... מחר בבוקר וכיו"ב. אלא, שבכל מה שקשור להבנת האדם את עצמו, שם אין לחכם האמיתי שום אמונה כלל, אלא רק ידיעה של אמת בלבד. ובמילים אחרות, האמונה היא
חיצונית והידיעה היא פנימית. שהאדם יכול להתנהג על פי אמונה כלשהי, כגון שהאש שורפת, אבל בתוכו "לדעת", שהוא רק מאמין ... יודע בוודאות. ובנוסף, יש אמונה לגבי חיי היום יום. ויש הבנה לגבי תהליכים פנימיים של נפש האדם. ועל האדם להטיל ספק אמיתי, במהות של הדברים. וברמה
החיצונית, על האדם לתת לדברים לקרות מעצמם, דהיינו, שאין צורך להילחם בחוקיות של העולם שלנו ברמה
החיצונית. אבל ברמה הפנימית שהיא הצורה שבה האדם תופש את המציאות שלנו, שם על האדם לזכך את עצמו מכל שמץ של אמונה. כגון לדוגמא, שאם האדם מבין בשכל של הנפרדות שלו, שהגוף שלו צריך לאכול, אין צורך להילחם ברצון הזה. כי המלחמה
החיצונית, אינה נצרכת ואינה מועילה במאומה. אבל תוך כדי זה שהאדם אוכל וחי את חייו כרגיל, תוך כדי זה האדם מוכרח לשנוא את כל האמונות שלו, דהיינו, האדם מוכרח להבין למה ומה הסיבה שבגללה הוא עושה את מעשיו כרגיל. כי ההבנה והחוויה, היא פנימית בלבד. וברמה
החיצונית של העולם שלנו, הכל ממשיך להתנהל כרגיל. בניגוד לאלו שחושבים שכדי להגיע אל האושר, לשם כך צריך לשנות את המציאות
החיצונית. כי לא כך הוא הדבר. והדבר היחיד שכן צריך, זה שלאדם תהיה מסירות נפש, להבין את עצמו באמת. שרק זה יביא את האדם, אל השלמות האמיתית שלו. ובסיכומו של דבר, ברמה
החיצונית האדם יכול להאמין למה שבא לו. אבל ברמה הפנימית, האדם מוכרח להבין ולברר באופן מוחלט, מיהו ומהו ולהבין מהו ...