תקציר⬅ ... חסר לך כדי לחוות שלמות, למה אתה רוצה את הרצונות שלך, מה אתה, מה מהותך, משנה או לא משנה מה האמת - פרומו אליעד: אתה יושב כרגע על כסא, נכון? בוא נחקור את זה. תהיה אמיתי, בלי הגדרות. מה חסר לך כדי שתחווה שלמות אין סופית? מדוע אתה חווה צמצום? כי יש משהו במציאות שאתה לא רוצה אותו, נכון? מה אתה חווה כרגע? שאלה: אני חווה שאני יושב על כסא. אליעד: מה כרגע חסר לך? למה ... זה לא נעים לך? אלוהים חושב שכדאי שתעבור עכשיו חוויה לא נעימה, אז מה הבעיה שלך? שאלה: הבעיה היא שאני לא רוצה את הבעיה. אליעד: אם היית עכשיו במצב של אבן, אז לא היית חווה חסר, נכון? אז למעשה יש לך בחירה, למה אתה לא רוצה? מה שמפריד אותך כרגע, בינך לבין השלמות, זה הרצון שלך. אני שוב שואל, למה אתה לא רוצה את התחושות הלא נעימות? למשל אתה שותה כרגע, למה אתה שותה? האם לפני ששתית לא היה לך טוב, והיית צריך לשתות כדי להרגיש יותר טוב? מה גרם לך להרגיש טיפה יותר טוב? שאלה: בצורה כזאת, זה מראה שתמיד רע לי. גם אם אני רוצה וגם אם אני לא רוצה, תמיד רע. זה כמו דלי, שצריך כל הזמן למלא אותו ... האם זה באמת משנה לו? אם אתה בחוויה שלא משנה לך, אז החוויה של הסבל פוחתת. שאלה: כאשר אני שואלת מה זה משנה? אני פחות יסבול, ואז לא אחפש את האמת. אליעד: מה הבעיה? אם תרצי יותר מהר לברר, מה זה משנה? אז תביני יותר מהר. איזה אמת את רוצה למצוא? שאלה: האם אין קשר בין הרצון לסבל? אליעד: את לא ממש רוצה את האמת, את רוצה להיות בריאה. ואז את סובלת כי את מפחדת להיות חולה. ולכן אני אומר לך לשאול, האם זה באמת משנה לך שתהיי בריאה? ואז תראי שזה לא משנה. ואז תפטר לך הבעיה ותדעי את האמת. אני רוצה לתת דוגמא לשקר, למשל אם מישהו היה נכנס כרגע לחדר, הוא היה בטוח שדני יושב כאן כבר הרבה זמן, אבל רק ... שזה טוב וזה רע. ולכן עליך לשאול האם זה באמת משנה? רע לך, כי יש משהו שמשנה לך, ואם אתה מבין למה זה משנה לך, אז בכל זאת זה ישנה לך, אבל בחוויה הפנימית יותר זה לא ישנה לך, אתה תחווה שאתה יוצר את העניין. אם אתה מבין למה זה משנה לך, אז תחווה שאתה הוא זה שיוצר את הרצון. אם תשאל האם זה משנה? אתה תקוע בשאלה, אבל בסוף תראה שאין שאלה. בדרך כלל כאשר אתה יודע שרע לך, אז אתה מרגיש יותר רע. ואני אומר לכם אם תבינו שרע לכם, אז יהיה לכם יותר טוב, אז למעשה אני סותר את עצמי. אז מה התשובה? שאני אומר שתבין שרע לך, אני מתכוון להגיד לך שאתה תבין שלא רע לך ... ⬅לצפייה בהרצאה על הרצון - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... את החומר של הלימוד. וצריך להכין תרגילים ושיעורי בית. וצריך להעמיק בחומר הלימוד. וצריך לעשות חזרות לפני המבחן. ובקיצור, צריך להשקיע המון מאמצים, כדי להצליח במבחן. ומאחר שהילד רוצה חופש, ומאחר שכדי להצליח במבחן, צריך להשקיע המון מאמץ, שהוא שולל את הרצון של האדם לחופש. ממילא זה אומר, שכדי שהילד יצליח להתגבר על הרצון שלו לחופש, לשם כך הוא צריך לחזק את הרצון שלו, להצליח במבחן. וכדי להשקיע המון בלימודים, לשם כך האדם צריך לפחד מאוד, שמא הוא לא יצליח בלימודים. כי, כגודל הפחד, כך גודל הרצון, וכך גודל המאמץ שהאדם עושה כדי להשיג את המטרה שלו. כי רצון חזק, יוצר פחד חזק. ומי שממש רוצה איזה דבר, הוא גם ממש מפחד לאבד את הדבר. והוא