... לכך שהאדם מרגיש טוב באמת, הוא כאשר האדם מפסיק לחפש את הטוב. כי בתוך האדם יש יצר הרסני שגורם לאדם להרגיש רע. והיצר ההרסני הזה, הוא הרצון של האדם להרגיש טוב. כי הסיבה היחידה שבגללה האדם מרגיש רע, היא רק משום שהוא רוצה להרגיש טוב. כי בלי לרצות להרגיש טוב, אי אפשר להרגיש רע. וכל ... האדם כבר מרגיש טוב, הרי שגם אז הוא לא מרגיש טוב בשלמות. כי שלמות יש רק למי שבשלמות ובאמת לא רוצה להרגיש טוב. כי השלמות היא כאשר כל הרצון של האדם זהה לחלוטין למצב של המציאות, שזאת שלמות. אך כאשר האדם רוצה להרגיש טוב, הרי שגם כאשר הוא כבר כן מרגיש טוב כרצונו, הרי שלעולם זה לא בשלמות. כי תמיד גם כאשר האדם כבר כן מרגיש טוב, הרי שתמיד הוא רוצה להרגיש יותר טוב. כך שהרצון של האדם להרגיש טוב, הרצון הזה גורם לכך שהאדם ירגיש רע. ובנוסף הוא גורם לכך שגם כאשר האדם כבר כן ירגיש טוב כרצונו, עדיין הוא לא ירגיש טוב בשלמות, אלא ירצה להרגיש טוב ... מרגיש טוב, הרי שתמיד האדם מפחד לאבד את הטוב שיש לו, והוא חושש מכך שהוא ירגיש רע או פחות טוב. ונמצא אם כן, כי שורש הסבל של האדם, הוא הרצון של האדם להרגיש טוב. והסיבה שבגללה האדם רוצה להרגיש טוב, היא רק משום שאין לאדם שכל אמיתי. כי מי שיש לו שכל אמיתי, הוא מבין שמצד האמת הכל אחד. ... טוב. אלא כולם, גם סובלים תמיד. כי לא משנה מה יעשה האדם, לעולם הוא לא ירגיש את התחושה של השלמות. כי השלמות היא כאשר יש העדר רצון. שבו הרצון העצמי של האדם נעלם לגמרי, ושבו יש הרמוניה שלמה. אבל כל זמן שיש אצל האדם הבדל בין טוב לבין רע, הרי שממילא האדם תמיד ירצה להרגיש יותר טוב ... העדר רצון. ואפשר לרצות ואפשר לא לרצות. אלא שאין הבדל אמיתי בין רצון לבין אין רצון. כי בשורש, אין הבדל בין רצון לבין העדר רצון. וגם הרצון וגם העדר הרצון, הם ביטויים שונים של ישות אחת ממש. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להגדיל את השכל שלו. ולהגדיל את השכל, פירושו שעל האדם להפסיק לשקר את עצמו. ...

... מכל פחד שהוא, ובכלל זה להשתחרר מהפחד להיות חסר אונים, היא על ידי זה שהאדם משחרר לגמרי את הרצון שלו, שהמציאות תהיה כרצונו תמיד. דהיינו, שהאדם מצליח לעשות שלום, גם עם הרע שיש במציאות שלנו. ואז ממילא, האדם גם לא מפחד להיות חסר ...

... לקשר הרגיל של האדם, עם הסביבה שלו. וככל שהקשר הזה מתחזק ומצליח יותר, כך הזוגיות, היא יותר מוצלחת. ושני בני הזוג, קודם כל, לפני הזוגיות, הם שני בני אדם נפרדים זה מזה. ולכל אחד יש את הרצונות שלו ואת הצרכים הרגשיים והפיזיים שלו, בלי קשר אחד לשני. ולכל אחד משני בני הזוג, יש את הרצון התמידי, להרגיש טוב וכמה שיותר טוב. וכאשר האדם מחפש זוגיות בשלב ההיכרויות, מה שמניע את האדם לחפש את הזוגיות ולחפש קשר זוגי, זאת המחשבה של האדם, שאומרת לו, שאם הוא ימצא ...

