חשדנות - חשדנות טובה וחשדנות רעה חשדנות היא תכונה טובה, אולי התכונה הכי טובה, אחרי תכונת הוודאות של האמת. כי כאשר יש אמת, אין חשדנות, כי האמת ידועה. אך הדרך אל האמת, רצופה בחשדנות מבורכת. כך שהחשדנות היא מבורכת. אלא, שיש חשדנות טובה ויש חשדנות ורעה. וחשדנות טובה, היא כאשר האדם לא מאמין לשום דבר בעולם, כולל לא לעצמו. והאדם מטיל ספק בכל דבר ומחפש את האמת באשר היא. ואשרי אדם שהוא חשדן תמיד, ושתמיד הוא חושד במציאות, אולי היא ממש רעה, ואולי מנסים להרע לו. וגם חושד שאולי המציאות היא מאוד טובה, ואולי מנסים לעשות לו טוב. וזוהי חשדנות טובה, שבה האדם לא נאחז בשום אמונה שאינה וודאית. וחשדנות רעה, היא כאשר האדם נוטה לצד אחד, יותר מאשר לצד אחר. כי לחשוד זה טוב, אבל אסור לאדם להטות את הכף לטובה או לרעה, בלי ידיעה וודאית של אמת שנקייה מכל אמונה. כי חשדנות שהיא בגדר הטלת ספק ובירור האמת באשר היא, היא מבורכת. אבל חשדנות שבה האדם נוטה בדעתו אפילו כחוט השערה , לצד אחד יותר מאשר לצד אחר, זוהי חשדנות אסורה ורעה, שהיא מרחיקה את האדם מהאמת. ...

חשדנות / בניית אמון / יצירת אמון - איך ליצור אמון, על ידי נתינת אמון? איך בונים אמון? איך לבנות אמון? ניהול משא ומתן / לשכנע לקוחות / לשכנע אנשים / בניית אמון / סוגסטיה / ... לכך היא, כי אדם זר שמדבר איתך, הוא חש תחושה בסיסית של זרות ושל חוסר התאמה בינך לבינו. ומטבע הדברים, אדם אחר יתנהג כלפיך בחשדנות כלשהי, משום שהוא מרגיש שאתה והוא שני אנשים זרים, ושלא בטוח שיש לכם אינטרס משותף, אלא אולי יש ניגוד אינטרסים וכיו"ב. וכאשר אתה גורם לאדם האחר להבין שאתה עצמך כן נותן בו ... הדדי ואינטרס משותף, ושאתם יכולים לסמוך אחד על השני. כי האדם השני, יש לו שתי אפשרויות איך להתייחס אליך. האם להתייחס אליך בחשדנות, או לתת בך אמון. ואפשרויות האלו נשענות על הספק הטבעי שיש לאדם, האם יש לכם אינטרס משותף ואתם פועלים כישות אחת שרוצה בטובת עצמה. או שמא יש ביניכם ניגוד אינטרסים, שאז כל ... המודע של האדם השני, מתחזקת תפישת המציאות שאומרת, שאתם אנשים קרובים, ושממילא הוא כן יכול לסמוך עליך. וכמובן, שאם אתה מראה חשדנות מול האדם השני, הרי שזה גורם גם לאדם השני לחשוד בך. כי האדם לא חושד בעצמו. דהיינו, האדם בהחלט נותן אמון בעצמו וסומך על עצמו, שהוא לא ינסה לפגוע בעצמו ולעשות לעצמו רע ... ממש, הרי שממילא מחוייב שהוא לא ייתן בך אמון, כי אתה עצמך אמרת לו, שאתה עצמך לא חושב שאתה והוא זאת ישות אחת. דהיינו, גילוי החשדנות שלך כלפיו, הוא בעצם הוכחה לכך שאתה לא חושב שאתם ישות אחת. ושאתה עצמך מתייחס אליו כאל אדם זר. כי אם היית מתייחס אליו, כאל אדם קרוב, הרי שהיית נותן בו אמון. ואם אתה לא ... אדם זר. ועוד אוסיף ואומר, כי לפעמים האדם השני מצפה שלא תיתן בו אמון בלי לחשוד בו. ואם הוא יראה שאתה נותן בו אמון, בלי שום חשדנות, זה דווקא עלול ליצור אצלו חשדנות כלפיך. כי זה גורם לכך שהוא יסתכל עליך בצורה מוזרה, שאתה מיד נותן בו אמון, בלי שום חשד. ומצד אחד זה יכול לגרום לו לחשוב, שכנראה שיש לך אך ורק כוונות טהורות בלבד, ושברור ...

