... נכון. ש1: אני רק אומר לפי איך שאני רואה לא חייב להיות. ש2: אז אתה לחוץ. אליעד: נכון גם אתה לחוץ, בוא נהיה פרקטיים מה שאתה צריך לעשות זה לבלות כמה שיותר זמן במחיצתה ולגרום לה להרגיש כמה שיותר טוב במחיצתך. ש: ואיך אני עושה את זה עצמו. אליעד: אז רגע, ...

... ששרפו את הרגל באש. ש: בגלל שהעצבים שקשורים לרגל עדיין מרגישים את זה. אליעד: אז מה אסור בהרדמה? ש: לא משנה באים עושים לך משהו אני הרגשתי שלא חוויתי תחושת זמן פתאום. אליעד: מה, הרגשת שלא חווית? ש: אחרי זה לא זכרתי את הפרק זמן הזה. אליעד: "הרגשתי שלא חוויתי" או "לא זכרתי חוויתי", מה זה "הרגשתי שלא חוויתי"? ש: אני לא יודע להגיד לך בעניין הזה, אני באותו אחרי זה אחרי זה חוויתי שהפרק זמן שהיה שם כאילו לא יודע איפה הוא. אליעד: דרך אגב אני מכיר מישהו שזה קורה לו כל בוקר הוא קם אומר "רגע מה עשיתי פה, מה עשיתי בשמונה השעות האחרונות אני לא זוכר, ... מה אתה שואל אתה אמרת שכשהבן אדם בהרדמה הוא לא זוכר איפה הוא היה הוא לא זוכר מה היה, אמר "לא חוויתי זמן", גם כשאתה מתעורר משינה אתה הרבה פעמים לא חווה זמן, הרבה פעמים אתה צופה בסרט "טוב הסרט אומר, אני לפחות זוכר שראיתי סרט" לא זוכר מה עשית, לא אבל זה לפחות אתה אומר "אני יודע מה עשיתי" אפשר לבדוק. דרך אגב אם ... אליעד: איפה היא נמצאת? ש: לא מה המצב שם. אליעד: מה זה מה המצב, אתה רוצה לדעת מה קורה כשאתה לא זוכר מה קרה קודם? ש: כן למה לדוגמא למה אם לא חוויתי תחושה של זמן, למה לא חוויתי ברישומו מהכלום לדוגמא? אליעד: אולי חווית ואתה לא יודע? ש: אולי. אליעד: רבי נחמן אומר ששינה היא כשאתה קם מהשינה אתה בדרך כלל קם יותר רגוע, אם ... בין שינה והרדמה. אליעד: אתה הרגשת את זה אוקי כן. ש: כשקמתי לי מהרדמה אז הרגשתי כאילו זה היה לפני רגע כאילו נרדמתי לפני רגע ובשינה אני איכשהו כן מרגיש שעבר זמן. אליעד: אתה יודע למה. ש: למה? אליעד: כי שינה לוקח לך יותר זמן להירדם בהרדמה זה פשוט יותר מהר זה כל הסיפור. ש: יש טכניקה של יוגה שמאפשרת לך לפני שאתה ישן להיות מודע לשינה. אליעד: אבל בא נשאל אתה קודם בהפסקה שאלת אותי ...

... זאת הסיבה שאת מאחרת. ש: אבל הסיבה שאני מאחרת לפעמים זה לא כי ישנתי אלא פשוט. אליעד: כי פרינציפ אני רוצה לאחר. ש: יש את העניין הזה של הלמרוח את הזמן עד שעה לפני היציאה ואז ברבע שעה להתחיל, עכשיו ברגע שאני צריכה להיות בחוץ אני בדיוק מתחילה עשר דקות לפני להתארגן. אליעד: תגידי למרוח את הזמן זה כייף או לא כייף? ש: כן. אליעד: זאת התשובה, למה זה כייף לך למרוח את הזמן? כי את מרגישה חופשיה. ש: אז איך לצאת מזה? אליעד: רגע קודם כל הבנת, מה הבנת? ש: אמרת שאני עושה את זה כי אני מרגישה ...