גם ממש מתאמץ להשיג ולשמור על הדבר. כך, שמאמץ להצליח במבחן, כרוך ברצון חזק להצליח במבחן. שהוא עצמו, נובע מחרדה גדולה של האדם, שמא הוא יכשל במבחן. ונמצא אם כן, כי כל ... רגוע ובטוח בעצמו וכיו"ב. אבל כל אלו שיטות סרק, שעוזרות באופן חלקי בלבד. כי הן יכולות לעזור, רק למי שחרדת הבחינות שלו היא חלשה. אבל מה יעשה מי שחרדת הבחינות שלו ושהלחץ שלו ממבחנים, משתלט עליו, עד כדי התקפי חרדה וכיו"ב? והאמת צריכה להיאמר, והיא, שהרצון של האדם להצליח במבחן, והמחשבה של האדם, שהוא צריך / חייב / אמור להצליח במבחן, היא מחזקת אצל האדם, את חרדת הבחינות שלו. וככל שהאדם משקיע יותר ללמוד למבחן, כך חרדת המבחנים שלו, גדולה יותר, עד כדי התקפי חרדה וכיו"ב. והדרך היחידה בעולם, שמשחררת את האדם באמת מחרדת הבחינות שלו ומהלחץ שלו לפני מבחנים, היא על ידי זה שהאדם אומר לעצמו את האמת ואת כל האמת ואך ורק את האמת, לגבי הרצון שלו להצליח במבחנים השונים. והאמת היא, שמצד אחד, מאוד חשוב ומומלץ, שהאדם יצליח במבחן. בכל מבחן, כמה שיותר הצלחה, יותר טוב. וזה, עד כדי הפרעת פרפקציוניזם אובססיבי, שאם האדם יכשל במבחן, אז אין טעם לחייו וכיו"ב. אבל בו זמנית ומצד שני, קיימת גם נקודת מבט שאומרת, שאין שום משמעות מוחלטת כלשהי, לשום דבר שהוא בכלל, ולהצלחה כלשהי במבחן בפרט. ושתי נקודות המבט האלו, שתיהן קיימות בו זמנית. ומצד אחד האדם רוצה להצליח במבחן, ומהצד הזה, מחוייב שהאדם יסבול מחרדת בחינות. כי הרצון של האדם להצליח במבחן, מוכרח ליצור סבל של חרדה מכישלון, כפי עוצמת הרצון של האדם להצליח במבחן. אבל בו זמנית, יש גם נקודת מבט נוספת, שממנה, האדם לא רוצה להצליח במבחן, יותר מאשר הוא רוצה להיכשל במבחן. שזאת נקודת מבט, שבה אין שום רצון, דווקא להצליח במבחן, כי המבחן, בכלל לא משנה וכולי. ואז, על ידי זה שהאדם מתבונן באמת הפנימית ביותר, שמנקודת מבטה, להיכשל במבחן ולהצליח במבחן, זה טוב ורע באותה מידה ממש, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם יכול להשתחרר לגמרי, מכל לחץ לפני מבחן, ומכל חרדת מבחנים באשר היא. ולסיכום: הטיפול בחרדת בחינות, צריך להיות על ידי הבנה, שמרגיעה את הרצון של האדם להצליח במבחן. ורק הבנה פנימית של האדם, שבאמת, גם אם הוא יכשל במבחן, זה לא באמת משנה, רק היא מאפשרת לאדם להזדהות עם נקודת המבט שאומרת, שכן רצוי וצריך להצליח במבחן. ואז האדם מסוגל לעשות את המבחן, בצורה די רגועה, וגם להצליח במבחן, ללא כל חרדת ... ⬅לקריאת המשך המאמר על הרצון - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על לשלוט במציאות כאלוהים, שליטה במציאות כאלוהים, לרצות באמת לשנות את המציאות, הרצון של אלוהים ... ⬅לצפייה בהרצאה על הרצון - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אתה לא צריך ללכת אחורה, כולם, כל האנושות באשר היא, חוץ מהחרדים והמזוכיזם. אליעד: אבל זה לא רק הם, אני אתן לך דוגמא, למשל בדת יש את הנושא של כפרת עוונות, מה זה יום כיפור, ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה: היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב. שאלה: אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו. אליעד: זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא נכון שאלה: הם אולי מנסים להתגבר על זה. אליעד: מה זה משנה, היוגי שמח שהצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמא, למשל את קוראת ספר ויתוש עקץ אותך ואת לא מרגישה את היתוש, האם זה מפריע לך וכואב ... מדמם הוא לא שם לב לזה. אתן לך דוגמא נוספת, אימא שמרימה את הילד שלה וזה כבד לה, אבל האהבה שלה לילד מכילה בתוכה את הכאב, היא לא מרגישה את הכאב. למשל יש עכשיו שריפה, האדם מקבל פתאום הרבה כוחות, מאיפה הכוחות האלה, האדם יכול פתאום להתמודד עם כאב, הוא מרים דבר כבד מאוד שכואב לו הגוף, אבל הרצון של האדם להרים את הדלת או הרכב הוא כל כך חזק, שאתה כולך נמצא בו ואתה לא מרגיש את הכאב שהגוף שלך כואב. מה שאני בעצם טוען הוא מאוד פשוט, יש תודעה, את ישות מודעת לעצמה, שאת אומרת אני, על התודעה הזאת, על האני הזה, מולבשים עכשיו רצונות, רצון לחיות, רצון לשרוד, להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות, והלוגיקה היא שכאשר הרצונות מתמלאים טוב לך וכאשר הם לא מתמלאים רע לך. זה הרעיון, מצד האמת אין הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה: למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם תשאל למה כואב לך הראש, לא תהיה לך בעיה שכואב לך הראש, איך זה יכול להיות? הנושא הוא פשוט, אם הוא מספיק פעמים ישאל למה, בסוף הוא יבין שכואב לו הראש בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו הראש, למה אני לא רוצה, כי יש משהו בתוכי שיוצר לי את הרצון הזה, משהו בתוכך גורם לך לא לרצות את הכאב, תתחיל לחפור פנימה, בסוף תגלה שיש ישות אחרת או מציאות, לא משנה איך תקרא לה אולי אלוהים, איך שבא לך, שהיא יוצרת את הרצון שלי, קודם כל אתה מבין שהרצון שלך שלא יכאב לך זה לא הרצון שלך, זה רצון של מישהו שמלביש דרכך. דבר ראשון אתה מבין שהרצון לא שלך, זה לא אני רוצה, יש ישות שיוצרת אותי, שיוצרת את הרצון שלי, שיוצרת את הכאב שלי, ועושה ביניהם אינטרקציה. כאשר אתה נמצא במצב התודעתי הזה הרבה זמן ומתבונן, התודעה של האדם עוברת לשלב הבא שאז הוא מבין שכשהוא אומר אני, הוא מתכוון לישות הראשונה - אלוהים - המציאות. אנחנו חלק ממערכת, כל אחד הוא חלק ויש את השלם. אם אתה מתבונן פנימה, בהתחלה אתה חווה את עצמך כאני, ואחר מבין שאתה חלק ממשהו אחר, שזה כמו היד הזאת, היא ... וגם יד וגם זרוע וגם גוף. אותו דבר הבן אדם, בהתחלה הוא חושב אני זה אני, ואחר הוא רואה שהוא חלק מאני קולקטיבי, ואם הוא ממשיך לחפור למה? למה? למה? הוא מגיע למצב שכאשר הוא אומר אני הוא מתכוון למציאות, ואז הוא מגיע לנקודה מסוימת בסוף התהליך, הא מגיע לפרספקטיבה מסוימת שבה הוא חווה את כל הרצונות שבעולם כביטוי של הרצון שלו. בא נסביר מחדש, למשל אדם שמתעללים בו, ואני אומר שאם האדם ישאל למה, לא יפריע לו שמתעללים בו, השאלה: איך זה יכול להיות? אז קודם כל הגענו להבנה שהסיבה שרע לבן אדם כאשר כואב לו פיזי, זה לא בגלל שכואב לו פיזי, אלא בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו פיזי. עכשיו אם הבן אדם ישאל למה? למה אני לא רוצה שיכאב לי הראש, אז מה אם כואב לי, זה שכולם מבינים שהם לא רוצים ... הוא מבין שיש תודעה, שהאדם עצמו הוא התודעה שאומרת אני, אני חושב, אני רוצה וכו, ולתודעה הזאת יש רצון שלא רוצה להרגיש כאב, אני מפרק