... ומה הכוונה? הכוונה היא, שלאדם אין ממש מושג מהו אושר אמיתי ומה יעשה אותו מאושר באמת. והאדם עושה את מעשיו כדי להיות מאושר באמת /
להרגיש כמה שיותר טוב / למלא את רצונו וכיו"ב. והאדם עושה מעשים שונים ומנסה להשיג מטרות שונות, מתוך תקווה שבסופו של תהליך, הדבר הזה יביא אותו אל האושר המיוחל. ... עצמה. כי האדם הוא ישות סופית. דהיינו, האדם הוא לא המציאות עצמה כולה, אלא רק חלק ממנה. ומאחר שהאדם הוא רק חלק מהמציאות, לכן לעולם
ירגיש האדם
תחושת חיסרון. משום שמצד האמת, האדם תמיד חסר את ה"שלם", דהיינו, את המציאות עצמה. ובפשיטות נסביר, שכל זמן שהאדם
חווה את קיומו, כישות נפרדת מהמציאות עצמה, הרי שתמיד האדם
ירגיש תחושת חיסרון. וזה כמובן כולל בתוכו, גם אם האדם יהיה בגן עדן דמיוני כלשהו. והטעות הזאת של גן עדן, היא כמובן רלוונטית, גם לאלו שלא מאמינים בגן ... את העניין הזה, ראוי לו לשאול את עצמו בכל דבר שהוא עושה, ובפרט בכל דבר שאותו הוא מתאמץ להשיג, האם באמת הדבר הזה ישנה באמת את המצב
הרגשי שבו אני נמצא? כי הטועים מטעים את עצמם שמחר יהיה יותר טוב, ושאם רק... אז יהיה יותר טוב. אבל מי שהוא חכם ושהוא מבין שמצד האמת גם מחר יהיה אותו הדבר ... גם לא יכול לבדוק שום דרך שהיא, האם באמת היא טובה או לא. ומי שיש לו שכל אמיתי (והדברים יתבארו בהמשך), הוא מבין שכל זמן שהתודעה של האדם
חווה נפרדות משאר המציאות, דהיינו, כל זמן שהאדם
חווה את ה"אני" שלו בצורה שונה, מאשר האדם
חווה את המציאות השלמה עצמה. דהיינו, כל זמן שהאדם
חווה את ה"אני" שלו, כישות סופית שהיא אינה המציאות השלמה עצמה (שהיא לא רק המציאות שמכילה את האדם, אלא החיבור של כל הישויות לישות אחת), הרי שתמיד הוא
ירגיש תחושת חסר כלשהו. והחכמים שמבינים את הנושא הזה, הם יודעים, שלעולם האדם לא
ירגיש שלמות בשום צורה שהיא, אא"כ הוא עצמו ישנה את התודעה שלו ויקבל תודעה אחרת, שהיא התודעה של המציאות עצמה. דהיינו, שהאדם
יחווה את עצמו, שהוא עצמו המציאות השלמה עצמה ממש. וכמובן שהאדם לא יכול לשקר את עצמו בעניין הזה. כי השקרים לא יעזרו כאן, ושום אמונה לא תעזור כאן. כי האדם יכול לנסות להטעות את עצמו עד סוף הימים, שהוא המציאות השלמה עצמה, ועדיין האדם לא
ירגיש את השלמות של המציאות השלמה. וזה משום שהשקרים לא עובדים. ומאחר שהאדם הוא לא המציאות השלמה, אלא רק חלק ממנה, לכן לעולם האדם לא יוכל
להרגיש, את השלמות של המציאות השלמה. ומי שיש לו שכל ומבין את הנושאים האלו, אז לפני שהוא קורא ספר כלשהו ולומד נושא כלשהו ועושה דבר כלשהו, עליו לשאול את עצמו, האם הדבר הזה אכן יביא אותי למצב שבו התודעה הנפרדת שלי תעלם לגמרי, ובמקומה
אחווה את התודעה של השלמות עצמה?! וכמובן, שאם האדם ישאל את עצמו את השאלה הזאת, הוא מהר מאוד יגלה איך הוא מבזבז את זמנו ואת המשאבים שלו לחינם. כי רוב הדרכים ... חיסרון אחד בחיסרון אחר, עד אין סוף. והספר הזה, הוא שונה מכל שאר הספרים בעולם. משום שהמחבר שלו מודע היטב לכל המחסומים השכליים /
רגשיים האפשריים בדרך של האדם להיות מאושר באמת. ואעפ"כ לימוד מעמיק בספר הזה, יביא את האדם אל אותו אושר מיוחל, שאותו האדם רוצה להשיג, אך אין לו מושג איך ... שבה אין לאדם שום שאלה כלל ושום חיסרון כלל. תפישת מציאות שבה כל השכל / הרצון של האדם הוא חדש לגמרי. סוג של תחיית המתים לשכל / רצון /
רגשות / מחשבות של האדם. כי האדם נמצא בתוך חוסר ממש. והרצונות של האדם גם מתעללים בו ללא הפסקה. ואין לאדם מנוחה מהרצון שלו, אפילו לא לרגע אחד. והשכל שמתגלה כאן, הוא ורק הוא הגאולה והנחמה האמיתית והמשיח האמיתי של כל אלו שמחכים לו. כי הספר הזה מגלה לאדם שכל חדש, שאיתו האדם
חווה גם כאן בעולם הזה ממש בגוף הגשמי ממש, את השלמות של המציאות ושל אלוהים האמיתי ממש. ונסכם ונאמר: מי שיש שכל אמיתי, הוא מבין שכל השיטות שיש בעולם לא באמת ... בכך שהן מכלות את כוחו של ההולך בהן. ומלבד בכך שהן מגלות לאדם, שיש עוד שיטה שלא עובדת. וזה משום, שאף אחת מהן לא יכולה לתת לאדם את
החוויה של השלמות בשלמות. ושום שיטה לא יכולה לתת לאדם פטור מהרצון העצמי שלו בשלמות. ושום שיטה בעולם לא יכולה לפטור את האדם, מהרצון שלו
להרגיש יותר טוב ומהפחד שלו שלא יאבד את הטוב שלו ושלא
ירגיש רע. אבל הספר הזה "מתיימר" להביא לאדם את השלמות המוחלטת, כבר כאן בעולם הזה ממש, ולא בצ'קים דחויים ללא כיסוי, בעולם הבא. ולמה אני כותב שהספר "מתיימר"? ... את השלמות. ורובם ככולם לא מבינים כלל מהי השלמות. ולא מבינים כלל שכל זמן שהתודעה של האדם קיימת כישות נפרדת מהמציאות, הרי שהאדם לא יוכל
לחוות את השלמות, משום שהוא אינו שלם מצד האמת. אבל מי שכן מבין את הסיבה שאי אפשר להגיע אל השלמות, הוא יכול להעריך קצת את ההתיימרות של הספר, שהיא להביא את האדם ...