תקציר⬅ ... הרי שהוא רחוק מהאחדות של אמת. משום, שגם האחדות שלו, היא אחדות של נפרדות, שהיא לא מכילה בתוכה את הנפרדות. אבל אחדות של אמת, היא מכילה בתוכה את הנפרדות. והאדם לא יכול להיפרד ממנה כלל, אפילו לא כחוט השערה. משום שהיא נמצאת אצל האדם, לפני המחשבה
והרצון והתודעה העצמית שלו. והדבר הזה הוא עמוק ביותר, כי איך דבר יכול להיות יותר פנימי מאשר חווית ה"אני" של האדם. אבל החכם האמיתי, הוא חווה את ה"אני" הנפרד ואת
הרצון הנפרד שלו ואת כל הנפרדות, דרך דבר אחר פנימי יותר ועמוק יותר, מאשר הקיום העצמי שלו עצמו. ואצל אנשי הטעות, אצלם האחדות היא נמצאת אחרי ה"אני" של עצמם. כי מבחינתם האחדות היא עוד סוג של שכל ושל תפישת חיים. שיש תפישות חיים שונות, ויש גם את האחדות. וקודם יש את ה"אני" של האדם, ואח"כ האדם בוחר האם להיות בשכל של אחדות, או בשכל של נפרדות, וכמובן שבשני המקרים האדם סובל. כי האחדות של שקר, היא חיצונית לאדם, והיא נמצאת אצלו אחרי קיומם של
הרצון והמחשבה והישות העצמית של האדם. ואז האחדות הזאת תופסת אצל האדם מקום, על חשבון הנפרדות. שאז כמובן האדם מרגיש סבל של חוסר שלמות. אבל האחדות של אמת, היא נמצאת לפני כל הדברים. וכאשר יש אותה לאדם, אז עצם חווית ה"אני" שלו משתנה, וכל שכן כל שאר החוויות שנמצאות אחרי חווית ה"אני". כי כל המחשבות / רצונות ... והנקודה שלפני ה"אני", היא מחוץ לזמן ולמקום. והדרך של האדם להשיג את החוויה הזאת, היא רק על ידי זה שהאדם מסתכל אל תוכו פנימה , ורואה במו עיניו את האחדות של המציאות, ואז הוא חווה את ה"אני" שלו בצורה אחרת. וכיו"ב על האדם להסתכל אל תוך עומק ושורש
הרצון והרע שלו, ולראות שהכל אחד, ואז לחוות את הרע ואת
הרצון, כהתגלות של הטוב ושל האחדות. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא
הרצון - לחץ כאן...