... המודע של האדם והישות השניה היא הישות של התת מודע של האדם. הישות של תת המודע של האדם, היא ה"אני" האמיתי של האדם, השורש שממנו מגיעות המחשבות של האדם, ממנו נוצרים הרצונות של האדם וכולי. הישות החיצונית של האדם היא רובד המודעות החיצוני של האדם, שבו הרצון הפנימי של האדם הופך לרצונות סופיים שמובילים לפעולה ממשית. כאשר האדם אינו מודע לרובד הפנימי שבו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות. פיצול אישיות מקשה על האדם לדוגמא לקבל החלטות. פיצול אישיות יוצר ספקות אצל האדם לגבי הרצונות שלו ולגבי הבחירות שאותן הוא מבצע. האדם אינו יודע מה לבחור, מה לחשוב, מה להרגיש וכולי. כל זה נובע משום שהאדם אינו מודע לרובד הפנימי שלו. ה"אני" הפנימי של ... האדם המון דעות מנוגדות שמנהלות בתוך האדם את מלחמת העולם השלישית (גוג ומגוג). כל המלחמה הפנימית שבתוך האדם מקורה ושורשה בכך שהאדם אינו מבין מדוע הוא רוצה את הרצונות שלו. פיצול האישיות נובע מכך שהאדם אינו מודע ל"אני" הפנימי שלו שמנהל את ה"אני" החיצוני של האדם. הדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום. במקרה כזה קיימים שני ... נמצא בכלל מחוץ לחלום. הפחד מהמוות לדוגמא נובע רק משום שהאדם אינו מודע לכך שהוא עצמו ממש קיים מחוץ לחלום. כאשר האדם מודע ל"אני" הפנימי שלו, דהיינו, השורש של הרצונות / מחשבות שלו, על ידי זה הוא בעצם מרגיש אחדות עם המציאות. כאשר קורה משהו לאדם, הוא מבין שהוא עצמו בעצם רצה שזה יקרה. דהיינו, ה"אני" שנמצא מחוץ לחלום הוא ... / ספקות וכולי. לסיכום: כדי למצוא ולהתחבר אל ה"אני" הפנימי של האדם, על האדם להסתכל היטב אל תוך עצמו ולראות ולגלות את ה"אני" הפנימי שנמצא בתוכו, שמשם מגיעים כל הרצונות / מחשבות שלו, וגם כל העולם כולו שבתוכו נמצא האדם. כשם שהחולם את החלום הוא זה שיוצר את כל מה שקורה בתוך החלום, כך גם ה"אני" האמיתי של האדם, דהיינו, שורש ...

