... העצמית של האדם, ביחס לישות של אלוהים. שאז ממילא לא שייכת אמונה באלוהים, כי יש רק אלוהים בלבד. והעניין הוא, די פשוט. והוא כי אלוהים הוא השלמות. כי אלוהים הוא המצוי הראשון, שהוא הישות הראשונה והאין סופית. כי כל מה שיש לו סוף, יש עוד ישות אחרת ששונה ונפרדת ממנו מעבר לסוף שלו, וא"כ הוא לא המצוי הראשון. ואלוהים הוא השלמות עצמה. ובהקשר הזה, אמונה באלוהים פירושה, שהאדם מאמין שיש ישות אחת שלמה ראשונה ויחידה. וכמובן שאמונה באשר היא, היא פסולה ואסורה. כי כל אמונה, היא סוג של ... את האמת, היכן נמצא מרכז הכוח של העולם. האם הוא בתוכו של האדם, או מחוצה לו. ובסופו של התהליך, האדם יגלה היכן באמת נמצא מרכז הכוח של העולם, ויגלה מהו ומיהו המסובב הראשון של כל הסיבות ושל כל האירועים, ואז ישותו של האדם תתבטל לגמרי, ותיכלל כולה במחויב המציאות, שהוא האלוהים הראשון, ואז האדם זוכה לכפור באלוהים בשלמות, ולחיים טובים באמת. ועוד נוסיף ונאמר, כי כל הכרה באלוהים, היא שקר ועבודת אלילים. כי מי שמכיר בכך שיש אלוהים, הרי שהוא חושב שאלוהים ...

... והעניין הוא, כי עבודת אלילים היא, שהאדם נותן כוח, לישות שאין לה כוח. והנה, הכוח שייך למסובב הראשון, שהוא המחוייב והוא המהות של המציאות. וכל הלבושים של המציאות, הם רק אפשרי המציאות ללא שום כוח כלל. וכל זמן ... הדברים כולם, שהיא הכוח האמיתי וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של האחדות, שבו הכל אחד ממש, אז ההבנה הראשונה שהוא מבין, היא ההבנה של אחדות המציאות. שהאדם מבין את מהותה של מהות המציאות. והאדם מבין מהו אלוהים, ומהו ... האדם היא מצטיירת לו כישות סופית, למרות שהיא ממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין, בדיוק כמו המחוייב הראשון. וכאשר האדם רואה איזו ישות סופית, כגון לדוגמא "אבן", מי שיודע את האמת, הוא מבין שמצד אחדות המציאות, הגודל ...

... תלוי בכך שלאדם יהיה רצון שמנוגד בצורה כלשהי, למציאות. והנה יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שהאדם מבין את הסיבה שבגללה יש לו ... העצמי של האדם משתנה כל הזמן, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי שמנוגד למציאות, היא בעצם אותה הסיבה הראשונה שמניעה את כל התהליכים כולם. כי כל מה ... לאדם רצון עצמי, והסיבה שבגללה התודעה של האדם קיימת, והסיבה שבגללה כל הדברים קורים, היא בגלל הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא סיבה אחת ויחידה, ... שלא קודמת לה כל סיבה אחרת. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם חוקר ומנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ולמה הסיבה הזאת היא כפי מה שהיא וכולי, אז האדם מגלה את מהות הסיבה עצמה. כי כדי לגלות מהי הסיבה הראשונה, לשם כך צריך להבין מהי בכלל סיבה, ... אותו הדבר. כי בסוף התהליך, כל דבר הוא הסיבה של עצמו, והסיבה והתוצאה הם אחד. וכל סיבה, היא הסיבה הראשונה המחויבת וכולי (כפי שכבר ביארתי במקום ... בחשבון את כל השיקולים כולם ואת כל הרצונות כולם, ונותן לכולם מענה אמיתי בשלמות אמיתית. והסיבה הראשונה של כל הסיבות שיש בעולם, היא סיבה ... כולה. וכאשר האדם סובל מאיזה דבר, יש סיבה שבגללה האדם כרגע סובל דווקא בצורה הזאת. כי מנקודת הסיבה הראשונה, הכל נלקח בחשבון בשלמות. כי אין שום דבר שקורה, בלי הסיבה הראשונה. וכל הדברים ה"טובים" שקורים בעולם, ... (או תהליך אחד שמניע את כל האירועים). וממילא זה אומר, שהאדם סובל רק משום שהוא לא מבין את הסיבה הראשונה האמיתית של כל הסיבות. ומאחר שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לכן הוא רוצה לשנות את ... היה לאדם שכל אמיתי, הוא היה רואה את האמת, דהיינו, מסתכל על כל האירועים כולם, מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואז לא שייך שהאדם באמת ירצה לשנות את המציאות. וממילא גם לא שייך שהאדם באמת יפחד או יסבול וכיו"ב. כי גם כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה, עדיין הסיבה הראשונה, יוצרת באדם את הרצון העצמי שלו לשנות את המציאות, וממילא גם את הסבל והפחד של האדם מפני הסבל. וגם כאשר האדם כן מבין את הסיבה הראשונה, עדיין הוא יכול לסבול. אבל אז, הסבל הוא לא אמיתי. כי האדם סובל רק כלפי חוץ. והאדם עצמו מחובר לאחדות של המציאות שהיא הסיבה הראשונה, שמנקודת המבט שלה, הסבל הוא טוב ממש. כי מנקודת המבט של הסיבה הראשונה, הסבל והטוב הם תהליכים שווים, מנקודת ... וחוויה של האדם, שחווה שהכל זה התגשמות הרצון העצמי שלו עצמו, בדיוק כפי שהכל זה ביטוי של הסיבה הראשונה, ובדיוק כפי שהדברים נראים מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואעפ"כ יש גם את הלבוש החיצוני של ... לו. ואת זה האדם מבין, רק אחרי שהוא זוכה להגיע לביטול לאין סוף הנ"ל. ונסכם: שיש רק שתי אפשרויות. והראשונה היא שהאדם משתמש בשכל שלו, ומתבונן אל ...

