... הנפרד של האדם, תלוי בכך שתהיה לאדם תחושה שיש משהו שנפרד ממנו. דהיינו, שהאדם יחווה
חוסר שלמות. כי כאשר יש משהו שהוא שונה מה"אני", הרי שזוהי חוויה של
חוסר שלמות. כי יש משהו שאתה שונה ונפרד ממנו. כך שמוכרח שהאדם תמיד יחווה
חוסר שלמות. דהיינו, מוכרח שהאדם תמיד יחווה רע בעוצמה כלשהי ובצורה כלשהי. וכל זמן שהאדם קיים, הרי שהוא חווה
חוסר שלמות. וכל זמן שהאדם חווה
חוסר שלמות, הרי שיש לו רצון להשיג את השלמות. והרצון של האדם להשיג את השלמות, הוא בא לידי ביטוי בכל הרצונות השונים של האדם. וכל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי ... מסוגל להכיל, את זה שהוא תמיד ירגיש גם רע. והאדם לא מסוגל להכיל, את זה שתמיד הוא יחווה
חוסר שלמות. ולכאורה, ע"פ השכל וההיגיון הנ"ל, נראה כי מחוייב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע. וא"כ, מאחר שהשכל מחייב שהאדם תמיד ירגיש גם רע, א"כ, למה האדם לא ... זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם הוא לא, מה שהוא שונה ממנו, הרי שתמיד האדם ירגיש
חוסר שלמות כלשהי. כי הדבר האחד, הוא שונה ונפרד, מכל מה ששונה ונפרד ממנו, כפי שזה אכן הגיוני ע"פ השכל האנושי. אלא, שכל ההבנה הזאת שתמיד תהיה
חוסר שלמות, היא רק מנקודת המבט של השכל, שלא מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. אבל אם יסתכל האדם על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד ... כי האדם חושב, שאולי השכל שלו טועה, ואולי דווקא כן יש שלמות כלשהי. ואכן, זאת האמת. שכל
חוסר השלמות, הוא רק מצד השכל האנושי, שמבדיל בין דבר להיפוכו. אבל מצד העדר השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה כלשהי, שם לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, וממילא כן ... השכל, שבה האדם לא יודע שום דבר מוגדר, מנקודת המבט הזו, לא מחוייב שהאדם ירגיש תמיד
חוסר שלמות, ולא מחוייב שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של העדר השכל, לא ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי ...