... כל סוגי הסבל שיש בעולם, כולל כל הסוגים בכל מקום ובכל זמן וכולי. ובפשיטות ההסבר הוא, כי קיומו של הסבל של האדם, תלוי בקיומו של
הרצון העצמי של האדם. כי סבל, הוא כאשר יש התנגדות בין
הרצון של האדם לבין המציאות. כי כאשר האדם רוצה את המציאות בשלמות, כפי מה שהיא ברגע ובמקום הזה ממש, ללא שום תנאי וללא שום ... לו רצון שמנוגד למציאות. והנה, הסיבה שבגללה יש לאדם רצון שמנוגד למציאות, היא משום שהכל אחד. והכוונה היא, שמי שיתבונן על שורש
הרצון שלו ועל הסיבה שבגללה יש לו רצון עצמי, הוא יגלה שקיומו של
הרצון העצמי של האדם, והסיבה
שהרצון העצמי של האדם משתנה כל הזמן, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי שמנוגד למציאות, היא בעצם אותה הסיבה הראשונה שמניעה את ... כולה, וההתהוות שלה יש מאין בכל רגע מחדש. והסיבה שבגללה יש לאדם רצון שונה מהמציאות, ובכלל זה הסיבה שבגללה המציאות שונה
מהרצון של האדם, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי, והסיבה שבגללה התודעה של האדם קיימת, והסיבה שבגללה כל הדברים קורים, היא ... למציאות, אז הוא סובל. משום שהתודעה של האדם מחוברת לקליפה החיצונית של המציאות, שהיא מלובשת ברצון של האדם שמנוגד למציאות. כי
הרצון של האדם גם הוא קליפה. ובשורשו, גם הנשמה של האדם, גם היא קליפה. כי במהות של המציאות, אין שום הפרדה כלל. והתודעה של ... השונים של המציאות. ורק בעולם הקליפות יש הבדל בין ה"אני" לבין הלא "אני". ורק בעולם הקליפות של המהות האחת, רק שם יש הבדל בין
הרצון לבין האין רצון. ובין
הרצון העצמי של ה"אני", לבין רצון אחר של מה שהוא אינו "אני", שממנו האדם לא סובל כלל. ורק בעולם של הקליפות, יש הבדל בין ... נעלמת לגמרי, ואז האדם לא יכול לסבול כלל. ואז מה שנשאר לאדם, זאת הנאה שנובעת מהדבקות לאין סוף (והיא שונה מההנאה של מילוי
הרצון תוך כדי מודעות עצמית. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר. וההנאה של המילוי רצון, היא רק בבחינת "ושוב" של האדם, כאשר הוא חוזר ... של האדם, לבין המציאות עצמה. ובאחדות של המציאות אין שום רצון עצמי, ואין שום רצון, ואין שום עצמי כלל, אלא יש רק אחדות אחת ממש.
והרצון והעצמי והמציאות הם אחד ממש. כי בשורש אין הפרדה, אפילו לא בין התודעה לבין
הרצון שלה, אלא הכל ישות אחת ממש, ללא כל רצון וללא כל תודעה כלל. ובנוסף יש לזכור, כי בשורש של הכל, שם
הרצון והאין רצון הם ישות אחת ממש. ומי שמבין את העניין הזה באמת, הוא גם חווה ומרגיש את העניין הזה באמת. וכאשר האדם מבין ומרגיש,
שהרצון והאין רצון הם אחד ממש, ממילא
הרצון הסופי והמוגדר של האדם מתבטל, וממילא יש לאדם רצון אין סופי, דהיינו, רצון שאינו מוגדר, אלא מותאם תמיד למציאות כפי מה ... השיקולים שיש בעולם, ושהיא נותנת להם את השלמות שלהם. דהיינו, תהליך טוב באמת, הוא תהליך שלוקח בחשבון את כל השיקולים כולם ואת כל
הרצונות כולם, ונותן לכולם מענה אמיתי בשלמות אמיתית. והסיבה הראשונה של כל הסיבות שיש בעולם, היא סיבה שלוקחת בחשבון את כל ... וממילא גם לא שייך שהאדם באמת יפחד או יסבול וכיו"ב. כי גם כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה, עדיין הסיבה הראשונה, יוצרת באדם את
הרצון העצמי שלו לשנות את המציאות, וממילא גם את הסבל והפחד של האדם מפני הסבל. וגם כאשר האדם כן מבין את הסיבה הראשונה, עדיין ... טוב ורע כלל. ונוסיף ונבאר, כי יש כאן מצבי תודעה שונים. והאדם סובל כפי כמה שהוא רחוק מהבנת השלמות של המציאות, שהיא הבנת שורש
הרצון, שורש המציאות, אחדות המציאות, שורש הרגשות, שורש המחשבות, שורש הסיבות וכל התהליכים כולם, שבשורשם כולם מתאחדים לישות ... הוא סובל. אבל ברמה הפנימית יותר, יש לאדם רשימו שבו הוא יודע שהכל מושלם. וכאשר האדם יודע שהכל מושלם, אז הוא חווה שהחיסרון שלו
והרצון שלו, הם ביטוי של
הרצון העצמי שלו ממש. כי השלמות של המציאות, היא ה"אני" האמיתי של האדם. וכאשר האדם יודע ברשימו שלו שהכל מושלם, אז על ידי זה ... שום תודעה כלל. אבל בשעה שהאדם בתוך התודעה שלו, אז יש רצון עצמי מוגדר שרוצה את הכל תמיד, וחוויה של האדם, שחווה שהכל זה התגשמות
הרצון העצמי שלו עצמו, בדיוק כפי שהכל זה ביטוי של הסיבה הראשונה, ובדיוק כפי שהדברים נראים מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ...