... בצורה מוחלטת, הוא לא רואה שום יתרונות או חסרונות בשום דבר, אלא הוא חווה "אחדות", שהכל נראה בעיניו זהה לגמרי, בלי יתרונות או חסרונות כלשהם (= הרמוניה מלאה עם המציאות). ולחשוב באופן יחסי, פירושו, שהאדם מזדהה עם דברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט. וכל דבר שיש לאדם ספק לגביו, הרי שהוא לא בטוח ... אצלו טוב ורע. ומה נכון באופן מוחלט? תשובה: שום דבר. כי הכל נכון באופן יחסי בלבד. ומי שיזכור שהכל רק יחסי, אז באופן מוחלט, הוא יהיה בחוויה של הרמוניה עם המציאות. ובאופן יחסי, הוא יחווה שינויים כאלו ואחרים, כחלק ממשחק החיים. והדברים האלו, כבר ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של ...

... אבל ככל שהאדם לוקח את החיים יותר כמשחק, דהיינו, שלא ממש אכפת לאדם מה יקרה לו ומה יהיה איתו, אלא האדם "זורם" עם החיים באשר הם, בלי להתעקש שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז ממילא האדם נמצא יותר בתחושה של הרמוניה עם המציאות, בלי תנודות קיצוניות ובלי שינויים קיצוניים במצב הרוח שלו. ולפעמים, האדם מתעייף באמצע משחק החיים, והאדם ... אכפת לו, ממה האמת כפי מה שהיא, דהיינו, ממה שהמציאות חושבת. כי האדם מתרגל תמיד לראות, מה המציאות חושבת על כל דבר, דהיינו, מהי האמת האובייקטיבית. ואז האדם מ"יישר קו" עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע, ואז ממילא אין שום משחק כלשהו. כי משחק ...

... שהוא רוצה. ומה עליו לתת, כדי להשיג את מה שהוא רוצה. כי בלי שהאדם מבין את חוקי משחק החיים, בלי זה החיים משחקים באדם, במקום שהאדם ישחק עם החיים בהרמוניה. כי בלי להבין את החוקים של החיים, יש לאדם ציפיות שגויות מהמציאות. ואז הוא חווה אכזבות שונות ומשונות. ...

... הרגשית, וחי חיים טובים, כמו מלך אמיתי ממש. כי כאשר האדם משתחרר לגמרי, מהמחשבה שאומרת שמחוייב שהכל יהיה כרצונו של ה"אני" המצומצם והקטן שלו, הרי שממילא הוא חי בהרמוניה מלאה עם המציאות, ואז הכל כרצונו תמיד ממש, כמו מלך אמיתי באמת, שהכל כרצונו תמיד. ...

הרמוניה, הרגלי חשיבה, שינוי בחיים, שינוי צורת החשיבה, שינוי מחשבתי, לשנות את צורת החשיבה, שינוי חשיבה, קיבעון מחשבתי מי שיתבונן יראה, כי בעולם שלנו, יש המון ... שבה אין שום הבדל בעיניו, בין מה שיש לבין מה שאין. שאז ממילא האדם חי בהרמוניה מלאה עם המציאות. ואז, אין חוסר התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות. ולא משנה כמה האדם יתאמץ לחיות בהרמוניה עם המציאות, כל זמן שהאדם מבדיל, בין מה שיש לבין מה שאין, הוא תמיד ימצא חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם, בכל דבר שהוא שיש בעולם. וכך לעולם אין התאמה ... בגלל השיפוטיות שאינה נייטרלית, של האדם כלפי המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי כלפי המציאות, הוא לא ירצה שום דבר, ולא יפעל מעצמו לשום דבר, והוא כאילו לא יהיה קיים. והקיום של האדם מתבטא, בכך שיש לו רצון עצמי משל עצמו, ובכך ... במציאות שלנו. ומי שרוצה לעשות שינוי בחיים שלו, ומי שרוצה להגיע למצב של הרמוניה מלאה עם המציאות, עליו לשנות את כל ההסתכלות שלו, על ההבדלים שהוא עושה, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. וגם על ההבדלים שהוא עושה באופן כללי יותר, בין מה ... יש לי או אין לי דבר כלשהו? והשאלות האלו, נותנות לאדם לטעום את הטעם של ההרמוניה עם המציאות. כי הן מובילות את האדם לנקודת מבט, שבה, שום דבר לא משנה בשום צורה שהיא. שזאת נקודת המבט הפנימית ביותר של המציאות. שבה, אין שום שינוי כלשהו. ... נוסף. שבו, זה לא משנה מה שיש לי או מה שאין לי. ואז האדם יכול לנווט, בין הרמוניה, לבין חוסר הרמוניה עם המציאות. ולחיות חיים טובים בשלמות, של חיבור ההפכים כולם. ...

