... פסיכיאטריות,
הפרעת התנהגות, דימוי עצמי שלילי,
הפרעות נפשיות, מחלות נפשיות, חולה במחלה נפשית, התנהגות טורדנית, ocd קשה, ערך עצמי נמוך, סכיזופרניה, בעיית התנהגות - פרומו נתקלת פעם במישהו חולה סכיזופרניה נתקלת? ש: לצערי כן. אליעד: ומישהו פרנואיד? ש: זה בא ביחד. אליעד: ומישהו עם
הפרעות נפשיות נתקלת, אוקי עכשיו השאלה היא מה האינטרס של בן אדם להגדיר את עצמו כחולה או משהו כזה. ש: יש פה הנחת יסוד שהוא בכלל מגדיר את עצמו. אליעד: לא נניח שמישהו בא והוא אומר "יש לי בעיה אני סכיזופרן יש לי
הפרעה נפשית יש לי פה יש לי שם" מה הטוב. ש: שהוא לא לוקח אחריות זה הקלות. אליעד: קודם כל בא נסביר את השאלה עוד פעם ואז עכשיו מצד האמת הבן אדם הוא בן אדם רגיל עם בעיות רגילות אולי נגיד רגילות פלוס אבל עדיין זה לא הופך אותו לאיזה
הפרעה או משהו כאילו הוא לא חייב להגדיר את עצמו ככה, נגיד לדוגמא נגיד שיש מישהו שקשה לו להרים משקל מסוים אז הוא יגיד "אני נכה" אתה לא נכה רק פשוט קשה לך אתה יותר חלש אבל יש אנשים שכאילו הם מזדהים עם התפיסה העצמית שלהם שהם יש להם איזה
הפרעות נפשיות או משהו השאלה מה. ש: כי אז הם לא צריכים לקחת אחריות לסדר את זה לתקן את זה זה כאילו ככה זה הם לא צריכים כאילו לשנות את זה. ... בא נחדד את זה אוקי אז מה שקורה זה שלפעמים בן אדם יש לו נגיד לדוגמא חרדה כלשהי והוא לא יודע איך להתמודד איתה ואז הוא מנסה להתמודד איתה ולא מצליח יש לו נגיד איזו
הפרעת התנהגות איזו התנהגות כפייתית הוא מנסה להתמודד ולא מצליח ואז מה שקורה אין לו כוח להתמודד הוא מרגיש שהוא כישלון מרגיש רע, מרגיש עצבים על עצמו ואז הוא הולך לאיזה מישהו אחר שואל אותו מה לעשות ואין לו מושג הוא אומר לו יש לך איזה
הפרעה. עכשיו האינטרס של אותו מאבחן להגיד לו שיש לך
הפרעה זה בעצם כדי להסיר מעצמו אחריות לתת לו פתרון כי אם הוא יגיד לו "תקשיב זאת בעיה רגילה רק אני לא יודע לפתור אותה" תהיה בעיה ואז הוא אומר לו "לא זאת לא בעיה רגילה יש לך איזו
הפרעה אתה כאילו חולה לפי הספר" ובדרך כלל גם מוסיפים לזה איזה משהו גנטי "זה גם איזו
הפרעה גנטית כלשהי" ואז בעצם זה גם מסיר אחריות מהמטפל ואז הבן אדם המטופל נאחז בזה כי עכשיו יותר טוב לו במקום שהוא ירגיש שהוא כישלון שהוא ... לא יגיד "אין לי פתרון לזה אני לא יודע מה הפתרון לך לאליעד" נגיד למה שלא יגיד כזה דבר כי הוא לא מכיר אותי, נכון אז שיגיד "אין לי פתרון" אבל למה להגיד לו "יש לך
הפרעה". ש: אבל אולי הוא כן מקוטלג. אליעד: יש אנשים בא בן אדם אומר "שלום יש לי בעיה, מה הבעיה, יש לי בעיה להתקבל לעבודה, אוקי מה הבעיה שלך להתקבל לעבודה" הוא אומר "אני נורמלי אני עובד רגיל כל זה וזה אבל יש לי בעיה הכל נורמלי יש בעיה, מה הבעיה? הבעיה שיש לי איזה
הפרעה נפשית ברגע שהם יודעים שיש לי
הפרעה נפשית אז לא מקבלים אותי, אוקי ואיך
ההפרעה הנפשית הזאת באה לידי ביטוי לא באה לידי ביטוי רק אני לוקח נגיד פעם בחודש איזה תרופה, אוקי ומתי הפעם האחרונה
שההפרעה הנפשית הזאת התבטאה? לפני חמש שנים, מה יקרה אם לא תיקח את התרופה? לא יודע כי אף פעם לא הגעתי למצב שלא לוקח את התרופה אבל לוקח אותה כל הזמן". אז אתה אומר לו "אולי אין לך
הפרעה נפשית אולי מה
ההפרעה הנפשית? היה לי איזה לחצים וזה והשתגעתי ואז התפרצה אצלי סכיזופרניה" ומאז הוא התחיל לקחת את התרופה, עכשיו הוא בעצם אומר תעזור לי להתקבל לעבודה או לצורך העניין נגיד להכיר בחורה "למרות שיש לי
הפרעה נפשית" ואז אומרים לו "אוקי אבל אפשר גם אולי לעזור לך לפתור את
ההפרעה הנפשית הזאת ולפתור עוד כמה ציפורים" אז הוא אומר "לא יש לי
הפרעה נפשית ואתה לא תגיד שאין לי" ככה. ש: אולי הוא פוחד להפסיק עם התרופה. אליעד: סבבה לא אמרו לו להפסיק לקחת את התרופה תגיד רק מה הבעיה בא ננסה לפתור "אין בעיה יש לך
הפרעה וזה בא ננסה לפתור לך את זה, תמשיך לקחת את התרופה נבדוק מה מציק לך אפילו במקום לקחת את התרופה מיד תדחה את זה בשבוע בא נראה מה קורה, לא אין אפשרות לפתור יש לי
הפרעה וכמו שצריך לאכול ולשתות צריך לקחת את התרופה הזאת". עכשיו מה האינטרס של אותו בן אדם להיאחז בכך שיש לו
הפרעה גנטית שאין אפשרות לפתור אותה כי אם הוא יגיד לעצמו "זה בכלל לא
הפרעה ולא כלום אפשר לטפל בזה וזה לא גנטי" אז אוטומטית הוא ירגיש רע "כי מה אני עד עכשיו לא הצלחתי לפתור את זה אני לא יודע להתמודד עם החיים ...