמת בכל נושא שהוא, אז ככל שהאדם מברר את האמת בצורה פחות נייטרלית, ובצורה שנובעת יותר משיקולים של
טוב או רע, כך האדם מחזק אצל עצמו, את ההתמסרות שלו, לרצון שלו, להרגיש רק טוב ולא להיות מוכן להרגיש גם רע. כי כאשר האמת הנייטרלית באשר היא, עומדת ... רע. והמסר הוא פשוט. והוא, שמי שרוצה להביא את עצמו למצב של הרמוניה מוחלטת עם המציאות, שבה הוא יתאחד עם המציאות, ולא ירגיש
טוב או רע כלשהם, עליו למסור את נפשו ממש, להיצמד בתוכו אל האמת המוחלטת באשר היא. דהיינו, שבכל פעם ופעם שהאדם מברר את האמת בכל נושא שהוא בעולם, הוא מוכרח להכריח את עצמו בכל כוחו עד טיפת הדם האחרונה, וגם מעבר אליה, לברר את האמת באשר היא, בלי שום שיקולים אישיים של
טוב או רע. ואין הכוונה לומר, שהאדם צריך לגרום לעצמו להרגיש רע, או שלא יהיה אכפת לו מכך שהוא מרגיש רע. אלא הכוונה היא, שהאדם מוכרח להביא את עצמו ... הפנימית ביותר בתוכו, שהוא יהיה מסוגל להסתכל למציאות בעיניים באשר היא, ולא להתחשב בשום פנים באופן, באם הוא ירגיש מכך
טוב או רע. ובכל פעם שהאדם מברר את האמת באיזה נושא, עליו לרצות לדעת את האמת בכל מחיר, גם אם ידיעת האמת, תגרום לו להרגיש רע. וככל שהאדם מוסר את נפשו ומתאמץ בכל כוחו להתחבר אל האמת הנייטרלית, שלא אכפת לה
מטוב או רע, אלא היא נייטרלית לגמרי, ככל שהאדם מתאהב בה יותר, ולומד אותה יותר, ומברר אותה יותר, כך הוא פחות ופחות אכפת לו אם הוא מרגיש
טוב או רע. ולהתאהב במשהו, זה בא לידי ביטוי, רק כאשר האדם מוכן לסבול למען הדבר. ומי שמוכן לסבול ייסורים נפשיים וסבל נפשי, ורע אין סופי, תמורת הבנת האמת באשר היא, על ידי זה הוא מתאחד עם הדבר שאותו הוא אוהב, שזאת האמת הנייטרלית, שאין לה שום העדפה אישית של
טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות כולה, וחי חיים טובים באמת. ורק נחדד ונבהיר: כי האדם לא מוכרח להיצמד אל האמת הנייטרלית ... החיים כפי מה שהוא, עם כל הטוב וכל הרע באשר הם. אבל האדם בהחלט כן מוכרח להבין, שדרך המילוט היחידה מחוויית הנפרדות של
טוב ורע, היא על ידי התחברות לאמת נייטרלית, שאין בה
טוב או רע. וככל שהאדם מחובר אליה יותר, כך הוא גם נהנה יותר ממשחק החיים, של הטוב והרע וכולי כנ"ל. ...