... אלא שאז הכל אקראי תמיד, ללא שום שכל כלל. ואולי גם, יש שכל אחר, שבו הסיבתיות והאקראיות הם אחד. והנה, יש רק אחת משתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שהאדם מבין את השכל ואת החוקיות שלפיה קרו קורים ויקרו, כל האירועים שבעולם, או שלא. ומי שמבין את ...

... שהכל אחד. וכאשר האדם מגלה שהכל אחד, על ידי זה הישות של האדם מתבטלת, והיא נכללת באחדות של המציאות, ששם היודע והידיעה והידוע והכל הם אחד. ושם גם נמצאת התודעה של אלוהים לפני בריאת העולם, ושם גם נמצאת הסיבה הראשונה וגם מה שהיה לפניה וכולי. ואז האדם הופך להיות האמת עצמה, דהיינו, הופך להיות מחוייב המציאות, שזאת לא ישות נפרדת, אלא ...

... האדם משקר את עצמו בלי לדעת שהוא משקר את עצמו, אא"כ רע לו (מלבד השקר הראשון שהוא של טיפשות). כי למה שהאדם ירצה לשקר?! אין זה אלא רק משום שהמציאות לא מתאימה לאדם, ...

... השערה, שהאמת תהיה כך או אחרת. כי אפילו כאשר האדם מעדיף שהאמת תהיה כך ולא אחרת, אפילו כחוט השערה, הדבר הזה משבש לאדם את המחשבה שלו, וממילא יוצא השקר. ובנקודת האמת הראשונה, שם אין שום הגדרת רצון כלל, וממילא לא שייך בנקודת האמת, להעדיף צד אחד, יותר מאשר צד אחר. והאמת מזככת את האדם, שלא יעדיף צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת. שאז ממילא, טוב לאדם ... אומר שעדיין הוא משקר את עצמו במשהו. וזה בעצם אומר שעל האדם להבין שישנם עוד הרבה מאוד אינטרסים סמויים שמשפיעים על החיפוש שלו, למרות שהוא לא מודע להם. והאינטרס השקרי הראשון, של האדם בתהליך חיפוש האמת שלו, הוא הרצון של האדם להישאר קיים, כישות שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. כי חיפוש אמת אמיתי, אמור להתחיל בנקודת ההתחלה, שהיא הבירור המוחלט של האדם, את ... לפני שהוא מברר דברים על מה שקורה סביבו. וכל זמן שהאדם לא מבין את עצמו ולא יודע מיהו, כיצד הוא מצפה להבין את המציאות, שנמצאת מחוצה לו ושהיא רחוקה יותר ממנו?! ובשלב הראשון, על האדם להתבונן פנימה אל תוכו, ולנסות להבין מיהו ומהו אותו ה"אני" המפורסם שאיתו הוא כ"כ מזדהה. כי בלי להבין את ה"אני" באמת, אי אפשר להבין שום דבר אחר באמת. כי ה"אני" הזה, הוא ...

... היא, שמי שלא זוכה לאפשרות שבה תמיד טוב לו, אז ביחס לחווית שלמות, תמיד רע לו. והעניין הוא, כי יש רק שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא שהאדם מגיע לנקודת מבט על המציאות, שבה תמיד טוב לו, כי הכל זה ביטוי של רצונו, בדיוק כמו אלוהים שהכל זה ביטוי רצונו (ורצונו ...

... הקטנים, שמסתירים את השקרים הגדולים ויוצרים סבל גדול - מהם? והעניין הוא, כי האדם מטעה את עצמו מכף רגל ועד ראש. והשקר הלא מודע הראשון והבסיסי ביותר של האדם, הוא חווית ...

... וכל הדברים שחסרים לאדם, הם בגלל קיומו של הרצון של האדם. וכאשר האדם רוצה איזה דבר, יש שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שהאדם מזדהה מבחינה רגשית עם הרצון שלו. דהיינו, שהאדם חווה שזה הרצון שלו, ואז ממילא הוא מרגיש את החיסרון של הרצון. אבל ... מעוד צורה וביטוי של האחדות. ובפרט כאשר יש לאדם ענווה / גאווה של אמת, שהוא מבין וחווה את עצמו שהוא המסובב הראשון, דהיינו, שהאדם חווה את ה"אני" שלו, שהוא המהות של המציאות עצמה, שאז האדם חווה, שהוא הבורא של הקיום העצמי שלו ושל הרצון העצמי ...