... רק כפי מה שהוא רוצה. כי האדם יכול לבחור לעשות את מה שהוא רוצה, אבל הוא מחוייב לעשות את מה שהוא רוצה. והאדם לא יכול לעשות שום דבר נגד הרצון שלו. ואם פתאום יהיה לאדם ... אבל בסופו של דבר, האדם פועל רק לפי מה שהוא רוצה, והוא לעולם לא בוחר שום דבר, נגד מה שהוא רוצה. ומי שיתבונן עוד קצת פנימה יראה, כי הרצון של האדם הוא לא בשליטתו. כי ... כרצונו, ואז הוא מרגיש חופשי. אבל האדם הוא עבד, כי הוא לא בוחר את רצונו. כי לבחור, פירושו תהליך רצוני. ולכן אין אפשרות שהאדם יבחר את הרצון עצמו, מתוך רצון עצמי שלו. כי ... בכפוף לרצון שלו, שהוא גורם לו לבחור מה לרצות. ולומר שהאדם בוחר שיהיה לו רצון, פירושו שהאדם נמצא במצב שאין לו עדיין רצון, והוא בוחר את הרצון שלו עצמו. אבל אם אין עדיין לאדם שום רצון, אז הוא גם לא יכול לבחור בתהליך רצוני שום דבר, כי עוד אין לו שום רצון עצמי. ולכן אין שום אפשרות שהאדם יבחר את הרצון העצמי של עצמו. (וגם אלוהים לא בוחר את רצונו, מתוך רצונו. אלא ששם זה מתוך מהותו, גם אם זה בלי הגדרת רצון. ושם, גם הכל אחד ממש וכולי). והרצון של האדם קיים אצלו, וגורם לו ... כי כל רצון, פירושו סבל, שהאדם חווה פחד שיקרה אחרת מרצונו. ושהאדם חווה שהמציאות טובה יותר, בצורה כזו ולא בצורה אחרת. ומי שנדמה לו שהרצון שלו בשליטתו, שיואיל נא לנסות ... כלל, לא יהיה לו שום רע כלל. כי בלי רצון, אין רע. כי הרע, הוא רק כאשר יש רצון כלשהו. וכשאין שום רצון, אין שום רע כלל. ואם האדם חושב שהרצון שלו בשליטתו, אז שינסה להפסיק אותו. ומי שיתבונן אל תוכו, יראה שהרצון שלו פשוט קיים שם, בלי רצונו העצמי. וכל מה שהאדם מנסה כל חייו לעשות, זה להיפטר מהרצונות החסרים שלו, שהם כולם סיבת הסבל שלו. והרצון העצמי של האדם, לא יכול להיות מתוך בחירה אישית שלו, כי בנקודת העדר הרצון של האדם, שם לא שייך שום בחירה רצונית כלל כנ"ל. ומי שיתבונן עוד קצת יראה, כי לא רק שהרצון שלו לא בשליטתו, אלא שאפילו הקיום העצמי שלו לא בשליטתו כלל. כי הרצון קיים, בגלל שהאדם עצמו קיים. ... לו רצון. כי "אני", פירושו לחוות חסר של מה שאינו "אני", וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ולכן, ביחד עם תחושת ה"אני", באה תחושת הרצון, שהוא הרצון שיש לאדם להשלים את החסר שלו, ... עצמו לא תלוי בו. כי האדם הוא חלק ממשהו אחר גדול יותר. שכאשר הוא משתנה לצורה כלשהי, אז כל העולמות כולם משתנים, וגם ה"אני" של האדם והרצון של האדם, גם הם משתנים. והדבר ... עצמו בוחר לזוז, אז כל הגוף זז, כחלק מתהליך אחר גדול יותר. ויש זרימה אחת ותהליך אחד של כל האירועים כולם, שאחד מתתי התהליכים שלו, הוא הרצונות והמעשים של האדם, שזה רק תהליך בלבד, שהוא חלק בלתי נפרד מכל שאר התהליכים. ומצד האמת, אין שום בחירה חופשית כלל. כי הרצון של האדם הוא קורה ברגע אחד. ... דבר הוא בפני עצמו. ותחושת הזמן, גורמת לאדם לחשוב שיש המשכיות. ואז נדמה לאדם, שאם ברגע אחד היה רצון, וברגע אחר הייתה פעולה שתואמת את הרצון, אז הוא כנראה בחר את הדבר. ... והמציאות, הם ממלאים את האדם עצמו. ואין שום מקום וזמן, שאין בהם את המציאות עצמה. וזה בעצם אומר, שהקיום של האדם, וה"אני" של האדם, והרצון של האדם, והפעולות של האדם, ... לדוגמא דומם / צומח וכיו"ב, כי את הכל ממלאת הוויה אחת. וכל תנועה של ההוויה, היא זו שמניעה את הכל, ובכלל זה גם את האדם עצמו ואת הישות והרצון שלו וכולי. וכאשר האדם מבין ... ואח"כ אחרי שהאדם נמצא בתודעה הזאת, שהוא חושב שהוא אלוהים, אז הוא מתבונן אל תוכו כאלוהים, כישות שחושבת את החלום, והוא מנסה לגלות מהיכן הרצון שלו כאלוהים מגיע? ומהיכן מגיעה התודעה העצמית שלו כאלוהים? ואז האדם שואל, בדיוק את אותן השאלות, שהוא שאל כאשר הוא חשב שה"אני" שלו הוא ישות נפרדת, מהיכן הרצון מגיע? ומה אחראי לקיום שלי? ... של אלוהים. אבל מה אחראי לרצונו של אלוהים עצמו? וגם רצונו של אלוהים לא יכול להיות כרצונו, כי ההוויה של אלוהים, קיומה מחוייב. אבל הרצון והתודעה העצמית של אלוהים, ... ואצל אלוהים הכל קורה בפחות מרגע אחד. והוא לא צריך לרצות כדי שהדבר יקרה, אלא הדבר קורה, תוך כדי שהוא רוצה. ואין שום הפרדה בין הרגע של הרצון, לבין הרגע של העשייה. כך שאפשר לומר שאין שום רצון כלל, כי הרצון והתוצאה באים בו זמנית. וא"כ, האם זהו רצון עצמי או לא? וכמובן כנ"ל, מהיכן מגיע הרצון וכל שינויי הרצון שיש אצל אלוהים? וכאשר האדם ... שממלאת את הכל, לא שייך שום אני ולא אני. כך שאם יש אני כלשהו, הרי שזהו אלוהים שקרי, דהיינו, נפרדות. ואז האדם כאלוהים, מתבונן פנימה על הרצון של עצמו כאלוהים, ועל ישותו ...