... / סוגסטיה - מיקום הרעיון בציר הזמן - איך להחליש רעיונות? איך לחזק רעיונות? איך לשכנע אנשים? ... דיבייטינג / רטוריקה וכאן אבאר עוד שיטת שכנוע התת מודע של האדם השומע, באמצעות משחק בתיאור הזמן של הרעיון. דהיינו, שימוש בזמן עבר / הווה / עתיד - כאשר מתייחסים לרעיון. ואבאר איך מיקום הרעיון בציר הזמן, משפיע על חוזק / חולשת הרעיון? ואסביר: כי האדם יודע ידיעות ... בעבר. כגון לדוגמא שהאדם זוכר שכאשר הוא היה ילד, אז קרה כך או אחרת. או אפילו שהאדם זוכר מה הוא עשה לפני כמה דקות, שזה בעצם זמן עבר אך לא זמן הווה. ויש גם את זמן העתיד, שהוא עוד לא קרה, ושהאדם רק מדמיין שהדבר יקרה בעתיד. ומי שיתבונן יראה, כי הזמן הכי ממשי עבור האדם, הוא זמן ההווה. כי מה שקורה בהווה, האדם יותר בטוח בו, מאשר מה שהאדם זוכר שקרה בעבר, ויותר ממה שהאדם חושב שיקרה בעתיד. וכאשר מתארים איזה רעיון, יש לשים לב לצורת הניסוח, באיזה זמן היא באה לידי ביטוי. כגון לדוגמא "הבנו" בלשון עבר, "אנחנו ... לחזק רעיונות מסוימים. שאז אסור לך להתייחס אליהם כאל משהו מהעבר או מהעתיד, אלא אתה חייב לדבר עליהם כעל עובדות שקורות בזמן הווה. לדוגמא: במקום לומר "ראית שכך או אחרת" יש לומר "אתה רואה ...

... בכיף ותהנה ממנה". כאשר בעצם לקחת את העטיפה שהלקוח ביקש, והצגת ללקוח את מה שהוא ביקש, בעטיפה שהוא רצה לקבל אותה. ולא רק זה, אלא גם לקחת את העטיפה שהלקוח ביקש, והפכת אותה מבקשה בזמן עתיד, לעובדה בזמן הווה. ז"א הלקוח אמר "אני רוצה טלביזיה, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה". כאשר הניסוח של " כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה" הוא ניסוח בזמן עתיד, סוג של הבעת בקשה. וכאשר אתה עוטף בחזרה את המוצר ללקוח, בעטיפה של מה שהוא ביקש, אז יש אפשרות לומר ...

... ויחסי בלבד. ולפעמים דווקא מיקוד ולא הכללה של הרעיון, דווקא היא מחזקת את הרעיון. כגון לדוגמא שאתה מדבר על דבר כלשהו בזמן הווה, ולא באופן כללי. דווקא כדי להעצים וכדי לחזק את החוויה של אותו הרעיון. כגון לדוגמא במקום לומר "תמיד קורה כך או אחרת", שאז לפעמים זה נשמע כמו סיפור כלשהו. אז אפשר לחזק את הרעיון, דווקא על ידי זה שתוחמים אותו בזמן כלשהו, שהופך את הסיפור ליותר ממשי. וזה יכול להיות תחימה לזמן הווה, כגון: כרגע קורה כך או אחרת. או תחימה לזמן מוגדר אחר, כגון: אתמול קרה כך או אחרת. שהגדרת הזמן והמקום של האירוע, לפעמים היא הופכת את הרעיון לעוד יותר ...

... אליעד: לא, כי תינוק שמסתכל על משהו מזהה צבע וצורה, הוא מזהה חוויה. תינוק כשאתה צובט אותו הוא מזהה את התחושה. התינוק בתוך החושים. שאלה: כמה זמן זה היה? אליעד: אני לא יודע, אם אתה לא יודע שאתה קיים, אז איך תדע כמה זמן? אחר כך אתה יכול לבדוק כמה זמן עבר בשעון ממה שאתה זוכר. בדרך כלל בלימוד רוחני ... הרוחני שאומר שחייבים לסבול קצת, הוא פשוט לא הבין עד הסוף. והוא נוכל כי הוא בלב שלו יודע שהוא עדיין לא יודע הכל, והוא אומר שהוא יודע הכל. כל זמן שהאדם לא הבין את כל התהליכים הוא לא יודע הכל. ...

... אז אין אפשרות לצמצם. כול האינטרקציות כאן הם צמצומים של זמן מקום וצורה. למשל אומרים לאדם תשתוק והוא מתרגז, מדוע? כי כאשר אמרת לו לשתוק, אז צמצמת אותו. למעשה גרמת לו להרגיש מוגבל, סוג של נכה. ילד קטן שנולד, הוא לא מצומצם כמו אדם בוגר, ...

... הגעת. ואיפה הכל נמצא? או אתה שואל, מתי? ובסוף בתוך הזמן, והזמן עצמו מתי הוא? מה מקיף את הזמן? רציתי להראות לך שאם אתה שואל מספיק עמוק, שאלות כמו איפה, אתה בסוף ...