... השאלות. דהיינו, לא נבאר את השאלה עצמה, אלא נבאר רק את מהותה. והעניין הוא, כי יש סוגים שונים של שאלות. ויש שאלות שמהותן היא
חוסר ידיעה. דהיינו, שיש לאדם שאלה, שאם היה לו עוד מידע כלשהו, אז המידע הזה היה נותן לו תשובה לשאלה שלו. וכל השאלות שיש בעולם, הן מהסוג הזה של שאלות של
חוסר ידיעה. דהיינו, שחסר לאדם מידע כלשהו, ועל ידי זה נוצרת אצל האדם שאלה. ובכל השאלות שיש בעולם, התשובה של השאלה היא נפרדת מהשאלה. דהיינו, יש שאלה, ויש גם ... שאין לה תשובה. ומי יכול לדמיין שאלה שאין לה שום תשובה כלל? וכאשר האדם מגיע לשאלה של כל השאלות, השאלה של כל השאלות יוצרת אצלו
חוסר הבנה כ"כ גדול, שהדבר הזה גורם לו לפרק את כל החוכמות שהוא מכיר ושהוא יודע אותן. פירוש: כי לכל אדם יש חוכמה כלשהי וידיעות כלשהן. וכאשר יש לאדם שאלה בכל ... בהבנת המהות של כל הדברים שיש בעולם, הרי שאחרי שהאדם מבין אותה, ממילא בעצם יש לו שאלה על כל דבר שיש בעולם. ולא סתם שאלה, אלא
חוסר הבנה. כי כפי שאמרנו, לא מדובר כאן על שאלה של
חוסר ידיעה, אלא על זה שהאדם מגיע למידע כלשהו, שהאדם לא מסוגל להכיל אותו מבחינה נפשית. ומאחר שהדבר הזה הוא המהות של כל הדברים, הרי שכאשר האדם מגיע אליו, אז ... שהוא לא מבין שום דבר לגבי שום דבר. כי זאת שאלה מהותית לגבי השורש של כל המחשבות וכל הידיעות שיש בעולם. וכל מקום שיש בעולם
חוסר הבנה כלשהו, הרי ששורשו באותה השאלה שהיא השורש של כל
חוסר ההבנה שיש בעולם. כי היא המהות של
חוסר ההבנה שיש בעולם. ולכן השאלה הזאת מבטלת את כל החוכמות שיש בעולם, משום שהיא המהות של
חוסר ההבנה שיש בעולם, שגורמת לכל הדברים שיש בעולם, להפוך להיות לא מובנים. והאדם צריך המון המון שכל כדי להבין בכלל את השאלה הזאת. כי מי שאין לו מספיק שכל, ... אז על ידי זה האדם יוצר אצלו כלי קיבול שכלי להכיל את המידע הזה. כי כנ"ל, זאת לא שאלה שיש עליה תשובה, וזאת לא שאלה שנובעת
מחוסר ידיעה, אלא זאת שאלה שנובעת
מחוסר יכולת נפשית להכיל את המידע. ואחרי שהאדם מעמיק את מחשבתו בעניין, אז האדם הופך להיות מסוגל להכיל את המידע הזה. ואחרי שהאדם מבין שהשאלה היא בכלל תשובה, ...