... על האדם לדעת לשתוק. ועל ידי זה שהוא שותק ונותן לדברים להסתדר מעצמם, על ידי זה הדברים מסתדרים מעצמם. כי לפעמים יש לאדם שאלות מוצדקות, שעליהן אפשר למצוא תשובה. כי מאחר
שהשאלה היא נכונה, לכן אפשר למצוא לה תשובה. אבל, ישנם מצבים שבהם האדם מגיע ... אין להן תשובה, אז מהו ההסבר לקיום הפרדוקס שיוצר אותן? אלא שלכל שאלה יש תשובה. אבל לפעמים יש שאלות שהם רק נראות כמו שאלות. ולפעמים יש לאדם שאלות, שהן כלל לא שאלות. וכל
השאלה כולה, נובעת מכך שההסתכלות של האדם על המציאות היא לא נכונה. ומצד ... אם אין שאלה, אז איך נמצא תשובה?! ולפעמים האדם מגיע לשאלות כאלו, שאין עליהן תשובה. ולא משום שהמציאות שלנו לא מובנת, אלא משום שהאדם שואל שאלה שהיא בכלל לא שאלה. ובגלל
שהשאלה בכלל לא קיימת, לכן אי אפשר למצוא תשובה לשאלה הזאת. וכאשר האדם מגיע לשאלות שאין לו עליהן תשובה, לפעמים על האדם להבין שיכול להיות שבכלל אין כאן שאלה. וכל
השאלה כולה היא דמיונית בלבד. ולכן אין עליה תשובה. אך בוודאי שיש הסבר כלשהו לעניין. הסבר כזה שהוא לא תשובה לשאלה, אלא שהוא גורם לכך שבכלל לא תהיה אפשרות לשאול את
השאלה. כי גם כאשר יש תשובה, עדיין יש גם שאלה. ואם התשובה מבוססת על מידע כלשהו, הרי שאם המידע הזה ישתנה, הרי
שהשאלה יכול לחזור. והתשובה, היא ההשלמה של
השאלה. וכאשר יש שאלה יש תשובה וכאשר יש תשובה יש שאלה. אבל ישנם מצבים ... ואם האדם רק ישנה מעט את צורת המחשבה שלו, ויבין ששני הצדדים הם צדדים שונים של אותו המטבע, הרי שממילא הוא יבין שאין כאן שום שאלה כלל. ולפעמים יש לאדם שאלות קשות, כאשר
השאלה לא קיימת כלל. ורק האדם שלא מסתכל על הדברים מנקודת מבט נכונה, על ידי זה יש לו שאלות שנראות קשות ביותר. למרות שבאמת
השאלה כלל לא קיימת. והתשובה לשאלות האלו שאין עליהן תשובה, היא פשוט להבין שיש צורת מחשבה אחרת, שבה
השאלה עצמה כלל לא קיימת. וכאשר האדם מגיע לקצה גבול היכולת השכלית שלו, אז הוא צריך לדעת לשתוק. דהיינו, על האדם לנסות להכיל בתוכו את המידע שיש לו, בלי לנסות למצוא לו תשובה. כי לפעמים אין בכלל שאלה. והדברים הם כפי מה שהם.
והשאלה כלל לא קיימת. ועל האדם לדעת לשתוק, ולא לנסות למצוא תשובה עם צורת המחשבה הרגילה שלו. וכאשר האדם לומד לשתוק, על ידי זה הוא מקבל שכל חדש, שהוא מבין
שהשאלה כלל לא קיימת. כי השתיקה מאפשרת לאדם להכיל בתוכו את המידע, ומאפשרת ... אלא פשוט לקבל את הדברים כפי מה שהם, ולהכיל אותם כפי מה שהם, בלי לנסות למצוא לזה הסבר כלשהו. ועל ידי זה שהאדם שותק ומכיל בתוכו את הדברים, על ידי זה הוא פתאום מבין
שהשאלה כלל לא קיימת. והוא מבין שכל
השאלה שלו נבעה, רק משום שהוא לא ידע את מה שהוא יודע כרגע. כי אילו ידע ...