... העניין נראה אולי מורכב, אך לא צריך להסתבך. קודם כל צריך להגיע אל שלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. שלמות שגורמת לאדם להרגיש אחדות עם המציאות, ביטול הרצון העצמי, הרגשת הטוב המושלם בכל דבר. אח"כ כל מה שקורה אח"כ הוא רק טוב יותר ...

... מהכבוד של עצמו וכיו"ב. עד כאן צד אחד של המטבע. לעומת זאת קיים גם הצד השני של המטבע. והוא, שלמרות כל החסרונות שיש לגאווה, עדיין גם לה יש זכות קיום. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הגאווה והאגו והרצון העצמי של האדם, הם הכרחיים לקיום העולם. אם לאדם לא היה רצון עצמי, ולא היו לו העדפות אישיות, ולא הייתה לו דעה עצמית, ולא היה אכפת לו משום דבר, הרי שלא ממש היה קיום לעולם, לפחות ... נטמעים זה בתוך זה, וכל הישות העצמית של כל הדברים בעולם הייתה נעלמת, עד שלא היה קיום לעולם. ומה שמאפשר לעולם להיות קיים כפי מה שהוא, ולהתפתח ולהשתנות כל הזמן, זו דווקא הגאווה והאגו והישות והרצון העצמי, שיש לכל אחד ואחד מהדברים השונים שיש בעולם. ו"הגאווה" שיש לכוחות השונים בעולם, גורמת לכך שכל כוח כל הזמן מנסה להשתלט על חברו, ועל ידי זה העולם משתנה ומתפתח כל הזמן. כך ...

... עם זאת, כאשר האדם רואה את האגו שלו כאויב, הדבר הזה גורם לכך שהוא רוצה להיפטר מהאגו / הרצון העצמי שלו לגמרי. והשאלה הנשאלת היא, האם בכלל אכן אפשר להיפטר מהאגו לגמרי? האם באמת יכול האדם לבטל את הרצון העצמי של עצמו? ולכאורה נראה, שאכן האדם יכול לבטל את הרצון העצמי ואת האגו של עצמו לגמרי. ואיך? דרך ראשונה לדוגמא, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו לרצות את כל מה שקורה לו, ללא שום רצון לשנות את המציאות. בדרך הזאת, לכאורה האגו והרצון העצמי של האדם אמורים בסופו של תהליך להיעלם. כי אם יצליח האדם, להביא את עצמו, לרצות את המציאות כפי מה שהיא ללא שום שינוי, הרי שבעצם הצליח האדם לבטל את הרצון העצמי של עצמו. דרך נוספת לדוגמא, היא שעל האדם לנסות לבטל את הרצון שלו "לקבל" הנאה וסיפוק, ולהחליף את הרצון שלו "לקבל" ברצון "לתת" ולהעניק שלא על מנת לקבל. דהיינו, ... לא יכול באמצעות האגו של עצמו, להעלים את האגו של עצמו לגמרי. נתבונן לרגע אחד על עניין הרצון העצמי. אם לא היה לאדם רצון עצמי כלשהו, הרי שלא הייתה דרך כלשהי שהוא ירגיש רע. ולכאורה, יכול האדם לנסות לבטל את הרצון העצמי של עצמו, על ידי זה שהוא ינסה להפסיק לרצות. אלא שזה לא יעבוד. משום, שכדי לא לרצות, לשם כך צריך שיהיה לאדם רצון לא לרצות. דהיינו, על האדם לרצות לא לרצות. וא"כ ... ולהחליט החלטות. בנוסף, צריך גם לזכור, כי גם אילו אכן היה הדבר אפשרי להעלים את האגו / הרצון העצמי לגמרי, הרי שבמצב כזה שאין לאדם רצון עצמי ואגו, אומנם מצד אחד הוא לא יכול להרגיש רע, אך מהצד השני הוא גם לא יכול להרגיש טוב. אז מה עושים לגבי עניין העלמת ... את המציאות. וכאשר האדם מסתכל על המציאות כפי מה שהיא באמת ומבין אותה, על ידי זה האגו והרצון העצמי של האדם מרגישים טוב, וממילא האדם משתחרר מהצורך להעלים אותם. ונסכם: כאשר האדם מסתכל על המציאות בעין אמיתית, על ידי זה הוא מבין ואוהב את המציאות כפי מה שהיא, וממילא הוא לא צריך להעלים את האגו / הרצון העצמי של עצמו. ...