את זה לגורמים, יש כאן תהליך, יש ישות שמודעת לעצמה, שיש לה רצון שלא יכאב לה הראש, שיש לה מודעות לכך שיש לה כאב ראש, ואז יש התנגשות בין המצב של הכאב ראש לבין הרצון שלא יהיה כאב ראש והוא למעשה יוצר את הכאב. זוהי הגדרת הרע במילון, יש התנגשות בין מה שאתה רוצה לבין מה שיש במציאות וזה הרע. איך אנחנו מתקדמים מכאן, זה תהליך, הבן אדם שואל את עצמו מדוע אני לא רוצה שיכאב לי הראש, ובסופו של תהליך הוא מגיע להבנה שהסיבה שהוא לא רוצה שיכאב לו הראש... שאלה: רוב האנשים שאני מכיר ימצאו את התשובה מהר מאוד, למה אני לא רוצה שיכאב ... לי תוכניות. אליעד: אז מה? שינו לך את התוכניות, מה קרה? אני מדבר ברצינות לא צוחק איתך. בן אדם הולך עכשיו ברחוב לחתונה, בדרך בא רכב ונכנס בו, הוא סובל וכואב לו ושינו לו את התוכניות, מה הבעיה? שאלה: יש מחויבויות אליעד: שינו לך את המחויבויות. שאלה: מה התשובה? אליעד: בשלב הראשון אתה מבין שהרצון שלך הוא לא בשליטתך. שאלה: זה אני כבר מסכים. אליעד: אתה מסכים איתי. כמה אנשים לא היו מסכימים עם זה. בן אדם שאומר שהוא רוצה משהו, האם הוא מבין שזה לא הוא הרוצה, אלא יש משהו שגורם לו לרצות. זה אומר שאין לך בחירה חופשית, זה לא דבר קטן, אבל תבין שאם משהו מקלל אותך ואתה כועס עליו תבין שזה גם טיפשי, כי אין לו בחירה חופשית. אם אתה מבין שהרצון שלך לא בשליטתך, אז אף אחד הרצון שלו לא בשליטתו. אז אתה לא יכול להאשים את היטלר, אתה לא יכול לתת קרדיט לאדם שמציל אנשים. אז ההבנה הראשונה שבן האדם חוקר, למה אני לא רוצה לסבול, הוא מגיע להבנה שיש משהו ששולט ברצון שלו. שמשהו זה, זה לא הוא, אם הוא יסתכל מספיק פנימה הוא יראה שמשהו שולט לו ברצון. אפשר לקרוא לזה אלוהים, היקום, המציאות, העולם, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, זה לא משנה. מה ... מצד האמת אתה לא שונה מהכסא, יש מישהו שמחליט שאתה תהיה פה והכסא שם, כאילו משהו שמחליט לא מישהו, שגורם לקיר לעמוד ולי לדבר. אין הבדל, מצד האמת אין הבדל, זה אטומים וזה אטומים. התפיסה של האדם את עצמו משתנה, הוא מבין שהוא לא יותר מגרגיר אבק, שיקרא לעצמו הרבה גרגרי אבק זה לא משנה, הוא מבין שהרצון שלו זה לא שלו, כשהוא אומר אני רוצה, אני עשיתי, מה אתה רוצה, מה עשית? זה כמו שרובוט ינסה לקחת קרדיט על מה שהוא עשה או להאשים את עצמו על מה שהוא עשה. זה עדיין לא פתר לו את הבעיה של הסבל אבל זה שינה לו את כל חווית המציאות, אתה מבין שאתה לא מי שחשבת שהוא אתה, אתה לא שונה מרובוט. למשל ניקח רובוט והרובוט יסתובב, אנחנו רואים מי מפעיל את הרובוט, ולכן אומרים ... זה לא אומר שהוא לא רובוט. גם הרובוט לא רואה מי מפעיל אותו, אולי מי שמפעיל אותו נמצא רחוק, ואולי בעוד מאה שנה יהיו רובוטים שיראו כמוכם ויבואו להרצאה ולא תוכל לדעת מי הם. תצטרך לחתוך אותו ולראות ממה הוא עשוי. בסוף לא יהיה הבדל. בכל מקרה התודעה של האדם משתנה בהתאם לרצון שלו, כשהוא מבין שהרצון שלו לא שלו, כשהוא אומר אני רוצה, זה לא הוא הרוצה, זה משהו רוצה דרכי. זה קודם כל משחרר אותך מהזדהות עם הרצון. הרצון לא שלך, אלוהים רוצה דרכי. השלב הבא, יש כאן שלבים שאני עברתי, ואני מסביר לכם איך אני הגעתי לתחנה הסופית, יש רצף ותהליך שאתה עובר משלב לשלב. אחרי שהבנת שהרצון לא שלך, אתה מגיע