... פירוש: איזון מתפרש לפעמים כוויתור על שלמות. האדם רוצה X ובשם האיזון הוא מדחיק את הרצון שלו. האם זאת השלמות להדחיק את הרצון? מי החליט שזה טוב? מי החליט שזה האיזון הנכון? השלמות היא ... האחדות שיש בכל דבר. איזון שקרי = שקר = לוותר = להתפשר = חוסר שלמות = מחלוקת בין הרצונות השונים של האדם = תכונות מנוגדות בתוך האדם = צדדים שונים ... אמיתי = אמת אחת = אין צורך לוותר = אין צורך להתפשר = שלמות = שלום מוחלט בין כל הרצונות השונים והתכונות השונות של האדם = טוב אמיתי. ...

... של שמחה חזק יותר? שמחה = תחושה טובה אישית וסובייקטיבית שיש לאדם כלפי אירוע כלשהו במציאות. תחושת השמחה, היא תחושה של אהבה ביחס למציאות. שמחה = תחושת אחדות עם המציאות. כאשר הרצון של האדם מתאחד עם המצב של המציאות = אחדות = שמחה. כדי ליצור שמחה חזקה, על האדם לחקור ולמצוא את שורש השמחה. פירוש: על האדם לחקור תמיד, מה בדיוק גרם לו לרגש של השמחה. על האדם להסתכל פנימה על המהות של הדבר שיצרה את השמחה. על האדם להתבונן על מה שמתרחש בתוך המחשבות שלו כאשר הוא שמח. על האדם להסתכל פנימה על המצב של הרצון שלו כאשר הוא שמח. על האדם לאתר את השורש של השמחה. על האדם למצוא את המכנה המשותף האמיתי שגורם לכך שהוא שמח. כאשר האדם מבין את השורש של השמחה, הדבר הזה מאפשר לו ...

... הרצון, שיהיה רצון אמיתי, כדי שהאדם ישיג אותו באמת כאשר אדם ... רוצה? ועל ידי זה שהאדם מברר, למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, על ידי זה הוא מגלה מה באמת הוא רוצה. ואז האדם מגיע לשורש הרצון שלו, שהוא רצון אחד ויחיד, שאין בו שום ספקות כלל, ואז האדם נותן את כל כולו למען הרצון האמיתי שלו, ומשיג אותו בשלמות. וכל זמן שיש לאדם ספקות לגבי הרצון שלו, דהיינו, רצונות מנוגדים, וכל זמן שהאדם לא עושה בשלמות מוחלטת, את כל מה שהוא כן יכול לעשות, כדי להשיג את הרצון שלו, הרי שהרצון שלו הוא רצון של שקר, והרי שעל האדם לברר היטב, למה הוא רוצה את הרצונות שלו? ולגלות את מה שהוא באמת רוצה, דהיינו, את סיבת הרצון שלו. ואז ורק אז כאשר הרצון של האדם ברור לו באמת, אז ורק אז הוא עושה את כל מה ...

... אחרת, זה יעשה לו יותר טוב. אבל הוא ממשיך להחזיק בדעתו, דווקא בגלל שהוא חושב שדעתו היא האמת, גם אם היא עושה לו רע. והוא לא יכול להתכחש לאמת. כי בתוך כל בן אדם, הרצון הפנימי ביותר שלו, הוא להרגיש טוב באמת / להרגיש טוב אמיתי. וזה מורכב משני ...

... האדם מזדהה עם כל מיני רצונות כדי להרגיש טוב. ואח"כ האדם מזדהה, עם הרצון שלו להשתחרר מהאגו שלו, כדי להרגיש טוב. והרצון של האדם להרגיש טוב, הרצון הזה נשאר. והאדם עדיין מעדיף ...