... בלי שקודם לכן הוא ירצה לעשות אותה. אם האדם אינו רוצה לעשות משהו, הוא אינו עושה אותו. אם האדם רוצה לעשות משהו, הוא אינו יכול שלא לעשות משהו.
הרצון של האדם, הוא הגורם היחיד שקובע מה יעשה האדם. כל פעולה באשר היא שהאדם עושה אותה, כולל פעולות שנובעות מ: אובססיה, התמכרות, התנהגות טורדנית כפייתית וכיו"ב, כולן שורשן ברצון של האדם. אם לא היה לאדם את
הרצון לעשות אותן הוא לא היה עושה אותן. רצון יוצר אחריו פעולה. אין לאדם אפשרות שלא לעשות את מה שהוא רוצה, אא"כ הוא רוצה ברצון אחר חזק יותר להתגבר על
הרצון האחר. גם כאשר האדם נמנע מלעשות משהו שאותו הוא רצה, הרי שזה אך ורק בגלל שיש ... לעשות. האדם רצה ולכן עשה. רצון שמוביל לעשייה / הימנעות מעשייה = בחירה חופשית. כדי שהאדם יוכל לנווט את עצמו לעשייה טובה, עליו לחקור את שורש
הרצון והבחירה שלו. פירוש: כל רצון נובע מרצון אחר פנימי יותר. כאשר האדם עושה משהו ... כן לעשות. רצון אחד פנימי מתגבר על רצון אחר חיצוני = התנגשות = עשייה נגד רצונו של האדם. הסיבה שרצון אחד מתגבר על רצון אחר ולא להפך, היא משום
שהרצון שהתגבר הוא רצון פנימי יותר. ככל
שהרצון הוא פנימי יותר, כך הוא חזק יותר. לדוגמא:
הרצון ללבוש חולצה בצבע X, הוא רצון חיצוני ביחס לרצון ללבוש חולצה.
הרצון ללבוש חולצה כלשהי, הוא רצון חיצוני ביחס לרצון לא להתקרר ללא חולצה וכולי. כל רצון נובע מרצון אחר. הבחירה בסופו של דבר נקבעת לפי
הרצון הפנימי יותר והחזק יותר. כדי להגיע לשורש הבחירה, על האדם לחקור לעומק את
הרצון שלו. דהיינו, להבין מדוע הוא רוצה את מה שהוא רוצה. גם את השורש עצמו צריך לחקור, על מה הוא עצמו מבוסס. ככל שהאדם חוקר יותר ויותר, כך הוא מבין טוב יותר מדוע הוא בוחר בדבר כלשהו ולא באחר. על האדם לחקור עד שיגיע אל
הרצון הראשון שממנו נובעות כל הבחירות שלו באשר הן. כאשר האדם מגיע אל
הרצון הזה, ממילא הוא מבין את ההיגיון של כל המעשים והבחירות שלו. לסיכום: בחירה ...