... השכנוע / ללמוד לשכנע - חשדנות / מנגנון בקרה עצמית - איך לגרום למישהו לתת בך אמון? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך לגרום למישהו לא לחשוד בך? איך ליצור אמון? ... איתך? ומה קורה בתת המודע של האדם, כאשר הוא מרגיש נוח במחיצתך? ואיך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלו? ומה קורה מאחורי הקלעים של התהליך? ולמה יש לאדם חשדנות? ואיך אפשר לגרום למישהו לתת בך אמון? ואיך המוח של האדם פועל? ולמה האדם רוצה לתת בך אמון? ואיך לנצל את זה? ועוד. והעניין הוא, ... להסכים או לא להסכים, לכל אחד מהחלקים של המידע שאתה מעביר אליו. והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לעקוף, או על כל פנים לפחות להשתיק את מנגנון האימות והחשדנות שיש באדם ששומע אותך, כדי לגרום לו להסכים איתך? וכאן בעצם מגיעה התשובה שאומרת, שכלל שהאדם השני ירגיש יותר בנוח איתך ובמחיצתך ... האדם תחושת אי נעימות ותחושת חוסר נעימות, כאשר הוא בודק את אמיתות האינפורמציה שהוא מקבל מהסביבה. ולמה? כי בעצם מנגנון האימות, הוא בעצם מנגנון של חשדנות, שפועל מתוך תחושה של פחד ושל רצון לא להיפגע. ובכל פעם שהאדם בודק את האינפורמציה אם היא אמת או לא, הוא עושה את זה מתוך פחד ... שהוא מקבל, ולהאמין שהוא אמת, בלי הצורך לבדוק אותו ולפחד שמא יקרה דבר רע אם הוא לא יבדוק אותו. ולכן, כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, ממילא הוא פחות חשדן והוא פחות בתחושה של פחד להיפגע, והוא מטבעו רוצה לנוח ולא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, והוא רוצה להיות בתחושה שיש לו על מי ... להרגיש את תחושת הנוחות שיש לאדם, כאשר הוא מאמין ולא חושד במה שאומרים לו. ולפעמים, האדם מרגיש יותר מידי בנוח, ואז דווקא הוא מתחיל להיות יותר מידי חשדן. ולכן צריך לדעת איך לגרום למישהו להרגיש בנוח, אבל שיהיה בצורה טבעית. שלא יחשוד שמנסים להרדים לו את מנגנון הבקרה העצמית שלו. ...

... שאינה הכרחית בהתחלת המשפט, הגיונית כאשר לדוגמא הבן אדם השני רוצה להרגיש שאתה כנה איתו ולהרגיש שאתה לא מסתיר ממנו את זה שאתה מנסה למכור לו משהו. שאז, אם תסתיר את הטענה בסוף או באמצע המשפט, זה יכול לגרום לו לחשדנות וחוסר אמינות. כאשר מצד שני, הצגת הטענה בהתחלת המשפט, לפני שהוצגו משפטים שהם בהכרח אמת, הרי ששם הטענה היא החלשה ...

... שזה יכול לגרום לו נזק. והוא מסרב. ואז הוא נכנס למצב תודעתי שבו הוא לא רוצה להסכים איתך. כי הוא הופך להיות חשדן לגבי ההצעות שלך. ואז אח"כ הרבה יותר קשה לשכנע אותו להשיב לך בחיוב ...

... עובר למצב של תחושת נוחות, שבה הוא מרגיש בנוח ומרגיש טוב עם מה שאומרים לו, והוא פחות חשדן לגבי מה שאומרים לו. וכאשר אתה משתמש בשיחה במילים שדוחות את האדם, ...

... לא רק קורא את המחשבות שלו, אלא שאולי אתה גם שותל לו את המחשבות שלו. ויותר מידי להראות לבן אדם שאתה יודע בדיוק מה קורה אצלו בראש שלו, לפעמים זה יוצר את התוצאה ההפוכה, דהיינו, תחושה של חשדנות. כי האדם מרגיש כאילו אתה פלשת לו למרחב האישי והפרטי שלו. והוא מרגיש סוג של חדירה לפרטיות, כאשר אתה מראה לו שאתה יודע עליו הכל. כך שצריך לדעת לעשות את זה בחוכמה, בלי ליצור חשדנות. ואחדד עוד יותר, שהשלמת משפטים של האדם האחר, יוצרת אמון חזק ביותר, בפרט אם השלמת את המשפט ...

... לדוגמא, במקום מה דעתך לעשות X, אמור: עשה X. כמובן שיש לשים לב, שזה לא ישמע בצורה של ציווי שעלולה ליצור אצל השומע רצון להתנגד בגלל פגיעה באגו שלו / חשדנות וכיו"ב. אם האדם השני לא בטוח בעצמו במשהו, ואתה רוצה שהוא יהיה בטוח בעצמו בדבר הזה, תחזק את הביטחון שלו בעצמו לגבי דברים אחרים. לדוגמא, נניח שהוא ...

... שהוא גורם לאדם לחשוב, שהמציאות היא לא תמיד מושלמת כפי מה שהיא, ושצריך לשנות אותה. ומי שאינו מאמין לשום דבר בעולם, גם לא לקול הפנימי שלו. ומי שהוא חשדן אמיתי בכל דבר שהוא, ושהוא לא מאמין ...

... מצד אחד זה גורם לו למלא את הרצון שלו לגלות את החיסרון. אבל מצד שני זה גם עלול לגרום לשומע להתחיל להיכנס לחוויה של חשדנות חזקה עוד יותר, מרוב זה שהוא רואה שיש חסרונות בדבר. דהיינו, זה שאתה חושף את החסרונות, זה עלול ... אחד תשביע את הרצון של השומע לגלות את החסרונות. אבל מצד שני שלא תפתח לו את התיאבון לרצות לגלות עוד חסרונות, מתוך חשדנות וכולי. וכמובן שזה עצמו פתח לעוד מניפולציה עוד יותר מתוחכמת. שאתה יכול לספר למישהו על החסרונות שלך. ולגרום לו לרצות לדעת עוד יותר על החסרונות שלך. דהיינו, לעורר את החשדנות שלו. ואז עליך להעמיד פנים שאתה מספר לו על איזה חיסרון שניסית מלכתחילה להסתיר אותו. ובעצם לעשות ...