... של האדם מתמלא, אז נוצרת הנאה, על ידי השלמת הרצון
והחיסרון של האדם. כי הרצון, הוא
חיסרון. כי האדם רוצה את מה שחסר לו, ומה שהאדם רוצה, זה מה שחסר לו. ותחושת החסר של האדם, היא הרצון של האדם. וכאשר הרצון של האדם מתמלא, אז מתמלא אצלו
חסרונו, ועל ידי זה נוצרת הנאה. והנה, בעיני העולם, יש הנאה גשמית ויש הנאה רוחנית. כי בעיני העולם, יש אושר פנימי ויש אושר חיצוני. ואושר ... ליהנות משום הנאה גשמית. כי ההנאה, היא רק כאשר יש
חיסרון. כי האדם, לא נהנה מכך שהוא משיג איזה דבר שלא חסר לו. וההנאה היא, רק כאשר נשלם
החיסרון. ואם האדם הוא חכם אמיתי, אז אין לו שום
חיסרון. וא"כ, לכאורה נראה, שחכם אמיתי לא יכול ליהנות משום דבר. בין אם זה דבר רוחני ובין אם זה דבר גשמי. ובעיני העולם, נדמה להם, שמי ... בעולם, הן כולן סבל. כי כל הדברים שיש בעולם, יש בהם
חיסרון. כי כל דבר שקיים, יש בו
חיסרון. כי קיומו של הדבר, תלוי בכך שהוא יהיה שונה מדבר כלשהו אחר, דהיינו, חסר צורה כלשהי. וכל צורה, חסרה את כל מה שהיא שונה ונפרדת ממנו. ולכן, כל הצורות
חסרות. וכאשר האדם ממלא את רצונו על ידי השגת צורה כלשהי, דהיינו, שהאדם רוצה צורה כלשהי, ואז האדם מקבל את רצונו, דהיינו, מקבל את הצורה ... הנאה, מכך שהוא קרוב יותר אל השלמות, כי יש לו פחות
חסרונות. אבל מצד שני, ההנאה תמיד חסרה. כי שום דבר אינו מושלם. וכל דבר שיש לאדם, וכל דבר שהאדם חושב עליו, יש בו
חיסרון. כי זה הטבע של הדברים, שהם חסרים את מה שהם אינם. ולכן, תמיד כאשר האדם מרגיש הנאה כלשהי, תמיד תוך כדי זה, הוא היה שמח יותר, אם ... לא רוצה את הרעב. והאדם חווה רעב, שהוא חוויה של
חיסרון. ואז כאשר האדם אוכל, על ידי זה מתמלאת אצל האדם החוויה של
החיסרון, והאדם מרגיש שבע, דהיינו, חווה מילוי של חסר. ועל ידי זה נוצרת אצל האדם הנאה גדולה. וכיו"ב לגבי שתייה, שהאדם חווה צמא
וחיסרון מאוד גדול, ואז המים מרווים את צימאונו של האדם, ועל ידי זה האדם חווה אחדות עם המציאות, ונהנה מחוויית האחדות שמלובשת באותו הדבר. ... כלשהי. משום שההנאה גדולה יותר, כי יש איתה פחות
חיסרון. דהיינו, ההנאה תלויה בגודל של השלמות שיש באותו הדבר. והאדם צריך לרצות את הדבר שאותו הוא מקבל. וכאשר האדם מקבל את הדבר תמורת ... את הדבר שאותו הוא רוצה, במתנה, ולא תמורת עבודה
וחיסרון, על ידי זה יש יותר שלמות רצון, ואז יש הנאה יותר גדולה. ולפעמים האדם רוצה לקבל את הדבר, דווקא תמורת עבודה ולא במתנה. כי בעיניו, יש יותר
חיסרון כאשר הוא מקבל את הדבר במתנה, שאז לדוגמא הוא מרגיש שהוא תלוי בזה שנתן לו את המתנה, והאדם רוצה להרגיש שהוא אלוהים, ושהוא השיג את ... הוא מקבל. וזה משום, שהאדם חווה בבת אחת, שלמות
חיסרון גדולה יותר. כי בבת אחת, נשלמים אצל האדם המון
חסרונות. וכיו"ב לגבי כל הנאה והנאה שיש בעולם. שתמיד האדם נהנה, מכך שהוא חווה שהוא קרוב יותר אל שלמות רצונו, כפי מה שהוא רוצה באותו ... מגיעה לאדם בצורה אסוציאטיבית. דהיינו, שיש אצל האדם
חסרונות, שנשלמים אצלו בצורה אסוציאטיבית. כגון לדוגמא, אדם שבעיניו, רכב בצורה כלשהי, מייצג הצלחה. שאז כאשר האדם מקבל את הרכב הזה, ... בלבד. שהאדם נהנה תמיד, מכך שהתודעה שלו, חווה השלמת
חיסרון. בין אם זה באמצעות חוויה גשמית של שלמות
חיסרון, כגון אכילה. שאז חווית השובע, מזכירה לאדם באופן אסוציאטיבי, את חווית השובע ושלמות הרצון של אלוהים. ובין אם זה, על ידי זה שהאדם ... האדם. כי כאשר אין שום רצון לחוות שלמות, אין שום
חיסרון כלל. וכאשר אין שום
חיסרון כלל, אז הכל מושלם תמיד. ואז ממילא האדם לא היה יכול ליהנות כלל משום דבר. וכל ההנאות של האדם, תלויות בכך שהוא רוצה לחוות את השלמות, ... הן כגוף ללא נשמה, אם אין לאדם את החוויה של מילוי
החיסרון שמלובשת באותו הדבר. והרצון של האדם לחוות שלמות, הוא זה שיוצר אצל האדם את ההנאה, כאשר הוא משיג דבר גשמי כלשהו. וכאשר האדם רודף ... כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו
חיסרון. והשלמות של כל הדברים, היא השכל של החכם האמיתי, שהוא השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום
חיסרון כלל. כי שום דבר לא חסר שום דבר. ואין שום נפרדות כלל, כנפרדת. אלא, יש נפרדות, שהיא אינה נפרדת מהאחדות. וככל שהאדם קרוב יותר להבין ... והאחדות נכללות זו בזו, כישות אחת. ואז אין שום
חיסרון בשום הנאה גשמית כלל. וכאשר האדם רודף אחרי הנאה רוחנית, הוא מנסה ליהנות מהמציאות בשורשה. אבל הוא יוצר נפרדות וסבל. כי הוא בעצם ... בשעת ביטול, האדם חווה שלמות אמיתית, שאין בה שום
חיסרון כלל. וההנאה היחידה בעולם, שאין בה שום
חיסרון כלל, היא ההנאה של ידיעת האחדות / אי ידיעת הנפרדות. שבה האדם לא יודע שום דבר. וכאשר אין שום ידיעה, אין שום