... להטעות את עצמם כאילו הם מצאו את התשובה. לדוגמא: אדם שמנסה להבין ולגלות מהי הסיבה
הראשונה של כל הסיבות, שמהר מאוד הוא מגלה שאין לו תשובה לשאלה הזאת, משום שכל סיבה שהאדם ייתן, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה של הסיבה עצמה. ואם יש סיבה ראשונה, אז זה אומר שהאין סיבה קדם לה, לסיבה
הראשונה. ואז האדם מטעה את עצמו וחושב, שאין סיבה ראשונה ושהאין סיבה, היא הסיבה של הכל. דהיינו, שהאדם משקר את עצמו ואומר, שלמציאות שלנו אין סיבה. והלב של האדם, יודע שהאדם ... רק אפשרי. כי המוגדר הוא אינו ה"שלם", כי יש דבר אחר שנפרד ממנו. וא"כ הוא לא המצוי
הראשון. והמצוי
הראשון, הוא לא מוגדר כלל (ואפילו לא כמצוי ראשון, שגם זו הגדרה), ולכן אי אפשר לדעת אותו, כי הוא אין לו שום הגדרה כלל. ואעפ"כ, מי שהוא איש אמת, שאומר תמיד את האמת, ובפרט, ... ה"אני" של האדם, וממילא הן מחזקות את ה"אני" של האדם. והכל מתחיל בשקר הלא מודע
הראשון, שהוא ללא סיבה כלל (שסיבתו האמיתית, היא אחדות המציאות). כי הטעויות של האדם, כולם שורשם בפחד של האדם. והפחד עצמו, הוא עצמו שורשו בשקר
הראשון של האדם, שהאדם משקר את עצמו סתם כך בלי שום סיבה, וחושב שהנפרדות שלנו היא האמת המוחלטת. והשקר הלא מודע
הראשון, הוא בלי סיבה, כי בלי שקר אין פחד. ובלי פחד, אין שום סיבה לשקר. כך שהשקר
הראשון הוא בלי פחד ובלי סיבה (מלבד סיבת אחדות המציאות). ומי שרוצה לעשות לזה סוף, ולא רק לעשות סוף, אלא גם לעשות התחלה חדשה של חיים טובים באמת, עליו לשנוא את השקר בתכלית ... שורש כל השאלות, היא בעצם התשובה של הכל. כי בסוף התהליך האדם מבין את מהות השאלה
הראשונה של כל השאלות, והיא, כיצד היש והאין הם ישות אחת? ועל ידי זה שהאדם מתבונן בשאלה הזאת, על ידי זה בסופו של דבר, הוא מקבל שכל חדש, והוא מבין ש באמת היש והאין הם אחד, ...