... / שכל - מהי שלמות האמונה / שכל? איך להגיע לאמונה מושלמת / שכל בשלמות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי לכל אדם יש גם את הכוח של השכל וגם את הכוח של האמונה. כוח השכל הוא הכוח שאיתו יכול האדם להבין את המציאות בצורה לוגית / רציונאלית וכיו"ב. וכוח האמונה הוא הכוח שמאפשר לאדם לראות דברים בצורה שהיא לא בהכרח שכלית וכיו"ב. אמונה שייכת במקום שהשכל לא מבין. כאשר האדם לא יודע איזה משהו בבירור, הוא יכול לבחור להאמין שהמציאות היא כך או אחרת. כוח האמונה מבוסס ... שכלית בלבד, הרי שאו שהאדם היה מבין משהו בשכלו או שלא. אך להאמין לא היה אפשר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אדם בעולם משתמש גם בכוח השכל שלו וגם בכוח האמונה שלו. כל אדם בעולם משתמש בכוח השכל שלו כדי לקבל החלטות וכולי. וכל אדם משתמש בכוח האמונה שלו, בכל מקום שבו הוא מניח הנחות שאותן הוא לא יודע ... להאמין זאת כמובן שאלה אחרת. אך השלמות היא שהאדם ישתמש בכל הכוחות שיש בו. דהיינו, צריך גם אמונה. ודבר נוסף שיש לזכור הוא, שהיכולת השכלית של האדם מוגבלת. וממילא יתכן שכדי להבין את המציאות, לשם כך כן צריך להשתמש בכוח האמונה. כי היכולת השכלית הלוגית מוגבלת. וממילא יש מקומות שבהם כן צריכים אמונה. כך שכן צריך האדם להאמין. אבל כן צריך לראות שהאמונה תהיה אמיתית. וכאן יש לשאול. אם האמונה היא במקום שאין בו שכל. אז כיצד אפשר לדעת שהיא האמת? הרי אם אמונה זה איפה שהשכל לא מבין, אז כיצד יכול האדם לדעת שהוא מאמין במשהו שהוא אמת. הרי השכל הוא זה שמבין מהי האמת ומהו השקר. אז איך אפשר לראות שהאמונה תהיה אמת? ודבר נוסף שיש להקשות הוא, כי מי בכלל אמר שהשכל של האדם מוגבל. ומי אמר שצריך להשתמש בכוח האמונה. אולי יתכן שהאדם כן יכול להשתמש בשכל שלו. ובכל פעם השכל שלו יגדל, עד שהוא יוכל להבין את הכל גם בלי להשתמש בכוח האמונה בכלל. ומי אמר שבהכרח צריך להשתמש גם בכוח האמונה? והתשובה היא כדלהלן: נכון. כל זמן שהשכל של האדם לא מושלם, הוא לא יכול לדעת בוודאות האם בכלל יש צורך להשתמש באמונה או לא. כי יתכן ואולי יש דרך להבין ... אפשר להבין בשכל ואז כדי להבין הוא חייב להאמין. ונוסיף רק, כי אחרי שהאדם מגיע לקצה ומשתמש באמונה שלו... אח"כ האמונה שלו הופכת להיות השכל שלו. בכל מקרה, כאשר האדם מגיע לקצה גבול היכולת השכלית שלו, אז הוא מגיע לאיזו נקודה שהוא צריך להאמין כדי להבין. ושם כבר אין שאלה של מי אמר שזאת האמת, כי בקצה של השכל, שם האדם רואה את האמת בצורה כזו, שהיא יותר אמיתית מאשר אמת שהשכל אומר שזאת האמת. ובסיכומו של דבר: יש באדם שני כוחות. וכדי להשתמש בכוח האמונה נכון, לשם כך יש צורך להשתמש בשכל. דהיינו, על ידי זה שהאדם משתמש בשכל שלו יותר יותר, על ידי זה הוא מגיע לקצה היכולת השכלית של האדם, ואל המקום שבו אי אפשר להבין אלא רק להאמין. ושם זאת אמונה של אמת, שגדולה יותר מאמת שכלית. ושלמות האמונה היא על ידי השכל כשהוא מושלם. כי האמונה האמיתית היא בכלל מעל השכל. ורק אחרי שהאדם משתמש בשכל שלו בשלמות, רק אז האמונה שלו היא של אמת בשלמות. ומצד שני שלמות השכל היא על ידי אמונה. היינו כי אחרי שהאדם משתמש בשכלו בשלמות, אז הוא זוכה לאמונה כלשהי... שעל ידה הוא מבין את המציאות ועוקף את המחסום השכלי להבין את המציאות. ואז מה שקורה זה, שאז גם השכל של האדם עובר שדרוג, דהיינו, שאז ורק אז השכל של האדם הופך להיות שכל אמיתי. ורק אחרי שהאדם משתמש בכל השכל שלו, ורק אחרי שהוא מבין באמצעות האמונה את מה שיש מעל השכל, רק אז האמונה והשכל שלו הם ישות אחת, ורק אז כוח השכל שלו וכוח האמונה שלו בשלמות. ...