להבנה שגם התודעה לא שלך, כי בהתחלה אתה אומר יש אני ויש רצונות, המציאות נעשית דרכי, אבל כשאתה טיפה מתפתח אתה שואל, אבל מי זה אני בכלל, יש מישהו שעושה אותי, אדם לא יכול להתחייב שמחר ירד גשם או לא, ואתה גם לא יכול להתחייב שמחר תהיה קיים. האדם מתכנן תוכניות ותוכניות, אבל הוא לא יכול להיות בטוח שמחר הוא יהיה קיים, לא בקשר למציאות, הקיום ... קיים, יכול להיות עולם ויכול לא להיות עולם, חוץ מדבר אחד ששמו בישראל מחויב המציאות, שזה אלוהים, הבורא, המציאות הקוסמוס, דבר אחד חייב להיות קיים בסוף ולא משנה איך תסובב את העניין, זה כמו שאלוהים חושב אותנו, אם אדם מתבונן בלמה הזה, הוא בסוף מגיע להבנה שבסוף יש משהו שחושב אותך וחושב את הרצון שלך, וחושב את הכל. ובעצם אין לך הוויה, מה זאת אומרת, אתה לא קיים בזכות עצמך, אתה רק ביטוי של משהו אחר, זה כמו נגיד שמישהו חולם חלום, ובתוך החלום מישהו בא ואומר לו אתה לא באמת קיים אתה בתוך החלום, מי שולט בך, ההוא שחולם את החלום, אם הוא מתעורר אתה לא קיים, זאת הכוונה שאמרתי שהאדם לא יכול לבטח את הקיום שלו, כי אם אלוהים יפסיק לחשוב אותך, אתה לא תהיה ... שיהיה פה קיר, הוא כרגע חושב שאתה תבין אותי שאלה: הוא מחייה אותי אליעד: כן מחייה, מהווה, חולם זה הכל אותו הדבר, כל הרעיון הוא שקיומך לא תלוי בעצמך, יש משהו שמחייה אותך. מה אחר כך קורה, התחלנו שכואב לי הראש, שאלנו למה כואב לי הראש, למה יש לי רצון כזה, למה יש לי רצון, מישהו מכניס לי את הרצון, אחר מגיע להבנה שהרצון לא שלו וגם התודעה שאומרת אני, ואני, ואני, האני לא שונה משולחן, כמו שיש שולחן יש אני, אנשים עושים הפרדה. מצד הפרספקטיבה של אלוהים, שולחן, אליעד, מצלמה - זה אחד, יש דבר שמהווה את הכל. זה כבר עשה לבן אדם ניתוק חלקי עם הרצונות שלך, זה בודד אותך מהרצונות, מה שקורה בשלב הבא בעצם, אם אתה נמצא בזה מספיק זמן אתה מגיע להבנה, מי אתה באמת, שאתה באמת אלוהים. מה הכוונה שנניח שליד הזאת יש תודעה עצמית והיא עושה פעולות, ואז פתאום היא חושבת לעצמה, מי אני, מה אני, מה מפעיל אותי? ואז היא מבינה שהיא בכלל חלק ממשהו אחר, ואז היא בשלב מסוים, כשהיא תגיד אני, היא תתכוון לאליעד, ואליעד בשלב מסוים שהוא אומר אני הוא ... שחולמת את החלום, למי שחולם את החלום. זה בכלל משנה את כל תפיסת המציאות שלך. עכשיו כאשר אתה קולט שמי שאתה באמת זה בכלל ההוויה הראשונה, הכוח הראשון שמניע את הכל, א כבר יש פה משהו חדש, זה נקרא שאתה באמת קיים, כי עכשיו אתה באמת אלוהים, ואתה מתחבר לזה, ואז כל מה שקורה בעולם זה ביטוי של הרצון שלך, אם עלה נופל מהעץ הוא נופל כי אתה רוצה שהוא ייפול, אם כשאתה אומר אני, אתה מתכוון לאלוהים, יש גם אלוהים שהוא כרגע מפעיל את אליעד, ומעמיד את הקיר, יש כמה אני, יש האני הראשון, והאני הזה עושה את הגוף ואת הצמצום, וכו' ואז אתה מגיע להבנה, אם אתה באמת מבין את זה, אז החוויה היא תוצאה של הבנה. אם לבן אדם כואב הראש, זה לא יפריע לך כמו שזה יפריע לך אם לך ... עכשיו את הבמאית של הסרט טום וג'רי, שאני מאוד אוהב אותם, למה אני אוהב אותם, כי הם כל הזמן רבים אבל אוהבים אחד את השני, וזה הכי יפה בעולם, אין יותר יפה מזה, בעצם כל הרעיון הוא שאין מריבות אלא אהבה, אז אם את הבמאית של הסרט ואת רואה שמתעללים בתום או בג'רי