תקציר⬅ ... באה לידי ביטוי בכך, שהאדם מפסיק לחפש את השלמות... ומי שמגיע למצב של שלמות, מצב שבו התודעה של האדם תופסת את המציאות כדבר שכולו טוב ללא רע כלל, גם הוא צריך עדיין לצמצם את עצמו, וכן לחיות בעולם של טוב ורע. כי לדוגמא, כאשר האדם רעב, אם הוא יאמר שהכל
טוב באותה המידה, הרי שהוא לא יאכל וימות. וכדי לעשות פעולה כלשהי בעולם, לשם כך צריך האדם להגדיר עבור עצמו רצון כלשהו. כך שגם אצל האדם השלם, גם אצלו, כדי לחיות בעולם, לשם כך הוא מגדיר לעצמו רצונות שונים וכולי. אלא, שאצל האדם שבאמת שמח בחלקו בשלמות, אצלו, הרצונות שלו הם רק "מהשפה ולחוץ". ז"א הרצונות שלו, לא מבטאים תחושת חסר פנימי, אלא הם כן מבטאים תחושת שלמות פנימית. כי כפי שכבר ... חסרות. משום שהוא חסר את הדבר האמיתי, שהוא ידיעת הטוב. אך כאשר האדם מחובר בנקודה הפנימית שלו, לכך שהכל טוב, הרי שתחושת החסר שלו, היא נובעת מתוך מקום של התגלות של שלמות. כי באמת מצד הפנימיות הכל נמצא באחדות, ואין שום שינוי של רצונות בשום שלב, כי הכל
טוב באותה המידה וכולי. אך אף על פי כן, כלפי חוץ יש שינויים וכולי. ונסכם: צרות של עשירים באמת, היינו מצב שבו אדם שיודע שהכל טוב, מרגיש רע. אצל אדם כזה, תחושת הרע שלו, הרבה יותר טובה, מתחושת הטוב של אדם אחר. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על
טוב באותה המידה - לחץ כאן...