... בעצם אומר, שכל האמונות של האדם, הן לא באמת אמונות בשלמות, אלא בכולן יש שכל. האדם משנה את האמונות שלו לפי השכל. לדוגמא, האדם הנ"ל מאמין שלחיצה על המתג תדליק את האור, בגלל שהאדם מבין בשכל שלו שמבחינה סטטיסטית האור אמור להידלק, כפי שהוא נדלק עד כה. ואם ידע האדם שיש הפסקת חשמל, ... שהוא הבין. ואמונה אמיתית היא רק במקום שאין בו שכל כלל. ויש רק מקום אחד שבו אין שכל כלל, והוא מה שיש מעל השכל. מעל השכל פירושו הוא, הדברים שאי אפשר בשכל אנושי להבין אותם, אלא רק באמצעות הדמיון וכוח האמונה. וכל זמן שהאדם לא השלים את שכלו, הרי שכל האמונות שלו מעורבות עם שכל. וכאשר האדם מגיע לקצה של היכולת השכלית שלו, אז הוא מגיע לנקודה שהוא מבין את המציאות באמצעות יכולת האמונה, בלי שום שכל כלל. ואז השכל שלו מתחבר עם האמונה שלו, והוא זוכה לאמונה ולשכל שלמים באמת. ...

... ולגלות לחברו את זה שגם הוא נמצא בגן עדן ושגם הוא יכול ליהנות וכולי. אלא, שאי אפשר לגלות לאדם שהוא נמצא בגן עדן. משום שאין לאדם את היכולת השכלית להבין כזאת ידיעה. ואדם שסובל, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את הידיעה שהכל טוב וכולי. אז כיצד בכל זאת אפשר לגרום גם לו להבין שהוא בגן עדן וליהנות ... כדי שבסופה הוא יגיע לגן עדן ויהיה מאושר באמת. ואיך עושים זאת בפועל? איך מובילים את האדם בדרך לגן עדן? תשובה: על ידי זה שמלבישים עבורו את השכל של הדרך לגן עדן, בעצות שמתאימות לצרכים שלו. ונסביר: כדי להגיע לגן עדן, לשם כך צריך לחשוב בצורה מסוימת. שבסופה האדם מבין שהכל טוב וכולי. והשכל הזה וצורת החשיבה הזאת שמובילה את האדם לגן עדן, היא זו שגורמת לאנשים להצליח בחיים בכל תחום. כי גן עדן, הוא שלמות ההצלחה. וכל ההצלחות שבעולם, הן רק ... את האדם אל ההצלחה של גן עדן, חלקים ממנה נמצאים בכל ההצלחות שיש בעולם. וכל הצלחה והצלחה שיש בעולם, נובעת מכך, שהאדם יישם משהו מהדרך ומהשכל שמוביל את האדם אל גן עדן. והחכם, שיודע כיצד הדרך לגן עדן נמצאת בכל הדרכים בעולם, הוא יודע להראות לחדד ולהאיר עבור האדם שהולך בדרך האישית שלו, את השכל של גן עדן, שנמצא בתוך הדרך האישית שלו. וכאשר האדם שואל את החכם שאלה, החכם יודע שמה שהאדם באמת רוצה, זה להרגיש את גן עדן. ואז הוא נותן לו עצה בצורה כזו, שתקשר אותו אל השכל של גן עדן שנמצא בכל הדרכים בעולם. ועל ידי זה שהאדם מקשר את עצמו אל השכל ואל הדרך להצליח בנושא האישי שלו, על ידי זה הוא מתקרב יותר ויותר אל הדרך לגן עדן, עד שבסופו של דבר הוא מבין שהכל טוב ומרגיש בגן עדן ממש. ...

