... הזאת בצורה די קלה. כאשר המשמעות היא, שאם האדם יצליח לאחד את כל כוח הרצון שלו, ואת כל הרגש שלו, ואת כל השכל שלו, ואת כל היכולות האישיות שלו, ואת כל הכוחות הנפשיים שלו וכולי, לכוח ...

... את השיא של גן עדן. ואם הוא לא מסוגל להכיל אותו בשלמות, הרי שהוא חווה את השיא של הגיהנום. ולא כל אחד יכול להכיל את השכל הזה. וכאשר האדם מגיע לשכל הזה, אם הוא מצליח להבין אותו ולהכיל אותו, הרי שהוא הופך להיות חכם אמיתי והחכם הגדול ביותר שקיים. ואם הוא לא מצליח להכיל ... מכילה בתוכה את הכל. כי כאשר האדם שותק, הוא בעצם אומר את הכל. והשתיקה שהאדם שותק, היא מאפשרת לו להכיל בתוכו גם את השכל הגדול ביותר בעולם ולעבור אותו בשלום. ושתיקה פירושו, שכאשר האדם מגיע לנקודה שבה הוא לא מסוגל להכיל את המחשבות שלו, עליו לנסות לשתוק. דהיינו, לא להתעקש ...

... מי שהוא חכם אמיתי, מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. והעניין הוא, כי חכם אמיתי הוא מי זה שהוא מבין את השכל של המציאות. כי כל המציאות כולה פועלת לפי שכל מסוים. כי יש שכל מסוים שלפיו פועלת המציאות. ומי שמבין את השכל הזה שלפיו פועלת כל המציאות, הוא נחשב לחכם אמיתי. והנה, השכל של המציאות הוא מאוד גדול. ויש במציאות המון תהליכים שונים ואירועים שונים, שלא ברור לאדם מדוע הם קורים ומה הסיבה שמסתתרת מאחורי האירוע. והסיבה לכך שהאדם לא מבין את השכל של המציאות, היא משום שהשכל של המציאות הוא מאוד גדול. ולא כל אדם עם שכל קטן, יכול להבין את השכל הגדול של המציאות. וחכם אמיתי, הוא זה שהוא השלים את שכלו, והוציא את כל הפוטנציאל השכלי שלו מכוח אל הפועל. עד שהוא הגיע להבנת כל המציאות. כי האדם כן יכול להבין את השכל של המציאות, אבל לשם כך האדם צריך להגדיל את שכלו. והגדלת השכל, היא על ידי זה שהאדם משתמש בשכל שלו, ומנסה להבין את הסיבה ואת המשמעות של כל דבר. ועל ידי זה שהאדם מוציא את הפוטנציאל השכלי שלו מכוח אל הפועל, על ידי זה בסופו של דבר האדם מסוגל להכיל בתוכו גם את השכל הגדול של המציאות. ואז האדם מבין את השכל של המציאות, ואז הוא נחשב לחכם אמיתי. ונאיר: כי לא מדובר רק על פוטנציאל שכלי בלבד, אלא גם על הפוטנציאל הרגשי, ועל כל הפוטנציאל האישי של האדם. כי כדי להבין את המציאות, לשם כך האדם צריך להוציא את כל הפוטנציאל האישי שלו מכוח אל הפועל. ואח"כ הוא מגיע להבנת המציאות. והשכל של המציאות הוא מאוד גדול והוא לא שכל שגרתי. ולכן יש לאדם המון קושיות על המציאות. כי בכל פעם שקורה לאדם דבר נגד רצונו, והאדם לא מבין מדוע הדבר הזה קורה נגד רצונו, הרי שזה ... לו שום קושיא על המציאות. מאחר שהוא מבין בדיוק כיצד המציאות פועלת ולמה כל דבר קורה. וכאשר האדם מבין את השכל של המציאות, אז גם הוא עושה לפעמים דברים שנראים מאוד מוזרים ולא ברורים. בדיוק כמו שהמציאות מתרחשים בה אירועים לא ברורים. כי אחרי שהאדם מבין את המציאות, על ידי זה צורת המחשבה ... קטן, הוא מפקפק בחוכמתו של החכם. כי כאשר האדם רואה איזה דבר, האדם מנסה להבין אותו בשכל שלו. אבל מאחר שהשכל של החכם גדול, לכן האדם לא מסוגל להבין את השכל של החכם עצמו. ואז האדם ממציא איזה פירוש למעשיו ולדבריו של החכם, ע"פ שכלו הקטן. וכאשר האדם עם השכל הקטן, מפרש ע"פ שכלו הקטן את מעשיו של החכם, על ידי זה נוצרת אצלו קושיא על החכם. כי אכן נכון הדבר, שאם באמת החכם פועל מאותן הסיבות שנדמה לאדם שבגללן החכם פועל, אז אכן נכון ... כל מחשבה הנראית לעין. והעולם שלנו מלא בפרדוקסים שונים. ובוודאי שיש הסבר לכל הפרדוקסים האלו. אלא שמצד השכל הקטן של האדם, נדמה לו שיש קושיא גדולה על המציאות. למרות שבאמת אין כאן לא שאלה ולא תשובה. כי השאלה עצמה לא קיימת מלכתחילה. וכל הקושיות הגדולות שיש לאדם על המציאות, הן רק ... שהיא לא מבינה את עצמה, ושהיא מתנהגת לפעמים בצביעות כלשהי. ומאחר שהחכם חושב כמו המציאות ופועל לפי אותו השכל, על ידי זה מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. וכאשר יש לאדם קושיא על החכם האמיתי, על האדם לזכור שאפילו את עצמו הוא לא מבין בשלמות. כי מי יכול לומר שהוא מבין את עצמו בשלמות?! ... דהיינו, מוכרח שיראה לאדם שהחכם האמיתי כאילו סותר את עצמו, ואומר דברים הפוכים ולא ברורים. וזה משום שהשכל של החכם הוא מאוד גדול, והחכם מצמצם את השכל שלו לחלקים קטנים, ובכל פעם הוא אומר לאדם חלק אחר מהשכל החכם שלו. וכאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לעולם לא מתכוון לומר שרק מה שהוא אומר זה נכון. אלא כוונתו לומר שעל האדם להתבונן במה שהוא אומר, ולהסיק בעצמו את האמת שמכילה בתוכה ... כי כל הדעות שיש בעולם, הן חלקים של שכל אחד. ומאחר שהוא מאוד גדול, אז אי אפשר לומר אותו. והחכם שיודע את השכל הזה, הוא בכל פעם אומר לאדם חלק אחר מהשכל הזה. ולפעמים החלקים השונים של השכל הזה, הם נראים כסותרים זה את זה וכמנוגדים והפוכים זה לזה. אבל כל זה רק מצד השכל הקטן של האדם עצמו, שהוא לא מבין את השכל הגדול יותר, שבתוכו נמצאות כל הדעות השונות בשלום. וכאשר יש לאדם קושיות על חכם אמיתי, עליו להבין שהקושיות שלו הן אכן נכונות. אבל הקושיות האלו הן לא על החכם עצמו, אלא על הצורה ... הוא בכלל בדרך לגיהנום. ועל האדם להתבונן היטב על הדרך שבה הוא הולך, ועל המנהיג שאחריו הוא הולך, ועל השכל שלפיו הוא חי, ולבדוק היטב שאכן הוא חושב בצורה נכונה, שאין עליה שום קושיות. ...

