... בבנק / חובות - מהי המהות הרוחנית של מינוס בבנק? איך לצאת ממינוס בבנק? מינוס בבנק. מינוס = חסר. מינוס בבנק הוא רק מקרה פרטי של מינוס בחשיבה של האדם. מינוס בבנק מתחיל במינוס ובחוסר של מחשבה. מינוס הוא חסר וחסרון. החובות והמינוס בבנק מתחילים בתחושת החיסרון שיש לאדם מול עצמו. האדם מרגיש וחי בתחושה של חסר. ככל שהאדם מרגיש יותר תחושה של חסר, כך הוא מגדיל את ההסתברות שהוא יכנס למינוס כספי בבנק. המינוס ותחושת החסר של האדם, תלויה כמובן אך ורק במחשבה שלו. מי שמרגיש את תחושת החסר זו התודעה של האדם. ביתו של האדם אינו מרגיש תחושה של חסר. הבית של האדם אינו מרגיש שחסר בו משהו. אפילו כאשר גופו של האדם מרגיש תחושה של חסר (רעב), ההחלטה האם לאכול וכמה מתקבלת על ידי התודעה. הכל לפי תחושת החסר של התודעה, כפי מה שהיא חווה את תחושת החסר של הגוף. הגוף לא מאכיל את עצמו ולא הולך לאכול מעצמו. תחושת החסר של התודעה בעקבות תחושת החסר של הגוף, היא זו שיוזמת את פעולת האכילה. אכילה מעבר לנצרך = השמנה / עלייה במשקל. אכילה מעבר לנצרך נובעת בתחושה של חסר רגשי של התודעה, גם כאשר הגוף עצמו אינו חסר את האוכל. בשורה התחתונה, תחושת החסר קיימת בתוך התודעה של האדם בלבד. כל הפעולות אותן עושה האדם מתחילות בתחושה של חסר. רצון = חסר. אם האדם לא היה מרגיש חסר, היה שלא היה רוצה ולא היה עושה. מינוס בבנק הוא תוצאה של תחושת חסר תודעתי מתמשך. החיסרון העיקרי נמצא כמובן בתודעה. ומה בדיוק חסר לתודעה? תשובה: התודעה חסרה את הטוב. התודעה ורצונו של האדם משתוקקים תמיד להרגיש טוב. כאשר האדם רואה תמיד את הטוב שיש בכל דבר, במצב כזה התודעה תמיד חווה טוב ואינה חסרה תחושה של טוב. יחד עם זאת, כאשר האדם לא מצליח לראות את הטוב שבכל דבר, ממילא הוא חסר את תחושת הטוב וזה דוחף אותו לעשות שופינג שסופו המינוס בבנק. כאשר האדם מרגיש תחושה של חסר במציאות שלו ברגע הזה, יש לו 2 אפשרויות בלבד כיצד להרגיש טוב יותר. אפשרות 1 על ידי שינוי פנימי מהותי. אפשרות 2 על ידי ... המציאות. הרצון לשינוי חיצוני אינו יכול להביא אושר, מאחר שגם אם השינוי החיצוני מצליח, עדיין האדם תמיד מרגיש חסר וחוסר שקט נפשי. כאשר האדם תלוי רגשית בצורה החיצונית של המציאות, הרי שהוא תמיד חי בתוכו בחוסר שקט לגבי מה יקרה אם ... מחובר תמיד לטוב האמיתי שיש בכל רגע כפי שהוא. הוא עושה את מעשיו כי הוא רוצה. אך הרצון שלו הוא אינו חסרון. ז"א הוא נהנה מהדברים כפי שהם ונהנה גם מהרצון כפי שהוא. אדם שמקושר תמיד לשורש הרצון, מרגיש טוב לגבי העבודה בדיוק ... הקודם / הבא. ברמה המעשית: לפני שהאדם בודק מה לעשות עם המינוס בבנק, עליו לטפל בראש ובראשונה במינוס ובתחושת החסר הכללית שיש לו בכלל לגבי החיים (אם יש לו). כדי לטפל בתחושת החסר הכללית, בראש ובראשונה על האדם לנסות להבין מהו הרצון הראשון הפנימי ביותר שלו שמניע אותו. ולהזדהות תמיד עם הרצון הזה. כמו ...

... ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מנוגדים. אינדוקציה. דדוקציה. פילוסופיה. מהי מהותן של הוכחות לוגיות? ומהו חסרונן? כפי שכבר ביארתי (כאן), האמת האמיתית והמלאה של המציאות, אינה זקוקה להוכחה, מאחר שכאשר מבינים אותה, רואים שהיא הייתה ידועה מאז ומעולם ושאין דרך שלא לדעת אותה. כמו כן ...

... עם המציאות, הוא שותק. כאשר הכל טוב, אז אין צורך לשנות שום דבר, אז אפשר לשתוק. שתיקה = שתיקה של הרצון של האדם = האדם אינו מרגיש חסר = שלמות = הרמוניה. כאשר פוגעים בכבודו של האדם והוא שותק גם בפיו ובמעשיו וגם בליבו = שלמות. שתיקה אפשרית רק כאשר אין מאבק ויש הסכמה. אם יש מאבק נוצר דיבור ...