... שלעולם לא היה לו רע. משום, שהאדם מרגיש רע, רק כאשר המצב שבו הוא נמצא שונה מהרצון העצמי / האגו שלו. כך שאם לא היה לאדם שום אגו כלל, הרי שלעולם לא היה לו רע. ומנקודת המבט הזו, האויב ... ורצון עצמי, הרי שהוא גם לעולם לא יוכל להרגיש טוב. משום, שהאדם מרגיש טוב, כאשר הרצון העצמי שלו מתמלא ובא על סיפוקו. כאשר המציאות של האדם מתאימה לרצון העצמי של האדם, הרי שאז מרגיש האדם טוב. וככל שמידת ההתאמה בין הרצון העצמי של האדם לבין המציאות גדולה יותר, כך האדם שמח יותר. כך שאם לא יהיה לאדם אגו ורצון עצמי, הרי שהוא גם לא יוכל להרגיש תחושת סיפוק והנאה, של מילוי הרצון העצמי והאגו. אז מה עושים? תשובה: באפשרותו של האדם להישאר עם אגו, ועדיין להרגיש אך ורק טוב. כיצד? ... הבנת המציאות. נסביר: הסיבה שרע לאדם היא לא בגלל שיש לו רצון עצמי, אלא בגלל שהרצון העצמי שלו נפרד ושונה מהמצב שבו הוא נמצא. עצם קיומו של הרצון העצמי הוא לא רע. הרע נוצר רק כאשר הרצון העצמי של האדם, לא מתאים למצב המציאות שבו הוא נמצא. ומדוע הרצון העצמי של האדם, לא תואם את המציאות? משום, שהאדם חושב ומבין בשכלו שהמציאות תהיה טובה יותר, אם היא ... אצל האדם את תחושת הנפרדות מהמציאות, וממילא גם את תחושת הרע. נמצא אם כן, כי לא הרצון העצמי של האדם יצר את הרע, אלא חוסר ההתאמה בין המציאות לבין הרצון העצמי של האדם, היא זו שיצרה את הרע. נמצא אם כן, שאם יבין האדם את המציאות באמת, ויבין את הסיבה הטובה ... שעל ידי זה יגיע האדם למצב, שבו גם יש לו רצון עצמי מצד אחד, אך גם מהצד השני הרצון העצמי של האדם תואם את המציאות ולא שונה ממנה. דהיינו, מצב שבו האדם רוצה את המציאות כפי מה שהיא. וכאשר האדם מגיע למצב שבו הרצון העצמי שלו תואם את המציאות, ממילא אין לו שום בעיה עם הרצון העצמי שלו, מאחר שהרצון העצמי שלו תואם את המציאות. וכאשר האדם לא מבין את המציאות, על ידי זה הוא מרגיש רע. והמצב הזה גורם לכך, שלפעמים האדם רוצה ומנסה להיפטר מהאגו ומהרצון העצמי שלו, כדי לא להרגיש רע. אך זה כמובן מוביל אותו למצב, שבו גם אם הוא יצליח להיפטר מהרצון העצמי שלו, הרי שאז הוא גם לא יוכל להרגיש טוב. ובאמת, על האדם כן להיפטר מהאגו ומהרצון העצמי שלו, אך לא להיפטר מהם ממש, אלא להיפטר מתחושת הנפרדות שיש אצל האדם, בין הרצון העצמי שלו לבין המציאות. וזה בעצם אומר ש: האגו הוא גם האויב וגם האוהב של האדם, הכל תלוי באדם עצמו. ... ככל שהאדם מבין טוב יותר את השכל של המציאות, כך הוא מרגיש טוב יותר, וממילא הרצון העצמי שלו הופך להיות האוהב שלו, מאחר שהוא מרוצה מהמציאות כפי מה שהיא. ...

... בחלקו זה לא טוב. אך להיות גם לא שמח בחלקו, גם זה לא השלמות, אלא צריך את השילוב בין השמח בחלקו, לבין הרצון העצמי להתקדם וכולי. ואם לא הייתה קיימת בעולמנו האפשרות לכך שהתודעה של האדם תחווה פיצול אישיות, הרי ...

... ההבדל בין השלמויות הוא מהצד של זה שחווה אותו. דהיינו, האדם יכול לחוות מילוי של הרצון העצמי שלו בשלמות, דהיינו, להרגיש אך ורק טוב. אך עדיין קיימת האפשרות עבורו להרגיש טוב יותר, אם הרצון העצמי שלו והמילוי של הרצון העצמי שלו יגדלו בו זמנית. כאשר הרצון העצמי של האדם גדל, וכאשר תחושת המילוי של הרצון העצמי גדלה, הרי שזה מאפשר לאדם לחוות בכל פעם שלמות אחת גדולה יותר מהשלמות הקודמת. בדיוק כמו העניין של כלי ...

... להבין את המציאות, ברמה כ"כ טובה עד שהאדם ממש יבין מדוע הדברים קורים ומה טוב בהם. וכאשר האדם מגיע לנקודה שבה הוא ממש מבין מה טוב בכל דבר, על ידי זה הוא מרגיש תמיד טוב, ועל ידי זה הרצון העצמי שלו ממשיך להיות קיים אך גם נעלם בו זמנית. ...

... על מה שקרה, ובעצם מנסה להבין את המציאות טוב יותר. לפעמים קל יותר לאדם להגדיר מה הוא לא רוצה מאשר מה הוא כן רוצה. כאשר האדם כועס ומתלונן על העבר, הדבר הזה עוזר לאדם להגדיר את הרצון העצמי שלו. לפעמים כל מה שהאדם יודע על עצמו, זה שהוא לא רוצה משהו מסוים. וכאשר האדם מתלונן ומקטר, על ידי ...

... שהטוב הוא כ"כ גדול, עד שהוא מכיל בתוכו גם את הרע. דהיינו, האדם מרגיש רע ממש, אך עדיין מרגיש טוב ממש. ואצל האדם שהגיע לשלמות של הכל טוב, ואצל האדם ששמח בחלקו באמת, עד כדי כך שהרצון העצמי שלו נעלם לגמרי, אצלו, כל הרצונות שלו, הם רק חיצוניים בלבד, והם נובעים מתוך מקום של שלמות, אך לא מתוך מקום של חסר. ואלו בעיות של עשירים באמת. כי עשיר אמיתי הוא זה שלא חסר לו ...

... לעשות שום דבר כדי לנצח, והיריב היה נופל מעצמו. כי מי שהוא מוגן וחסין מכל דבר, הוא לא צריך להילחם עם אף אחד. והוא נותן ליריב להתעייף מהלחימה, עד שהיריב בעצם מנצח את עצמו בגלל הרצון העצמי שלו לנצח. אלא שהאדם מוגבל בכוחו, ולכן הוא לא יכול להרשות לעצמו לספוג ...