... הפשוט ביותר בעולם? תשובה: על ידי זה שהאדם משתמש בשכלו בהתאם למצבו האישי, ועל ידי זה האדם גורם לשכל שלו להיות יותר ויותר גדול. עד שבסופו של דבר, כאשר האדם מגיע לקצה גבול היכולת השכלית שלו, אז השכל שלו פתאום מסוגל להבין את ...

... את מה שהוא יודע, היא ב"הלוך ושוב" ("רצוא ושוב"), דהיינו, הוא "יודע ולא יודע", "מגיע ולא מגיע" ("מטי ולא מטי"). כי מאחר שהמציאות שלנו היא אין סופית, ומאחר שהשכל של האדם הוא סופי, ממילא לא ניתן להכניס את כל ידיעת המציאות אל תוך השכל האנושי. אך כן ניתן לדעת את המציאות כולה, באמצעות הדמיון ובאמצעות הרגש ובאמצעות ההתנוצצות של השכל. אך בכל מקרה, לא ניתן להכניס את כל ידיעת המציאות אל תוך השכל. ובין כך ובין כך, מי שמסוגל להסביר לעצמו את כל מה שהוא יודע, הרי שהידיעות שלו הן סופית, וא"כ הוא לא יודע את האין סוף. כי מי שיודע את האין סוף, לא מסוגל להסביר את ...

... את המציאות טוב יותר, על ידי זה שהוא מקשר את עצמו לשכל הגדול שמסתתר בתוך השטות. ונסכם: בכל דבר בעולם יש שכל כלשהו. ומי שמבין את השכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא נהנה מכל דבר, ואפילו נהנה יותר מדברים כמה שיותר מוזרים, משום שהם עוזרים לאדם להסתכל טוב יותר על המציאות. ...

... טוב יותר את הדברים הקטנים של היום יום. ומי שלא מסוגל להבין את הדברים של היום יום, לא יהיה מסוגל גם להבין את כל המכלול של המציאות. ועל ידי זה שהאדם משפר את המיומנות השכלית שלו להבין את התהליכים שמתרחשים בחיי היום יום, על ידי זה בסופו של דבר האדם מבין גם את כל המציאות כמכלול. ונסכם: השלמות קיימת, רק מנקודת מבטה של ...

... שמאפיינים את הטיפש, הוא בחוסר יכולת השיפוט הנכונה שלו. כאשר האדם לא מסוגל לשפוט את הדברים בצורה נכונה, הרי שהיכולת השכלית שלו נמוכה. וככל שהשכל של האדם גדול יותר, כך כושר השיפוט שלו גדול יותר וכולי. אלא שכאשר ... מבין את המציאות באמת, על ידי זה הוא לא שופט אותה יותר, כי הכל טוב בעיניו באותה המידה. וממילא הוא כאילו זורק את השכל לגמרי, ואין לו שום יכולת שיפוט על שום דבר, בדיוק כמו הטיפש הגדול ... נהנה יותר מאשר הטיפש הגדול ביותר. כי שניהם מרגישים טוב. כי כאשר אין שכל אין דאגות. אבל החכם שיש לו שכל, ושבכל זאת השכל שלו מתאים למציאות, הרי שאז הוא נהנה עם שכל ונהנה בעוצמה הרבה יותר ...

... והבאים. ומי שרוצה למצוא את הנקודה הזאת בתוכו, עליו פשוט לנסות למצוא את הטוב שיש בכל דבר, ועל ידי זה האדם מקשר את עצמו לנקודת השכל שיש בתוכו, לנקודה שנהנה מכל דבר כפי מה שהוא. ועל ידי זה שהאדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה בסופו של דבר האדם יוצא מהמבוך לגמרי, ונהנה מכל דבר כפי מה שהוא. ...