את מרוצה מזה, למה? כי זה ביטוי של הרצון שלך, אני רוצה שתום יסבול, אני רוצה שג'רי יסבול, אם את מספיק מתבוננת פנימה את מצליחה להגיע למצב שבו את מסתכלת על כאב ראש כמו להסתכל על דמות בסרט מצויר. זה הרעיון, זה נקרא ביטול, מעל זה יש עוד דברים, אבל זה הבסיס. שאלה: אנחנו לא שמה בחוויה אליעד: כל מה שטענתי בסיכום, הכאב הפיזי הוא לא בעיה בכאב הפיסי הוא בגלל חוסר התאמה בין הרצון שלך לבין המציאות. ואם היית בהבנה אמיתית מי את, ומה את, ומה את רוצה, היית מגיעה לחווית מציאות כזאת שכל מה שהיית רואה, היית חווה שזה ביטוי של רצונך. אם זה ביטוי של רצונך, זה נקרא ביטול מוחלט, ביטול כל הרגשותיו, מה שנקרא התפשטות הגשמיות. רבי נחמן אומר בביטול כל הרגשותיו, שלא תרגיש שאתה קיים כישות נפרדת, שתגיד אני תתכוון לאלוהים הראשון, למציאות, הוויה הראשונה, ואז אתה לא יכול להיות בהתנגדות עם העולם, כי אתה עושה את העולם. שאלה: האם אפשר להגיע לזה? אליעד: ברור, הסברתי לך גם איך. קודם כל זאת ההבנה, בשורה התחתונה ההתבוננות הפנימית משנה את התפיסה שלך את עצמך, את הרצונות שלך, את התודעה שלך, ואז היא גם משנה את החוויה שלך. זאת הפואנטה. שאלה: אתה הסברת באתר לגבי אהבה עצמית, שהאדם צריך לאהוב את כל ההיבטים שבמציאות, אולי אתה יכול להסביר איך בן אדם יכול לאהוב את אותם חלקים שהוא לא אוהב. אליעד: זוהי בדיוק התשובה, יש פה כמה תשובות. קודם כל אם אתה מסתכל מספיק פנימה, בסוף התהליך אתה מזדהה עם הישות הראשונה שעושה את הכל, ואז ... דעות שצריך לאהוב את מה שיש, וחשיבה חיובית, ויישמתי אותם וזה עבד לי, ואז גיליתי שאני רוצה יותר טוב, וגיליתי שאני לא מצליח לעשות את זה 24 שעות ביממה בלי הפסקה, אתה יכול לאהוב את מה שיש אבל אתה לא באמת אוהב את מה שיש, אם רע לך האם אתה רוצה שיהיה לך רע? ואז הבנתי שאני חייב להבין את מנגנון הרצון, הבנתי שהכל בסופו של דבר סובב סביב ⬅לצפייה בהרצאה על הרצון - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מחשבה של ישות אחרת. והאדם שמזדהה עם ה"אני" הרגעי שלו, דהיינו, כל "אני" באשר הוא, כולל גם הנשמה או כל רעיון אחר, הוא בעצם, חי מת, שקיומו אינו תלוי בו. כי האדם מזדהה בטעות עם מה שהוא אינו. וכאשר האדם מזדהה עם מה שנמצא אחרי האחדות של המציאות, אז הרצון שלו והישות שלו, וכל מעשיו, אינם תלויים בו כלל. כי האדם לא יכול ליצור את עצמו. כי אם האדם אינו קיים, כיצד הוא יצור את עצמו?! והאדם, גם לא יכול ליצור את רצונו, עם רצון חופשי. כי בלי שיש רצון, איך אפשר ליצור רצון?! ומאחר שהכל מתהווה מתוך שום דבר, לכן האדם יכול להיעלם כלא היה, בפחות מרגע אחד. כי קיומו של האדם, הוא לא מחוייב כלל. והאדם מפנטז ... ⬅לקריאת המשך המאמר על הרצון - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... של עשירים. ונסביר: כדי לחיות בעולם, לשם כך צריך האדם שיהיו לו רצונות, שאיפות, מטרות וכולי. וגם מי ששמח בחלקו באמת, הרי שגם הוא צריך שיהיו לו רצונות כלשהם, כדי שהוא יוכל להתנהל כאן בעולם. ויש שני סוגי בני אדם. יש בני אדם שהרצונות החיצוניים שלהם נובעים מתוך חסר פנימי. ויש בני אדם שהרצונות שלהם נובעים מתוך שלמות פנימית. ונסביר: אצל רוב בני האדם, כאשר הם רוצים משהו, ולא משנה מה זה הרצון הזה שהם רוצים אותו, הרצון