... ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים,
הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים,
הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים וכאן יתבאר, כיצד ואיך צריך להתמודד עם
הפרעה טורדנית כפייתית (ocd) באופן כללי ואצל ילדים בפרט (ocd של ילדים). ומדובר כאן על מקרים שהילד סובל
מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמא שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמא שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיו"ב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך סוג של אובססיה וכיו"ב. והשאלה היא, מה עושים במקרים כאלו? והתשובה לכך היא, שראשית כל יש להבין, שמאחורי כל
הפרעת התנהגות, יש שכל והיגיון וחוכמה כלשהי. ואין שום
הפרעה נפשית בעולם, שאין מאחוריה היגיון כלשהו. וכדי לעזור לאדם להתמודד עם בעיית ההתנהגות שלו, לשם כך צריך להבין, מה השכל ומה הסיבה ההגיונית , שהיא זו שגורמת להתנהגות שלו. והסיבה לכך שהילד סובל
מהפרעת התנהגות כפייתית, והסיבה לכך שהילד חוזר על עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום
הפרעה נפשית / בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואח"כ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ... מספיק טוב. והוא מנסה להיות מושלם. והילד לא מפנים את הרעיון, שמצד אחד, תמיד צריך לשאוף אל השלמות, ומצד שני צריך לדעת, שהיא לעולם לא תגיע. והדרך לטפל
בהפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, היא על ידי זה שגורמים לילד להבין את ההיגיון ואת השכל ואת החוכמה, שיש בהתנהגות שלו. כי פסיכיאטר / פסיכולוג שמאבחן את הילד, כמי שסובל
מהפרעת התנהגות כפייתית של ילדים, הוא בעצם גורם לכך שהילד יחשוב שהפעולה שלו היא רק לא הגיונית. והוא גורם לילד לחשוב שהוא משוגע וכיו"ב. וזאת לא האמת. כי האמת היא, שהילד אכן עושה פעולה שהיא לא רק הגיונית. אבל בהחלט, כל אובססיה שהיא וכל
הפרעה טורדנית שהיא, היא בהחלט גם הגיונית מהיבט כלשהו. וכל שיגעון, יש בו היגיון כלשהו, למי שינסה להבין אותו. כי מי שהוא בעצמו משוגע, הוא מקטלג אחרים כמשוגעים. אבל מי שהוא חכם, הוא ... בפרט. שהוא עוזר להורים לאבחן ולהבין טוב יותר, מה בדיוק עובר על הנפש של הילד שלהם. ולא לפנות לגורמים שונים ומשונים, שיאבחנו את הילד שלהם, כמי שסובל
מהפרעות התנהגות כאלו ואחרות. אלא לפנות למישהו שבאמת מבין מה קורה בנפש של הילד. ושהוא יכול לעזור להורים ולילד, לחיות חיים טובים באמת. ...