... את האין סוף אל תוך השכל. מלחמת גוג ומגוג מבטאת את הקושי של התודעה של האדם להבין שכל ההפכים שבעולם הם בכלל דבר אחד ללא שום שינוי. מלחמת גוג ומגוג מבטאת את החוויה הסובייקטיבית של האדם, לפני שהוא מגלה שהכל טוב תמיד. ... אותו וגורמים לו להרגיש רע, למרות שבאמת הכל טוב. כף הקלע = התודעה של האדם שעוברת כל הזמן מדעה אחת לדעה אחרת = חוסר שקט נפשי. גלגול נשמות = המצבים השונים שבהם התודעה של האדם מתגלגלת מרגע לרגע. ואז מה קורה אחרי מלחמת גוג ומגוג? המלחמה הנ"ל גורמת להשמדת העולם = השמדת ההעלם וההסתרה של הטוב האמיתי שיש בעולם. סוף העולם ...

... = האדם נמצא במצב שהוא אינו חפץ בו / רוצה לצאת ממנו, אך לכל כיוון שאליו הוא פונה, הוא לא מוצא דרך לצאת החוצה. לא משנה להיכן פונה האדם, הוא במבוי סתום ואין לו דרך לצאת החוצה. מי נמצא במבוי הסתום? תשובה: השכל / התודעה של האדם נמצאים בבית הכלא של המבוי הסתום. כאשר ...

... מהם? הצער הגדול ביותר שיכול לחוות אותו האדם, הוא הצער של התודעה שלו. כאשר הנפש של האדם בצער, זה הצער הגדול ביותר. כאשר הגוף כואב, גם אז זו הנפש שמצטערת (אך לא הגוף). אך כאשר הנפש עצמה בצער, זה הצער הגדול ביותר. מהו הצער הנפשי ... כמעט משום דבר. האדם מגיע למצב שבו רע לו מעצם הקיום של התודעה שלו עצמה. ז"א רע לו בלי קשר לשום דבר חיצוני. רע לו בגלל עצם הקיום של התודעה עצמה. מוות של הגוף (התאבדות) לא יעזור לתודעה להינצל מהרע הזה. כאשר הרע נובע מעצם הקיום של האדם עצמו, הרי שזהו הרע הגדול ביותר שניתן לחוות. האדם מרגיש רע בלי קשר ... של עצמו. הרצון היחיד של האדם באותו הרגע, הוא להיעלם = שהתודעה שלו עצמו תעלם. האדם רוצה לא להיות מודע לקיום של עצמו. אך מה לעשות שהאדם לא יכול בכוחות עצמו להפסיק את המודעות של ה"אני" שלו לעצמו?! בכל מקרה, זהו הרע הגדול ביותר ...

... הרמוניה מושלמת של האדם ושל המציאות. האדם = המציאות = אחד. האדם הוא התודעה שלו. כאשר התודעה של האדם מתאחדת עם המציאות, הישות של האדם נעלמת ונטמעת בתוך המציאות. כאשר האדם מתאחד עם המציאות, הוא כבר אינו נפרד מהמהות של המציאות, ... של האדם מתמזגת עם המהות של המציאות. כאשר האדם חושב כמו ישות כלשהי, התודעה / המהות / הוויה / הישות של האדם, מתאחדות עם זה שהאדם חושב כמוהו. וזאת מאחר שמבחינה מהותית אין ביניהם שום הבדל וממילא הם אחד. הגוף של האדם הוא רק הבגד של התודעה. כאשר התודעה מזדהה עם הגוף, דהיינו, כאשר התודעה חושבת בטעות כי היא זה הגוף, הרי שהיא הופכת להיות הגוף. אך כאשר התודעה אינה מזדהה עם הגוף החיצוני שלה, אלא עם המהות הפנימית שלה, דהיינו, השורש של ה"אני" של האדם, על ידי זה האדם הופך להיות אחד עם השורש של ...

... של האדם תמשיך לחפש ולרצות להבין את הטוב הזה. מהותה של הנשמה היא אחת עם הטוב הזה שיש בכל דבר. הנשמה / התודעה של האדם "עשויה" מאותו טוב שיש בכל דבר. מהותה של הנשמה היא אחת עם הטוב הזה. התודעה מחוברת באחדות גמורה לטוב הזה מצד השורש האמיתי שלה. זאת הסיבה שבגללה הנשמה בתוך תוכה יודעת על קיומו של הטוב הזה ומשום כך היא תמשיך לחפש אותו עד ...

... אז כמובן שזה יותר טוב להאמין באמת שהכל טוב, מאשר לחיות בטעות ולחשוב שיש רע כלשהו. אך יחד עם זאת, זאת עדיין לא ידיעה שלמה שנובעת מידיעת האמת. ידיעה שלמה = כאשר כל התודעה של האדם, יודעת אך ורק את הידיעה שהכל טוב, ללא שום ידיעה נוספת. פירוש: כל זמן שהאדם יודע שהכל טוב + עוד ידיעה כלשהי, הרי שהידיעה שהכל טוב אינה ...