... עצמו. כי כל זמן שהאדם לא הגיע לשלמות העצמית של השכל ושל המחשבות של עצמו, הוא לעולם לא באמת יכול להבדיל בין נוכל מאוד גדול שיש עליו קושיות, לבין חכם מאוד גדול שיש עליו קושיות. ומצד האמת, הדבר הזה לא ... להתבונן היטב על מה שהוא שמע, ולנסות להבין את השכל שעומד מאחורי הרעיון שהוא שמע. ועל האדם לא להיות טיפש ופשוט להאמין למה שאמרו לו, אלא לנסות להבין עם השכל העצמי שלו את מה שאמרו לו. כי מי שהוא פתי שמאמין לכל אחד, הוא באמת נלחץ מכך שהוא לא יודע למי להאמין. אבל מי שהוא לא פתי שמאמין לכל אחד, אלא הוא מתבונן ... משום שבכל מקרה הוא בודק את מה שהוא שמע, באמצעות השכל העצמי שלו. וכאשר האדם פשוט מאמין למה שאמרו לו, בלי להסתכל על השכל של מה שאמרו לו, על ידי זה הוא מקבע בעצמו את הטיפשות. ובנוסף על כך, הוא גם לא באמת מבין את מה שאמרו לו. כי נניח לדוגמא שהאדם מקורב לאיזה מנהיג אמיתי ... אמיתי, האדם לעולם מבין את דברי החכם, אך ורק לפי השכל הקטן והאישי שלו. והפירוש שהאדם מבין את דברי החכם האמיתי, הוא לעולם יהיה שונה ממה שהחכם האמיתי התכוון. כי כל מה שהחכם האמיתי אומר, זה רק היטב מסוים של שכל אחר שאותו החכם לא יכול לומר, מאחר שהשכל הזה גדול מידי מכדי לומר אותו. כי אין מי שיבין אותו. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי אומר איזה משהו, אז אם הוא לא מסתכל על השכל שיש בתוך דברי החכם, אלא הוא בוחר לקבל את דברי החכם בלי להתבונן בהם, על ידי זה הוא מבין את דברי החכם בצורה מסולפת והפוכה ממה שהחכם התכוון. וכל זה משום שהוא לא מתבונן על השכל של החכם. וכאשר האדם שומע איזה רעיון, גם אם התמזל מזלו של האדם והוא שומע דיבור חוכמה אמיתי מחכם אמיתי, על האדם להבין שזה שגם אם הוא שומע דבר חכם מאדם ... גדולה. ועל האדם להתבונן היטב ולנסות להבין, את השכל האמיתי של החכם, שעליו החכם תמיד רומז, אך הוא לא אומר אותו בפירוש. והדרך של האדם להגיע להבנת השכל של החכם עצמו, היא על ידי זה שהוא מתבונן בשכלו האישי, על הדיבור של החכם, והוא מנסה להבין את המשמעות הפנימית של הדיבור של החכם. והוא מנסה להבין את ... אם הוא נוכל אמיתי, הרי שאם האדם תמיד מתבונן על השכל של מה שהוא שומע, על ידי זה בכל פעם האדם הופך להיות יותר ויותר חכם. עד שהוא מגיע אל שורש השכל של המנהיג שאחריו הוא הולך. וכאשר האדם מגיע לשורש השכל של זה שמנהיג אותו, אז הוא רואה ומבין את האמת, האם השכל הזה הוא אמיתי, או שאולי הוא סתם שקרי וטעות גדולה, שהיא רק נדמית לאמת, למרות שהיא בכלל שקר. ועוד באותו העניין, מי שמחפש את האמת בכל תחום, עליו להרגיל ... האם מה שהוא שמע, האם ועד כמה זה אמיתי. כי השכל האמיתי מפוזר בכל העולם, גם אצל המשוגעים. וכאשר האדם שומע דבר כלשהו, אם הוא מחפש את האמת, אז עליו לא לשפוט לפי מראה העיניים החיצוני שלו, אלא להסתכל אך ... בכוחות עצמו להבין את מה שהוא שמע, ולהתבונן על השכל של מה שהוא שמע. ועל ידי זה בסופו של דבר, האדם עצמו הופך להיות חכם אמיתי, ואז הוא רואה את האמת, מיהו הנוכל האמיתי, ומיהו החכם האמיתי. ...

