...
התנהגות אובססיבית, אובססיות, הפרעה אובססיבית, התמכרות, טורדנות כפייתית, הפרעה טורדנית כפייתית, התמכרויות ובו יתבאר העניין של אובססיות / התמכרויות /
התנהגות טורדנית כפייתית וכיו"ב. ממה נובעות האובססיות וההתמכרויות? האם הן רעות? האם הן טובות? האם אפשר להיגמל ולהשתחרר מהן? וכיצד? ועוד. אז מהי אובססיה? אובססיה היא
התנהגות של האדם, שהאדם חוזר עליה פעם אחרי פעם, בלי להבין את הסיבה שבגללה הוא חוזר על הפעולה הזאת. ... הזאת היא מיותרת, גוזלת ממנו משאבים מיותרים, ואפילו גורמת לו נזק. ולזה האדם קורה אובססיה. ונחדד שוב פעם. אובססיה היא
התנהגות כלשהי של האדם. ז"א כל
התנהגות של האדם באשר היא, יכולה להיחשב בעיני האדם לאובססיה. והכל תלוי ביחס של האדם לאותה
התנהגות ספציפית שלו. כי אם האדם מרוצה מאותה
התנהגות שלו, אז האדם לא יתלונן עליה. ואדרבה, האדם יהיה מרוצה מכך שיש לו אינסטינקטים טובים, ו"טבע שני" טוב וכיו"ב. אבל ברגע שהאדם לא מרוצה מאותה
התנהגות, אז היא כבר יכולה להיחשב לאובססיה. ז"א,
ההתנהגות בפני עצמה, היא אינה "אובססיבית" או "לא אובססיבית".
התנהגות בפני עצמה, היא רק
התנהגות בפני עצמה. השאלה היא, כיצד האדם תופש ומפרש את
ההתנהגות שלו. האם הוא מפרש אותה
כהתנהגות הכרחית למטרת הישרדות? האם הוא חושב
שההתנהגות הזאת מביאה לו תועלת? האם הוא חושב
שההתנהגות הזאת מיותרת? האם הוא חושב,
שההתנהגות הזאת, גורמת לו לנזק? וכיו"ב. כי כל
התנהגות באשר היא, היא בפני עצמה, היא אינה טובה או רעה. אלא היא הופכת להיות התמכרות / הפרעת
התנהגות / אובססיה וכיו"ב, רק בגלל הפרשנות של האדם, את מה שהוא עושה. ובנוסף, יש כאן עוד היבט. והוא, עד ... נעשית כרצונו החופשי. אבל אם האדם חווה, שהוא עושה פעולה כלשהי באשר היא, לא ממש מתוך בחירה חופשית. אלא מתוך חוויה של
התנהגות כפייתית, שהאדם חווה כאילו נכפה עליו בכפיה לעשות את מה שהוא עושה נגד רצונו, אז האדם יגדיר את ההרגל הזה, כהפרעה טורדנית כפייתית / טורדנות כפייתית / התמכרות / אובססיה וכיו"ב. וזה כמובן, רק אם האדם לא מרוצה מאותה
התנהגות כפייתית. כי אם האדם מרוצה ממנה, אז הוא אולי יגדיר אותה
כהתנהגות כפייתית, אבל הוא לא יגדיר אותה כהפרעת אישיות / הפרעת
התנהגות וכיו"ב. אלא הוא דווקא יברך על כך, שהוא בלי שום מאמץ, רגיל לעשות את מה שהוא עושה. כך שראשית כל צריך לזכור, שמי שסובל
מהתנהגות אובססיבית /
התנהגות טורדנית וכיו"ב, הרי שמצד האמת, הבעיה שלו, היא לא רק
ההתנהגות עצמה. אלא היא בעיקר, חוסר שביעות הרצון שלו,
מההתנהגות העצמית שלו. כי אם לדוגמא האדם היה מקבל את עצמו, בלי שום תנאים / אוהב את עצמו, בלי שום תנאים ... לא משרתים את מה שהוא "באמת" רוצה, דהיינו, את מה שהוא חושב שהוא רוצה יותר, אז ממילא הוא יקרא לשאר הרצונות והמעשים שלו,
התנהגות כפייתית טורדנית וכיו"ב. ז"א, האדם תמיד עושה רק את מה שהוא רוצה. ואם האדם לדוגמא תולש לעצמו את ... האדם קורא לו רצון בריא. ולרצון השני של האדם, שגורם לו לתלוש את השערות מהראש, לרצון הזה האדם קורא לו רצון אובססיבי /
התנהגות כפייתית וכיו"ב. והרצון של האדם להסתפר מידי פעם, האדם קורא לו רצון בריא. ולרצון של האדם לתלוש ... לו. כך שכנ"ל יש להבין. האדם עושה את מה שהוא רוצה. אלא, שיש לו התנגשות בין הרצונות שלו. ואז לאחד הרצונות, האדם קורא לו
התנהגות כפייתית. ובאותו הרגע שהאדם המכור, הולך אחרי ההתמכרות שלו, אז באותו הרגע האדם חווה סוג של חופש ... מה שהוא רוצה כרצונו וכיו"ב. אבל אח"כ כאשר האדם מתבונן על מה שהוא עושה, מנקודת המבט של הרצון האחר, אז האדם חווה סבל
מההתנהגות הקודמת שלו, שלפני כמה דקות, היא דווקא הסבה לו אושר רב. ואם האדם לא היה מפיק כל הנאה שהיא ...