... ושכל מה שקיים במציאות מהותו היא אחת, על ידי זה התודעה של האדם עצמו מתמזגת עם המציאות עצמה, דהיינו, גם האדם עצמו הופך להיות באחדות עם המציאות = הרמוניה = אושר = שלמות. ואיך להחדיר את עניין האחדות לתוך התודעה? תשובה: על ידי אמת. גם האמת היא אחת עם המציאות. כאשר התיאור תואם את המציאות = אחדות = אמת. ככל שהתיאור רחוק יותר מלתאר את המציאות כפי מה שהיא ...

... נסתכל על ציור / תמונה, האם זה יהיה נכון לומר שלדומם שבתמונה יש תודעה אחרת מאשר לאדם שבתמונה? אז מדוע לחשוב כך לגבי המציאות? אם האדם חושב שהתודעה שלו נמצאת בתוך החומר ממש, דהיינו, בתוך האטומים שמרכיבים את המוח / גוף שלו, הרי שאין שום סיבה לחשוב שלאטומים אחרים אין את אותה התודעה. ואם האדם חושב שהתודעה / נשמה שלו נפרדת מהחומר של הגוף, למרות שהוא מעולם הרי לא ראה אותה, אז מדוע לחשוב שלשאר החומר שבעולם אין סוג של תודעה / נשמה / נפש / רוח זהה לחלוטין, שרק בוחרת להתנהג ... אם נאמר שיש תודעה עצמית / מחשבה / רצון וכולי לכל מה שישנו, הרי שמיד תישאל השאלה היכן מתחילה והיכן מסתיימת תפיסת העצמי של הדומם. לדוגמא: האם התודעה של השולחן מסתיימת ברגליים שלו? האם היא של כל השולחן כולו כיחידה אחת? האם לחלקים השונים שיש בשולחן יש תודעה עצמית נפרדת? האם התודעה היא של האטומים של השולחן? האם לכל אטום יש תודעה נפרדת? או שאולי התודעה היא של החלקיקים הקטנים יותר שיש בתוך האטומים עצמם... ? ובנוסף, האם יתכן כי קיימות רמות שונות של תודעה. דהיינו, האם יתכן כי לדוגמא לגוף של האדם יש רמות תודעה שונות. דהיינו, יש את רמת התודעה העצמית של האדם עצמו לעצמו וגם לגופו. ובמקביל יש גם תודעה עצמית לכל אחד מהאברים של הגוף. ובמקביל יש גם תודעה עצמית לכל חלק קטן שלהם וכולי? בקיצור השאלה היא, בהנחה שיש לכל דבר תודעה עצמית זהה לחלוטין, אז היכן מתחילה והיכן מסתיימת התודעה העצמית של העולם? והיכן היא נמצאת בדיוק? בנוסף, האם גם האוויר שיש בין החפצים השונים חושב? האם גם מימד המקום חושב? והאם גם ציר הזמן חושב ומודע לעצמו? וכמובן שיש שאלה גם ... העצמיות של בני האדם. ז"א האם גם לתודעה העצמית של האדם יש תודעה עצמית נוספת, שאולי היא דווקא כן מודעת לתודעות של שאר בני האדם? הרי יתכן כי התודעה העצמית של האדם, מתקיימת במקביל לתודעה עצמית גדולה יותר שבו זמנית מודעת לתודעות עצמיות של עוד בני אדם. כאשר האדם הולך לישון וחולם חלום, התודעה העצמית שלו מתפצלת ל 2 חלקים. יש את החלק שנמצא מחוץ לחלום שמודע בצורה מלאה למחשבות של כל הגורמים השונים שיש בחלום בצורה שווה. ויש את האדם שנמצא בתוך החלום שאינו מודע (תוך ...

... כפי שכבר ביארתי במספר מקומות, האדם בתוך המציאות, דומה לאדם ישן שחולם חלום. כאשר האדם ישן וחולם חלום, התודעה העצמית שלו מתפצלת לשתי ישויות שונות. כאשר האדם חולם חלום ה"אני" שלו מתפצל לשני "אני". יש את ה"אני" שנמצא מחוץ לחלום ויש את ה"אני" נמצא בתוך החלום. ה"אני" שנמצא בתוך החלום ...

... סוף אפשרויות לספק את אותה היכולת בצורה יותר פשוטה. מסקנה: גוף האדם בנוי בצורה מאוד פרימיטיבית ולא חכמה. נתבונן על התודעה / נפש האדם. גם נפש האדם שנראית כ"כ חכמה, גם היא מאוד רחוק משלמות. לדוגמא: 1 - רוב בני האדם אינם מרוצים רוב הזמן. 2 - האדם לעולם ...