... בלאומילך? כפי שכבר ביארתי, בכל דבר ודבר שיש בעולם יש בו שכל כלשהו שכל אחד יכול ללמוד ממנו לחייו האישיים. וכאן במאמר נסביר את השכל שיש בסיפור של תעלת בלאומילך. ובטרם נסביר את המשמעות הרוחנית של סיפור תעלת בלאומילך, נספר את סיפור תעלת בלאומילך. והסיפור: באחד מן הימים, בורח ... הנמשל הוא, שהאדם אחרי שהוא רודף אחרי השטויות שלו, ומשיג אותן, ומבין שהוא התאמץ סתם. אח"כ הוא מתחיל את כל הסיפור מחדש. ומוסר ההשכל של הסיפור הוא, שעל האדם לנסות להבין תמיד, מהי מטרת מעשיו. בדיוק כמו שהיו צריכים מלכתחילה לשאול את בלאומילך המשוגע, מי בדיוק נתן את ההוראה ...

... מרגיש שום כאבים. וכידוע, שאם הראש כואב, זה סימן שיש ראש. וכאשר האדם נפגע באיזה איבר, הרי שאם הוא מרגיש את הכאב, זה סימן שאותו האיבר עדיין ממשיך לתפקד. ויש כאלו שהם כ"כ טועים והשכל שלהם כ"כ השתבש, עד שהם כלל לא מבינים שאולי הם טועים. כי מי שהוא אדם רגיל וממוצע, הרי שיש דברים שבהם הוא צודק יותר ויש דברים שבהם ...