... בחיים, לזרום עם החיים, לקחת את החיים בקלות, הרמוניה בחיים, לחיות בהרמוניה, התאמה למציאות ובו יתבאר, כיצד יכול האדם לחיות בשלום עם המציאות, מתוך תחושה של הרמוניה בחיים ומתוך תחושה של זרימה בחיים, בלי מאבקים מיותרים? כי מי שיתבונן ... מהמציאות במשהו, אבל תמיד האדם גם רוצה לשנות את המציאות במשהו. והשאלה היא, איך לזרום עם החיים ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ומי שיתבונן יראה, כי מה שגורם לכך שהאדם יזרום עם החיים, זה ... ושכן יהיה לו רצון עצמי. ושכן לפעמים הוא ינסה לשנות את המציאות להעדפה האישית שלו, ושכן הוא לא יהיה תמיד בהרמוניה עם המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי עם המציאות, הוא גם ייעלם לגמרי מהמציאות, כי לא תהיה שום משמעות ... צריך גם להסתכל על המציאות, גם מעוד נקודות מבט, שהן יהיו כמה שיותר קרובות לנקודת מבט נייטרלית, שבה יש רק הרמוניה עם המציאות. וכיצד יכול האדם לחזק אצל עצמו גם את נקודת המבט שלו, שבה הוא נמצא בהרמוניה עם המציאות? תשובה: על ידי זה שהאדם נצמד אל האמת עד הסוף, ורואה תמיד את ... יש שני צדדים. ויש גם את המטבע עצמו, שהוא לא נוקט שום צד. ומי שמסתכל על המציאות כאילו הוא המטבע עצמו, הוא בהרמוניה מלאה עם המציאות, ואין לו שום זהות עצמית. וזהות עצמית פירושה, שהאדם כן ... לו יותר מאבקים מיותרים עם המציאות. ומי שרוצה לקחת את החיים בקלות, ומי שרוצה לזרום עם החיים שלו, ומי שרוצה הרמוניה בחיים שלו, עליו להתרגל תמיד, להסתכל גם על הצד השני של המטבע. וזה בסדר ...

... אפשרי שהמציאות תהיה כרצונו, אז ממילא הוא נהנה פחות מכך שהמציאות כרצונו, ממי שחושב שמוכרח שהמציאות תהיה כרצונו. אבל מי שחושב שרק אפשרי שהמציאות תהיה כרצונו, הוא תמיד רגוע באופן יחסי, כי הוא חי בהרמוניה עם המציאות, והוא לא ממש מפחד מכך ...

... שממילא יש לו גם יתרונות כלשהם וגם חסרונות כלשהם, ביחס לכל שאר הדברים. וההגדרה, היא הגדר והגבול ובית הכלא, של הדבר המוגדר. כי ההגדרה, היא ההיפוך של החופש וההרמוניה של האדם. וברגע שהאדם מגדיר איזה דבר, וברגע שהאדם חושב ... יש דבר יותר מוגדר בצורה יותר ספציפית, כך ממילא הוא מכניס את עצמו לבית כלא עם חומות גבוהות יותר. כי ההגדרות שהאדם מגדיר בחיים שלו, הן לא מאפשרות לאדם לחיות בהרמוניה ובזרימה מוחלטת עם המציאות. כי מי שהוא לא מגדיר שום הגדרה בכלל, אז הוא חי בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, ממש כמו עלה ברוח, ממש כמו כלום, שאינו תופס מקום וזמן. והאדם שאינו מגדיר שום דבר, הוא לא "מפריע" למציאות, והיא לא "מפריעה" לו. אלא הם בהרמוניה ביחד. אבל ברגע שהאדם מתחיל להגדיר הגדרות, אז הוא ... כאשר האדם לא מגדיר בכלל שום הגדרה שהיא, אז גם, הוא כבר לא מרגיש טוב. ולא שהוא מרגיש רע, אלא שהוא לא מרגיש לא טוב ולא רע. אלא הוא מרגיש חוויה אחרת לגמרי, של הרמוניה מוחלטת עם המציאות. אבל זאת לא חוויה, של טוב או של רע. ... רוצה לאכול, יותר מאשר מי שלא הגדיר מה הוא רוצה לאכול. כי כאשר יש הגדרת רצון, אז יש גם מילוי רצון, שממנו האדם מפיק הנאה מוגדרת, שהיא שונה מהנאה לא מוגדרת, של הרמוניה עם המציאות. ומי שלא יגדיר בכלל שום הגדרה כלשהי, הוא ... לחופשי, מבית הכלא שהוא שם לעצמו. כי השאלות האלו מראות לאדם את האמת. שבאמת, שום דבר הוא לא יותר טוב או יותר רע, מאשר שום דבר אחר. והאדם הוא חופשי תמיד והוא בהרמוניה עם המציאות תמיד. ואח"כ, אחרי שהאדם מרגיש מספיק חופשי, ...

... מצב. כי כאשר האדם לא מגדיר איך הוא רוצה שהמציאות תהיה, אז כל מציאות מתאימה לו באותה המידה ממש. וברגע שיש הגדרה, הרי שהאדם לוקח בכך את החופש שלו, להרגיש הרמוניה עם המציאות בכל מצב. וכבר ביארתי גם, שאם לא תהיה לאדם שום הגדרה, אז ...

... והמציאות לא מחוייבת לאף אחד בשום דבר. והמציאות יכולה להשתנות בכל רגע ורגע מחדש, כפי מה שהיא. והאדם שחושב, שהמציאות חייבת להיות דווקא כך ולא אחרת, הרי שיש לו תיאום ציפיות שגוי מול המציאות. וזה כמובן יוצר חוסר הרמוניה / חוסר איזון / חוסר שקט נפשי וכולי. וחרדה כללית נוצרת, מכך שיש לאדם המון דברים שהוא חושב, שהוא חייב להשיג דבר כזה או אחר, ושהמציאות חייבת להיות כך ...