של האדם מבטא רצון אחר פנימי יותר שאותו באמת רוצה האדם. כאשר לדוגמא האדם רוצה כסף, הרי מה שהוא באמת רוצה, זה להרגיש תחושה של ביטחון, להרגיש סוג של יציבות, להרגיש ביטחון עצמי ושיש לו משהו שהוא יכול לסמוך עליו וכולי. וכאשר ... הרי מה שהאדם באמת רוצה, זה להרגיש אהבה, לאהוב, להיות נאהב, להרגיש את טעם החיים של האהבה וכולי. ונמצא אם כן, כי כל רצון של האדם, הוא ביטוי לרצון אחר פנימי יותר של האדם. וכפי שכבר ביארתי, הצלחה אמיתית באה לידי ביטוי בכך, שהרצון של האדם להצליח, נעלם. אושר אמיתי בא לידי ביטוי בכך, שהאדם מפסיק לחפש את האושר, מאחר שהוא כבר מאושר. כך ששלמות אמיתית באה לידי ביטוי בכך, שהאדם מפסיק לחפש את השלמות... ומי שמגיע למצב של שלמות, מצב שבו התודעה של האדם ... יאכל וימות. וכדי לעשות פעולה כלשהי בעולם, לשם כך צריך האדם להגדיר עבור עצמו רצון כלשהו. כך שגם אצל האדם השלם, גם אצלו, כדי לחיות בעולם, לשם כך הוא מגדיר לעצמו רצונות שונים וכולי. אלא, שאצל האדם שבאמת שמח בחלקו בשלמות, אצלו, הרצונות שלו הם רק "מהשפה ולחוץ". ז"א הרצונות שלו, לא מבטאים תחושת חסר פנימי, אלא הם כן מבטאים תחושת שלמות פנימית. כי כפי שכבר ביארתי, יש דבר שהוא יותר טוב מאשר הכל טוב, והוא רע. והפירוש הוא, כי כאשר האדם נמצא בתודעה של הכל טוב, ובכל זאת הוא מכיל בתוכו רצון ... כדבר טוב, הרי שזאת שלמות יותר גדולה משלמות. מאחר, שהטוב הוא כ"כ גדול, עד שהוא מכיל בתוכו גם את הרע. דהיינו, האדם מרגיש רע ממש, אך עדיין מרגיש טוב ממש. ואצל האדם שהגיע לשלמות של הכל טוב, ואצל האדם ששמח בחלקו באמת, עד כדי כך שהרצון העצמי שלו נעלם לגמרי, אצלו, כל הרצונות שלו, הם רק חיצוניים בלבד, והם נובעים מתוך מקום של שלמות, אך לא מתוך מקום של חסר. ואלו בעיות של עשירים באמת. כי עשיר אמיתי הוא זה שלא חסר לו דבר. דהיינו, זה שיודע שהכל טוב, ולכן לא חסר לו דבר. וכאשר יש לאדם כזה בעיות, ... בעיה של עשירים. משום, שכאשר האדם השלם מרגיש רע, הרי שהוא עדיין מרגיש יותר טוב, מאשר אדם אחר שמרגיש טוב. כי הכל תלוי בנקודה הפנימית שאליה האדם מחובר. אם האדם בתוך תוכו עדיין לא מצא את עצמו, ועדיין לא יודע שהכל טוב, הרי שכל הרצונות שלו, הם ביטוי לרצון הפנימי שלו לדעת שהכל טוב. והרי שכל השמחות שלו, חסרות. משום שהוא חסר את הדבר האמיתי, שהוא ידיעת הטוב. אך כאשר האדם מחובר בנקודה הפנימית שלו, לכך שהכל טוב, הרי שתחושת החסר שלו, היא נובעת מתוך מקום של ... ⬅לקריאת המשך המאמר על הרצון - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להרגיש רע. ומה בעצם המסקנה? המסקנה היא שעל האדם ליצור התאמה בין תפיסת המציאות שלו, לבין מה שהיא באמת. והדבר היחיד שבאמת חשוב הוא, שלא יהיה פער בין תפיסת המציאות של האדם, לבין מה שהיא באמת. ולדוגמא: כאשר קורה לאדם משהו נגד רצונו. מצד אחד הוא יכול לקבל את המציאות כפי מה שהיא, ולהתאים את הרצון שלו למציאות. וצד שני הוא יכול כאילו לשקר, ולשנות את המציאות שתהיה כפי מה שהוא רוצה, ולהגיע למצב זהה לאדם שמרוצה מהמציאות. והעיקר הוא, שההתאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות, תהיה בשלמות. כי כל זמן שיש פערים בין הבנת המציאות של האדם לבין מה שהיא באמת, הרי שהדבר הזה לא מאפשר לו לחיות בהרמוניה עם