... נחשב לפחות חכם מהאדם. וכל זה משום שביכולת הספציפית של הראייה, אותו הכלב נחייה רואה טוב יותר מאשר האדם החכם העיוור שהולך אחריו. ואם נתבונן על השכל שיש בדבר הזה, נראה כי אנחנו בעצם רואים כאן סוג של היפוך היוצרות. כי מצד ההיגיון, הרי שהיה ראוי שהאדם ... על האדם להבין שלפעמים דווקא הדעה ההפוכה של האדם שנחשב לפחות חכם, דווקא היא נכונה יותר. כי לפעמים האדם החכם משתמש בשכל שלו בצורה לא נכונה. ולפעמים השכל של האדם מוביל אותו למסקנות לא נכונות. והטיפש שלא השתמש בשכל שלו, הוא לא הגיע לטעות של אותו החכם שהשתמש ... לא להניח שום הנחות לגבי נכונות דעתו של החכם או של זה שנחשב לטיפש, אלא על האדם להתבונן היטב ולנסות להבין מהי האמת. כי יתכן שדווקא החכם טועה, בגלל שהשכל שלו מטעה אותו. ודווקא האדם הפחות חכם, הוא דווקא יותר קרוב לפשיטות ולאמת של המציאות, מאחר שהשכל שאין לו, לא הטעה אותו. ואם נעמיק עוד בעניין נראה, כי הקושי של האדם להיות מאושר, הוא בעיקר בגלל שלהיות ...

... האשמה של האדם, בהנחה שהיא מבוססת רק על ההודאה העצמית שלו. והמשמעות של זה היא, שהשכל של האדם הוא השופט. וכאשר השכל של האדם מבין את האמת, שבאמת הכל טוב ושיש טוב בכל דבר, ושבאמת הוא חף מפשע, אבל המחשבות הרעות גרמו לו לא לראות את הטוב, ...

... והתבוננות, פירושה שעל האדם לנסות להבין את המשמעות ואת המהות ואת השכל, של מה שהוא עושה. כי כל אדם יש לו את העיסוקים שלו ביום יום. וכל אחד יש לו את ... ליהנות מהחיים בדרך אל האושר וגם להיות מאושר, עליו להתבונן על השכל של כל דבר. כגון לדוגמא במקרה הנ"ל של חינוך הילדים, שעל ההורה לנסות להתבונן על מה ...

... של חוסר השכל - מהו הסוד שעצר את כל חכמי החכמים / מורים רוחניים? וכאן נסביר, את נקודת העצירה של ... וככל שהאדם מתקרב יותר אל קצה גבול יכולת התפישה השכלית שלו, כך קשה לו יותר להתקדם רוחנית. וכפי שניתן לראות בחוש, שכל דבר בעולם ככל ... של הפרדוקס של התמונה המלאה. שהיא הדבר שאותו השכל לא יכול להבין. ואפשר להסביר כאן את הבעיה הזאת בעוד מאה צורות נוספות. אך לא נפרט ... התשובה, אא"כ הוא יצר כלי קיבול להכיל בתוכו את השכל הגדול של התשובה. אבל כן נסביר את הדרך למצוא תשובה לשאלה הנ"ל. והעניין הוא, כי מי ... מאוד גדול. כ"כ גדול עד שהוא יוכל להכיל בתוכו את השכל של התמונה המלאה. וכאן נסביר איך בעצם האדם יכול להגדיל את כלי הקיבול השכלי שלו. ונחדד רק, כי כאשר אנחנו מדברים על כלי קיבול שכלי, זה כולל בתוכו גם את היכולות ... הוא מסוגל להתגבר על הבעיה הנ"ל. והדרך להגדיל את השכל ואת היכולת התפישה של האדם, היא על ידי זה שהאדם מביא לידי ביטוי את כל היכולות ... יותר ויותר. עד שבסופו של דבר האדם פתאום קולט את השכל האחד, שבו הוא מקבל תשובה גם לשאלה של בעיית התמונה המלאה שהוזכרה לעיל. ואחרי שהאדם מצליח לעבור את המשוכה השכלית האחרונה, אז הוא נחשב למי שניצח את המלחמה בשלמות. כי אז הכל מתהפך אצל האדם. ... יותר. אבל אחרי שהאדם עובר את המשוכה הזאת, עכשיו השכל / האושר / החוכמה, לא רק שהוא לא צריך לרוץ אחריהם, אלא שהם רצים אחריו. כי אז האדם ...