... שבה האדם הופך להיות השמש עצמה. ונסביר: כל ההארות שבעולם, יש להן שורש, שהוא השכל הכללי שממנו נוצרים כל השכלים שבעולם. כי כל שכל ושכל שיש בעולם וכל מחשבה ומחשבה שיש בעולם, יש ... הכל מבוסס בסופו של דבר על שכל אחד, שממנו כולם מקבלים את החוזק שלהם. וככל שהשכל של האדם קרוב יותר אל השכל הראשון, כך האדם צודק יותר וקרוב יותר אל האמת. והשכל הראשון הזה, הוא השכל שלפיו מתנהגת כל המציאות. כי המציאות שלנו מתנהגת בצורה מסוימת. ובוודאי שיש שכל כלשהו שלפיו המציאות מתנהגת. והשכל שלפיו המציאות מתנהגת, הוא השכל והסיבה שבגללו כל הדברים שבעולם הם כפי מה שהם ולא אחרת. כי כל דבר ... כלשהו שבו הוא נמצא. ובוודאי שיש סיבה כלשהי, מדוע הדבר הוא כך ולא אחרת. והשכל הראשון של כל השכלים שבעולם, הוא הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וככל שהאדם מתקרב יותר אל השכל שיש בכל דבר, דהיינו, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות שבה הוא חי, כך הוא מתקרב יותר אל השכל הראשון שהוא האור והשמש, וכך הוא מתקרב יותר אל ההארה. וכל זמן שהאדם לא מגיע אל השכל הראשון, הרי שהוא רק מתחמם מהשמש ומהשכל הראשון, אך הוא עדיין רחוק ממנו וצריך להתקרב אליו. אך כאשר האדם מגיע אל השכל הראשון של המציאות, דהיינו, כאשר האדם מצליח לתפוס בשכלו את המציאות ... להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, על ידי זה דעתו של האדם מתאחדת עם השכל של המציאות, ועל ידי זה האדם עצמו הופך להיות השמש עצמה והוא יכול ... וכאשר האדם שם משקפי שמש, על ידי זה השמש לא מזיקה לו. והאדם לא יכול להבין את השכל של המציאות כולה ולהיות השמש עצמה, מאחר שזה ישרוף אותו לגמרי. דהיינו, שהשכל הזה הוא כ"כ גדול, שכל מי שמתקרב אליו יכול להשתגע ממש. ולא משום שהשכל הזה לא נכון, אלא משום שהוא כ"כ גדול, שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את השכל הזה. וכל מי שמתקרב אל השמש הזאת הוא עלול להינזק... אך מי שבכל זאת ... יכול עכשיו להאיר את האור של השמש לאחרים. ואיך? באמצעות צמצומים שונים. כי את השכל עצמו של השמש, אי אפשר לומר, מאחר שהוא גדול מידי ומאחר שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האור של השמש, שהוא השכל הגדול ביותר. והחכם שזוכה להיות השמש עצמה, דהיינו, שהוא רואה את ... והשמש עצמה, לעולם לא חשוך אצלה. והחכם יודע להאיר לאדם את דרכו, על ידי השכל של השמש. דהיינו, החכם האמיתי נותן לאדם עצות, שהן חלקים מהשכל הכולל של המציאות. ומצד האמת, השמש מאירה תמיד בשווה בכל מקום. אלא ... תמיד. כי הרע נוצר רק מחמת חוסר הבנה של האדם את המציאות. והשמש שהוא האור של השכל, הוא מאיר תמיד לאדם. כי בוודאי שהשכל האמיתי נמצא תמיד בכל דבר, מאחר שכל הדברים קורים לפיו, והוא הרי הסיבה של כל הסיבות. אך האדם שלא מסתכל על השכל הזה, הוא עושה לעצמו חושך. כי אילו ידע האדם את השכל של המציאות, הרי שהוא היה רואה את האור שיש בכל דבר, דהיינו, את ... היה מרגיש טוב יותר. אך האדם שלא חושב בצורה נכונה, הוא מסתיר מעצמו את אור השכל של השמש, ועל ידי זה הוא לא מבין את המציאות, והוא מרגיש רע וכולי. ... האמיתי ומתבונן בהן. כי בכל עצה שאותה נותן החכם, תמיד יש בה חלק כלשהו של השכל של המציאות כולה, שהיא השמש עצמה. ועל האדם להתבונן על העצות של ...