... שאתה עושה אחרת תעשה את זה הרבה פעמים ואז אתה פשוט בזמן אמת תזכור לעשות אחרת, החיסרון בגישה הזאת שהיא עובדת על
זיכרון עכשיו מה הבעיה
בזיכרון שהיא לא תמיד תעבוד בכל המקרים ואם דעתך תוסח אתה לא תזכור ואם יש לך לשנות מאה דברים בהתנהגות שלך אתה צריך לזכור אלף דברים וזה לא יעבוד לך ולכן הפתרון היותר טוב שהוא יותר קשה ... להיות חתול מתישהו משהו יסיח את דעתך ואתה תשכח להיות חתול. אותו דבר פה הבן אדם אמור לשאוף שהמוח שלו לא יעבוד על
זיכרון אם אתה רוצה לשנות משהו אל תזכור את זה כי עוד פעם בן אדם רוצה לשנות משהו ה - default מה שאנשים עושים זה "אוקי מעכשיו אני אזכור לא לעשות את זה מעכשיו אני אזכור לעשות את זה, טוב ... "אני רוצה לוודא שגם אם אני אשכח את זה שזה יקרה מעצמו מה שאני רוצה שיקרה". ש: זה לא עדיין גם ההבנה לא יושבת עדיין
בזיכרון. אליעד: אפשר להגדיר את זה
כזיכרון אבל זה משהו שהוא קורה מעצמו כאילו זה כמו נגיד לדוגמא נגיד בוא ניתן דוגמא אחרת נגיד במתמטיקה במקום לזכור את כל התשובות של כל לוח הכפל או נגיד שיש לך עכשיו אלף שאלות במתמטיקה ... זאת אומרת יש פה עוד שכל בדבר אם הבן אדם כמנהל כבן אדם הוא כשהוא רוצה לשנות משהו הוא מנסה להכניס לעצמו את זה דרך
זיכרון אז גם כשהוא ירצה שהעובד שלו ישנה משהו אז הוא יגיד לו "אוקי תזכור את זה" כי הוא בעצם מציע לו את מה שהוא היה מציע לעצמו אם אתה לעצמך כשאתה רוצה לזכור לעשות משהו אתה פשוט רושם לך ... מה שאתה מציע לעצמך. אבל אם אתה כבן אדם כשאתה רוצה לזכור משהו אתה אומר "אני לא זוכר שום דבר אני לא מוכן לחיות על
זיכרון רק על היגיון" עכשיו זאת גם לא כל האמת אני מקצין את זה למה נגיד אומרים לך תזכור מספר טלפון זה אקראי אין בזה היגיון נגיד יש מישהו שיש לו איזו העדפה שהוא מעדיף אותה באופן אקראי ... שלו כי הן לא קיימות בכלל גם זה יכול להיות. הבנו את הסיפור אז המוסר השכל הוא כזה כשאתה רוצה לשנות משהו אל תעבוד
מזיכרון אל תגיד לעצמך "אני צריך לזכור ש..." אל תזכור תגיד "אני לא רוצה לזכור אני רוצה להבין את ההיגיון מה ההיגיון במה שעשיתי מה ההיגיון בלעשות אחרת" ולשאוף לעשות אחרת להבין את ההיגיון ...