המציאות שלו, ועל ידי זה נוצר סבל מיותר. אך ככל שהאדם מתאים יותר את תפיסת המציאות שלו למה שהיא באמת, הרי שזה מאפשר לו לחיות בהרמוניה ובהתאמה עם המציאות. לסיכום: חיבור עם המציאות אפשרי, רק כאשר אין ... ⬅לקריאת המשך המאמר על הרצון - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על מהו פרדוקס הרצון הטוב והרע? מה זה להרגיש רע? מה זה תחושה רעה? מה קדם למה הרצון או התחושה? איך נוצרת תחושה רעה? איך נוצר רגש? מה זה רגש? איך לצאת מהחלל הפנוי? איך נוצר רצון? מהו שורש הרצון? - פרומו ... ⬅לצפייה בהרצאה על הרצון - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... עדיין זוכר את האקס" אז זה אומר שזה לא הטוב הזה יש טוב אחר, בדיוק צריך להמשיך הלאה ואם התשובה תהיה לא אוקי ואז אנחנו ממשיכים עד שבסוף קוראות אחת מכמה האפשרויות או שהבן אדם בטוח ב - 100% ואני רק אחדד, כשאני אומר האם אתה יכול להשיג את זה במקום אחר זה לאו דווקא עם מישהו אחר זה יכול להיות או עם מישהו אחר או לבד או לוותר בכלל על הרצון הזה להשיג את הדבר הזה. ואז בסוף מגיעים לאחת מכמה האפשרויות או שהבן אדם בטוח בוודאות שהוא מנתח את כל הדברים הטובים שהיו לו עם אותו אקס ובטוח בוודאות שהוא יכול להשיג את זה במקום אחר או שהוא יכול להשיג את זה לבד או שהוא בכלל יכול לוותר על הרצון להשיג את הדברים האלה ואז ממילא הוא מחויב שהוא ישכח את האקס, או שהוא בטוח שיש שם דברים טובים שהוא לא יכול להשיג אותם לבד ואז הוא לא אכל אותה. למה הוא לא אכל אותה? כי אז כמו שהוא מבין שהוא תלוי באוכל הוא גם תלוי בזיכרון על האקס. ש: אז זה אכל אותה. אליעד: לא ... ⬅לצפייה בהרצאה על הרצון - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אם אנחנו הולכים למקרה קלאסי רגיל בא בן אדם אומר שלום רע לי מה רע לך אין לי יד מסתכלים יש לו יד אומרים לו למה אתה אומר שאין לך יד יש לך יד, עכשיו זאת אומרת שאנחנו בעצם נלחמים במחשבה שלו שאומרת שאין לו יד ואנחנו אומרים לו לא נכון יש לך יד אנחנו נלחמים בסיכוי ובסיכון במציאות מה אנחנו משנים לו את הרצון או את המציאות? ש: את המציאות. אליעד: את המציאות כשאני אומר לו אדוני למה אתה אומר שאין לך יד יש לך יד בעצם אנחנו משנים לו את המציאות, יפה עכשיו מה הבעיה במקרה שלנו המקרה שלנו היה שהוא אומר אני יודע שיש לי יד ואומרים לו אז מה הבעיה ואז הוא אומר אני לא יודע אני מדמיין שאין לי יד ורע לי מזה, עכשיו זאת אומרת שמדובר על מחשבה שהוא מבין ... בהסתברות מסוימת הוא חושב שקרה או שקורה או שיקרה משהו שלא באמת קרה קורה יקרה בסדר ורע לו מזה עכשיו אז מה המהות פה המהות פה יש שני רכיבים המהות היא שהוא מדמיין על משהו, יש לנו מציאות ורצון ברובריקת המציאות הוא לא מבדיל בין דמיון למציאות הוא משקר על משהו שלא באמת קרה הוא אומר שזה קרה וברובריקת הרצון הוא לא רוצה את מה שהוא מדמיין שקרה. זאת אומרת אחד הוא המוח שלו לא מבדיל בין אמת לשקר שתיים הוא גם לא רוצה את השקר שהוא חושב שקרה זאת אומרת הוא רואה יד הוא אומר הנה יש לי יד אבל הוא אומר לא חתכו לי את היד בלילה אתמול חתכו לי אותה עכשיו זה מצב מסוים זאת אומרת חלק אחד מהבעיה שלו הוא שהוא מדמיין שקרה משהו שלא באמת קרה חלק שני שהוא גם לא ... ⬅לצפייה בהרצאה על הרצון - לחץ כאן...