... לא אהבה של ידיעה, אלא אהבה של אמונה. אך כן מדובר על מי שהוא יודע את האמת, שהכל טוב. ושהידיעה הזאת יוצרת אצלו את רגש האהבה. וכאשר האדם אוהב מישהו, אז "על כל פשעים תכסה אהבה", דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר שאותו הוא אוהב. והאהבה של האדם לאיזה דבר, הופכת את האדם לעיוור ממש, והוא אוהב את הדבר באהבה ...

... על הרע שיש בחברו. כי האדם לא יכול, גם לראות רק את הטוב שבדבר, וגם לחוש כלפיו שנאה. וכדי שהאדם ישנא איזה משהו, לשם כך בוודאות האדם צריך להסתכל על דבר רע ועל חסרון כלשהו, שיש בדבר האחר, שאותו הוא לא אוהב. וכאשר האדם לא אוהב את מי ששונה ממנו, וכאשר האדם שונא את מי ששונה ממנו, הרי שלשם כך, הוא מחפש כל מיני דברים רעים בחברו, והוא מסתכל על החסרונות שיש בחברו, ועל ידי זה הוא שונא אותו. אבל, כל הדברים שיש בעולם, כולם יש בהם חסרון. ואין אפילו דבר אחד בעולם, שלא יהיה בו חיסרון. משום, שכל דבר, לעולם הוא יהיה חסר, את כל שאר הדברים שהוא לא. ולא משנה לאיזה כיוון ילך האדם, הוא תמיד לא יוכל ללכת לכל שאר הכיוונים בו זמנית. וכל הדברים שיש בעולם, יש בהם חסרון כלשהו. ומצד שני, כל הדברים שבעולם, יש בהם גם שלמות כלשהי וגם טוב כלשהו. כי בכל הדברים שיש בעולם, בכולם יש את המהות ואת השלמות, של הדבר השלם שהם חלק ממנו. ולאדם יש בחירה חופשית לבחור, האם הוא מסתכל על השלמות שיש בכל דבר, או על החסרונות שיש בכל דבר. וגם מי ששונא אנשים אחרים ששונים ממנו, גם כאן יש המון דרגות ... דבר לא באמת שונה משום דבר אחר, על ידי זה השנאה של האדם לדבר האחר, מתאזנת ומתמתנת. ומי שלא אוהב את אלו ששונים ממנו, הרי שלשם כך הוא צריך למצוא בהם משהו רע וחסרון כלשהו. ומאחר שאין שום אדם ושום דבר בעולם שהוא מושלם, ממילא מי שמרגיש חוסר אהבה כלפי האחר, הרי שבוודאות שהוא מרגיש חוסר אהבה גם כלפי עצמו. כי חוסר הכבוד של האדם לחברו, נובע מכך שהוא בוחר להסתכל על החיסרון של חברו. ומי שרואה חסרון כלשהו בחברו, בוודאות שהוא רואה חסרון כלשהו גם בעצמו. כי כל דבר ודבר שיש בעולם, בכל דבר יש חסרון כלשהו. ומי שלא מקבל את חברו, הוא לא מקבל גם לא את עצמו. ומאחר שלכל אדם יש חסרונות, לכן כדי שהאדם יאהב את עצמו בשלמות, לשם כך הוא חייב למצוא בעצמו את הטוב ...

... איזה דבר שנראה לו כרע, על ידי זה האדם בתוך תוכו מרגיש איום כלשהו מכך שהוא רואה איזה דבר רע. כי מי שהוא חכם אמת, דהיינו, מי שהוא מבין את המציאות כולה בשלמות ויודע להבין את היתרון ואת החיסרון שיש בכל דבר ודבר, הוא מסוגל ...

... כל רצונו יתמלא. כי גן העדן הוא עולם שכולו טוב. וכדי שהכל יהיה טוב בשלמות, לשם כך צריך האדם שכל רצונו יתמלא. כי אם יהיה אפילו רצון אחד לאדם שהוא לא מלא, הרי שהאדם ירגיש חסרון, וא"כ זה לא נחשב לשלמות של גן עדן. וגן העדן המיוחל, הוא ביטוי למצב שבו כל רצונו של האדם מתמלא, שאז ...

... שלו ועושה את הדברים בצורה יותר יעילה, על ידי זה הזמן מנוהל בצורה טובה. ויחד עם זאת, גם אם האדם כן מסוגל לעשות את מעשיו בצורה מהירה, הרי שלמהירות, יש גם את החסרונות שלה. וגם כאשר האדם מסוגל לרוץ בדרך בצורה מהירה, בלי לטעות בגלל המהירות, ...