... הנפשית הפנימית הנכספת. השלמות הנפשית היא המוצר היקר ביותר בעולם. שלמות יש רק אחת. אם יש יותר מאחת, הרי שכל אחת חסרה את הטוב שבשלמות האחרת. השלמות האחת כוללת בתוכה את כל הטוב כולו. השלמות האמיתית = אושר ... הרצון של האדם מגיע אל הרצון הראשון, זה הרגע שבו האדם מגיע אל השלמות השלמה. שלמות = האדם אינו חווה תחושה כלשהי של חסר כלשהו. שלמות רצון = שכל הרצון של האדם הוא אחד, דהיינו, שהוא אינו רוצה יותר מאשר דבר ...

... הרע קיים? האם זו האמת? וכולי. כאשר מגיעים לשורש ולהבנה מלאה, הכעס נעלם מעצמו = שמחה = אושר. שלמות = לא להרגיש שום תחושה של חסרון מכל סוג שהוא. רק כאשר האדם מבין מה טוב במה שקרה = שלמות = אהבה של המציאות כפי שהיא. כל טריק אחר של מניעת הכעס, חוץ מלהבין מה היה טוב במה שקרה, תמיד יהיה בו חסרון כלשהו. שלמות = תחושה של אהבה למציאות בכל מצב. ...

... קודם לכן. מי ים = מים שלא רק שאינם מרווים את צימאונו של האדם, אלא גורמים לו להיות צמא יותר. הדבר נכון כמובן לחיי היום יום. צימאון = תשוקה = רצון = חסרון. הרצון של האדם הוא הצימאון שלו. כאשר האדם רוצה משהו, הוא מרגיש תחושה של צימאון כלפי ... לחלוטין. לעומת זאת, כאשר האדם מזדהה עם הרצון החיצוני שלו, דהיינו, האדם חושב בטעות כאילו מה שהוא באמת רוצה זה את שתיית המים, ושוכח שבעצם הוא בכלל רוצה לא להרגיש חסר של מים, ממילא במקרה כזה הוא מתמקד בחיצוני, ומגדיל את צריכת המים שלו בעתיד. רצון פנימי = לא להרגיש חסר כלשהו. רצון חיצוני = שהמציאות תהיה בצורה חיצונית כלשהי. כאשר האדם מקשר את עצמו תמיד אל הרצון הפנימי, בסופו של דבר הוא יגיע לנקודה שבה הוא באמת לא ירגיש שום חסר. מאחר שזה מה שהוא באמת רוצה. אך כאשר האדם מתמקד ברצון החיצוני, הוא יוצר התמכרות אובססיבית ...

... שזה נובע משום כך שהאדם עדיין לא מימש את הפוטנציאלי השכלי שלו בשלמות. כאשר השכל אומר דבר אחד והרגש אומר דבר אחר, הדבר הטוב ביותר לעשות, הוא לחפש את השכל שיש בתוך הרגש. דהיינו, לנסות לחשוב באמצעות השכל, מה חסר לרגש בדעה של השכל. גם לרגש עצמו יש שכל. הרגש אינו טיפש. כאשר השכל והרגש לא מסכימים, הדבר הטוב ביותר ...

... ליהנות ממה שיש לו. השאפתנות גורמת לאדם להרגיש תחושה של חסר ולא משנה מה יהיה לו. גם אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה באמת, גם אז הוא ירגיש חסר. הוא יהיה חסר את המצב של לא להיות חסר כלל. בכל מקרה, לשאפתנות יש גם צד שמפריע לאדם להיות מאושר. אז מה עושים? תשובה: הופכים את השאפתנות לאמיתית. פירוש: על האדם לאמת ולראות כי ...

... שלמות אמיתית ומהותית. אם משהו אינו מספק לך תחושה של שלמות, הרי שהוא אינו מושלם. תחושה של שלמות = מצב תודעתי שבו אינך חסר דבר. אם השגת דבר כלשהו אינה מספקת לאדם את תחושת השלמות, הרי שעל האדם להבין כי השגת הדבר עצמו אינה השלמות. חפש את הדבר שיספק לך שלמות אמיתית שאינך חסר בה דבר. ואל תתפשר על שום דבר פחות מהשלמות האמיתית. נקודה למחשבה: מי שמתבונן בעניין הנ"ל, ... ולהגיע לטוב אמיתי. אסור להתפשר על הרגשה לא טובה = צריך להתעקש עד שמגיעים להרגשה טובה באמת. אסור להתפשר על תחושה של חסר = להגיע לתחושה של שלמות שבה לא חסר דבר. אסור להתפשר על אי ידיעת האמת = צריך לחפש, למצוא ולדעת את האמת המלאה כולה עד הסוף. ...

... לו = אושר מוחלט. הסיבה שרע לאדם, היא רק משום שהוא רוצה וחסר את מה שאין לו. כאשר האדם מגיע לייאוש מוחלט, דהיינו, מבין שהמהות של המציאות היא אחת, וכי מצד האמת לעולם לא יכול להיות מצבו טוב יותר או פחות מאשר ברגע הזה, ממילא הוא מפסיק לחשוב על משהו שחסר לו, וממילא טוב לו באמת. כל זמן שהאדם חושב שיש רע יותר ורע פחות, הרי שלא רע לו בשלמות. כי עדיין הוא חושב שמשהו אחד טוב יותר מאשר האחר ...