... לגופו / רכושו וכיו"ב. אבל יש עוד סוג נוסף של חרדה, שהיא חרדה פנימית עמוקה ביותר. שבה, האדם לא מפחד מכך שיקרה לו דבר רע שיפגע בגופו וכיו"ב. אלא, שהאדם מפחד מכך
שהקיום העצמי שלו ייעלם. והחרדה הקיומית הזאת, יש לה ביטויים שונים, ברמות עומק שונות. כי פחד קיומי, יכול להתבטא גם בחרדה מפני פיטורים. שהאדם מפחד שיפטרו אותו, משום שזה סוג של איום ... חרדה ופחד אחרים, שהם כולם קיומיים בצורה כלשהי. אלא, שיש גם חרדה קיומית פנימית יותר, שהיא לדוגמא חרדת מוות, שהאדם מפחד מהמוות. כי יש כאלו, שהמוות מסמל עבורם את סוף
הקיום העצמי שלהם. וכאשר האדם מזדהה רק עם החיים שלו כאן בגוף הגשמי שלו, על ידי זה, האדם מפחד מהמוות. משום, שהמוות מסמל עבורו את סוף
הקיום העצמי שלו. והאדם מבין, שהמוות עלול להפתיע אותו בכל רגע. ולכן האדם כל חייו מנסה להגן על עצמו מהמוות. כך שהחרדה הקיומית של האדם, שבאה לידי ביטוי בפחד מהמוות, היא מפעילה את ... עוצמת ההזדהות הרגשית של האדם, עם החלקים השונים שבגופו. והדבר שהאדם מזוהה איתו יותר מכל, זה עם התודעה העצמית שלו. שהיא החוויה הבסיסית ביותר של האדם. שהאדם חווה את
הקיום העצמי שלו. שזאת ידיעת ה"אני" של האדם, שהוא מודע לעצם קיומו. וכאשר האדם אומר "אני", הוא מתכוון יותר מכל לתודעה העצמית שלו עצמה. וכאשר האדם חווה סוג של איום כלשהו, על עצם ... הקיומית מתבטאת בעוצמות שונות. אך זו העוצמה החזקה ביותר של החרדה הקיומית. שהיא הפחד של האדם מכך שהתודעה העצמית שלו עצמו תיעלם. כי הדבר שהכי נראה לאדם כברור מאליו, זה
הקיום העצמי שלו. וכל דבר בעולם, יכול להפתיע את האדם ברמה כלשהי. אבל
הקיום העצמי של האדם, לא ממש מפתיע אותו.
והקיום העצמי של האדם, הוא הדבר שהאדם הכי מקבל אותו, כמובן מאליו, בלי להיות מסוגל לחשוב על העדר
הקיום העצמי של התודעה העצמית עצמה. ומי שיתבונן יראה, כי גם
הקיום העצמי של האדם עצמו, שהוא הדבר שנראה כבטוח ביותר בעולם (אני חושב משמע אני קיים), הוא הדבר הכי לא בטוח שיש בעולם. ולמה? כי
הקיום העצמי של האדם, הוא אפשרי המציאות בלבד, אך הוא אינו מחוייב המציאות. כי זה שהאדם מודע לכך שהוא עצמו קיים, זו רק אפשרות בלבד. כי האדם יכול להיות מודע לקיומו העצמי, או שלא. אך בכל מקרה, קיומו העצמי של האדם, הוא לא מחוייב כלל, אלא הוא רק אפשרות בלבד. ולמה
הקיום העצמי של האדם, הוא הדבר הכי פחות בטוח בעולם? תשובה: משום שכל הדברים שיש בעולם, האדם אולי יכול לשלוט עליהם בצורה כלשהי. אבל יש רק דבר אחד ויחיד בעולם, שהאדם לא מסוגל לשלוט עליו כלל. והוא,
הקיום העצמי שלו עצמו. כי האדם לא עשה ולא עושה שום מאמץ כלשהו כדי להיות קיים.
והקיום העצמי של האדם, לא תלוי בו עצמו בשום צורה שהיא. ולכן ממילא, האדם גם לא יכול להשפיע על
הקיום העצמי שלו עצמו בשום צורה שהיא, ולא יכול להגן על
הקיום העצמי שלו בשום צורה שהיא. (והאדם לא שולט, גם לא בקיומה של המציאות כולה, שבתוכה הוא עצמו קיים וכולי). ומי שיתבונן יראה, כי הוא עצמו מודע לעצם קיומו, בלי שום סיבה מוגדרת. כי ... כולה. ומי שרוצה להתגבר על כל חרדה קיומית באשר היא, עליו לחקור לבדוק ולגלות, מה הוא היה לפני שהוא היה. דהיינו, על האדם להתבונן עמוק אל תוך ה"אני" שלו, ואל תוך
הקיום העצמי שלו, עד שהוא יראה מיהו ומהו באמת. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם במקומות אחרים. ועל ידי זה שהאדם זוכה לראות ולהבין, ממה התודעה העצמית שלו עשויה? ולמה היא קיימת? ומה מהווה את
הקיום העצמי שלו? ולמה הוא עצמו קיים? ומה באמת שולט בקיום העצמי שלו עצמו, ובקיום של כל הדברים כולם? ומה יהיה אם שום דבר לא יהיה? ועל ידי זה שהאדם זוכה להבין את כל הנושאים האלו על ... הוא, שחרדה קיומית, נובעת מהאיום הגדול ביותר שיש על התודעה העצמית של האדם, שזהו האיום שאולי היא תיעלם לגמרי. ומי שיחקור ויבין את מהות התודעה העצמית שלו, ואת מהות
הקיום העצמי שלו, עד לקצה האחרון והראשון, על ידי זה יתבטלו אצלו, כל החרדות הקיומיות וכל הפחדים הקיומיים כולם, באשר הם. ...