... אמורה להוביל את האדם אל הצלחה כלשהי. אבל, לא משנה מה יעשה האדם ולאיזה מצב הוא יגיע, הרי שתמיד האדם ירגיש חסרון כלשהו. כך שמצד האמת, כל העצות של מי שלא הגיע אל השלמות, כולן הן רק להחליף בעיה אחת בבעיה אחרת. והדבר דומה לאדם שכואבת לו היד, ... זמנית. ובסך הכל האדם עבר מבעיה אחת לבעיה אחרת. כי בכל דרך ודרך שבה האדם ילך, בכל מקרה הוא ירגיש תחושה של חסרון. אבל את הדבר הזה האדם מגלה רק אחרי שהוא מתחיל להתקרב אל סוף הדרך. כי כל זמן שהאדם רק מתחיל ללכת בדרך החדשה, נדמה לו שהנה הוא מצא את האושר ואת האור. אבל כאשר האדם מתקרב אל קצה הדרך, האדם פתאום רואה שגם הדרך שבה הוא הולך, יש בה חסרון כלשהו. ואז האדם עובר לחפש דרך אחרת וכולי. ומי שהוא מנהיג אמיתי, דהיינו, מי שהוא כן הגיע אל השלמות האישית שלו, הוא כן יודע ...

... כל הזמן. ושום דבר בעולם הזה לא יציב. וכאשר האדם נאחז בדברים שמשתנים כל הזמן, וכאשר האדם נקשר רגשית לדברים שמשתנים, על ידי זה נוצר סבל וכולי. ועניין התלות הרגשית והיתרונות והחסרונות שלו, כבר ביארתי במקום אחר. וכאן ננסה לדון ברעיון שאומר שהעולם ...

... האדם להכיל בתוכו את כל מגוון ומרחב הרגשות בו זמנית. כי כפי שכבר ביארתי, השלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמא: להתאהב ולהיות מכור למשהו, זה טוב. אבל יש לזה גם חסרונות. וגם לא להיות קשור לשום דבר רגשית וכיו"ב, גם זה טוב. אבל גם לזה יש חסרונות. והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. דהיינו, להיות גם וגם. גם מצד אחד לאהוב בתשוקה גדולה עד כלות... וגם מהצד השני להכיל גם את הרגש ...

... טוב ורע. ובכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו גם טוב וגם רע. ובכל דבר שיש בעולם יש בו טוב כלשהו, ובכל דבר שיש בעולם, יש בו גם רע כלשהו. שהוא החיסרון של הדבר מכל שאר הדברים. כי כל דבר שיש בעולם, הוא נפרד בצורה ... שאר הדברים שיש בעולם. כי אילו הדבר היה באחדות שלמה עם כל שאר הדברים, הרי שלא הייתה לו ישות עצמית. כך שכל דבר שיש בעולם, בהכרח שיהיה בו חסרון כלשהו. כי עצם ההגדרה של הדבר, ועם הישות של הדבר, היא החיסרון שלו, בכך שהוא נפרד והוא חסר את כל שאר הדברים שהוא שונה ולא זהה ... שיש רע, אבל גם הרע הוא טוב. כי הרע הכרחי לצורך קיום העולם. כי אם הכל יהיה רק טוב, אז לא תהיה שום התקדמות של שום דבר לשום מקום, שגם זה חסרון. כי מציאות של הכל טוב, גם בה יש חסרון, שהוא שאין בה רע. כי כנ"ל, כל דבר חסר את כל שאר הדברים ששונים ממנו. ועולם שכולו טוב, יש בו חסרון שאין בו רע. כי גם לרע יש את התפקידים שלו. וכאשר הכל טוב, גם זה ... בשלמות, גם הוא צריך צמצום. דהיינו, כי אם האדם יחווה את הכל כטוב בשלמות, ואך ורק כטוב ללא שום רע כלל, הרי שגם זה לא יהיה טוב, כי הטוב החיסרון שלו הוא, שאין בו רע. ואם האדם יחווה את הכל כטוב בלבד, אז האדם ...

... הוא תמיד ירגיש חסר כלשהו. והשאלה היא, מהו שורש עניין החסר והקושי ליהנות? איך להגיע להנאה שלמה? וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם, יש בו חסרון כלשהו. משום שכל דבר שיש בעולם, הוא לא כל שאר הדברים שהוא לא. דהיינו, כל דבר בעולם הוא רק מה שהוא, והוא תמיד יהיה חסר את כל שאר הדברים שהוא לא. כי הבודהיסט לדוגמא, ... ומי שאין לו כלום, גם הוא לא טוב לו. כך שתמיד האדם מרגיש חסר כלשהו. ושורש עניין הקושי של האדם ליהנות בחיים, הוא בכך שבכל דבר שיש בעולם, יש בו חסרון מצד ישותו. כי הישות של הדבר, מפרידה את הדבר מכל שאר הדברים, וזה החיסרון שלו. ולכן, קשה כ"כ ליהנות. אבל אף על פי כן, יש דרך ליהנות. וליהנות בשלמות. ולהפיק הנאה בשלמות מכל דבר. ואיך? כי כל הדברים שבעולם, למרות שהם נפרדים זה מזה, הרי שיש גם ...