... בעולם, יש בו גם חיצוניות וגם פנימיות. וכל דבר ודבר שקורה לאדם במציאות שחיצונית לו, כל דבר כזה משפיע בצורה כלשהי על
הפנימיות של האדם. ובסופו של דבר, תחושת השמחה והאושר של האדם, הן תחושות פנימיות שיש לאדם, ביחס למציאות שחיצונית לו. ואם ... לשנות את הדברים שחיצוניים להם, כגון יופי / כסף / כבוד וכיו"ב. ויש בני אדם שעיקר ההתמקדות שלהם, היא בלנסות לשפר את
הפנימיות שלהם, כגון חשיבה חיובית, אופטימיות וכיו"ב. ולכאורה, הדבר החשוב ביותר הוא
הפנימיות. כי כל ההתעסקות של האדם בחיצוניות, בסופו של דבר, תכליתה היא לשפר את מצב הרוח
הפנימי של האדם. והמטרה הסופית שאותה רוצה להשיג האדם, זה לשפר את מצב הרוח
הפנימי שלו ולהגיע לאושר
הפנימי שלו. ואף על פי כן, יש בני אדם שעוסקים בעיקר בעניין החיצוניות. והשאלה היא למה? והעניין הוא, כי החיצוניות היא הרבה יותר "ממשית", מאשר
הפנימיות. והרבה יותר קל לאדם, להבין את החיצוניות ולנסות לשנות את החיצוניות, מאשר את
הפנימיות. ומי שקשה לו לשפר את
הפנימיות שלו, הוא מתמקד בלנסות לשפר את החיצוניות שלו. וכדי לשפר את
הפנימיות, לשם כך צריך חשיבה יותר מופשטת. כי הדברים
הפנימיים, הרבה יותר קשה להגדיר אותם, מאשר את הדברים שהאדם רואה בחושים שלו. וככל שהאדם משפר את המיומנות שלו, בלהצליח להגיע לשלמות חיצונית, כך האדם מפתח לאט לאט חשיבה יותר מופשטת, וכך האדם מתחיל להתמקד בדבר החשוב יותר שהוא
הפנימיות. והחיצוניות, היא ההקדמה וההתחלה של
הפנימיות. והאדם משפר את המיומנות שלו בחיצוניות, ועל ידי זה בסוף הוא יתקדם גם לשיפור
הפנימיות. ומי שהוא מתעסק בעיקר בחיצוניות, ומי שקשה לו לחשוב בצורה רוחנית ומופשטת, על ידי זה הוא הופך להיות אדם שכל הזמן ... אדם שמתעסק בחיצוניות, על ידי זה הוא כל הזמן ממוקד במה שהוא צריך לעשות בפועל, במקום בלנסות להבין את הסיבה ואת השכל
הפנימי שיש מאחורי הדברים. וכאשר האדם מבין שהעיקר בחיים זה
הפנימיות, הרי שממילא הוא הופך להיות אדם פחות פרקטי חיצונית. ופחות חשוב לו מה לעשות, ויותר חשוב לו להבין מה הסיבה שבגללה צריך לעשות. כי הדבר החשוב יותר, זה להבין את
הפנימי. כי בסופו של דבר, האושר
הפנימי, הוא זה שחשוב. ומצד האמת, פרקטיקה אמיתית וחשיבה מעשית אמיתית, היא חשיבה רוחנית ומופשטת לגמרי. כי המשמעות של חשיבה ... תוצאות טובות יותר. ומי שהוא לא פרקטי, הוא לא מצליח להשיג את התוצאות שלו וכולי. אבל, מאחר שהדבר החשוב ביותר זה האושר
הפנימי, ממילא, זה שהוא נחשב לאדם פרקטי ושמתמקד כל הזמן במה שעליו לעשות בפועל, הרי שמצד האמת הוא בכלל לא פרקטי. כי התכלית הסופית היא האושר
הפנימי. ולהתעסק בחיצוניות, זה בכלל לא פרקטי. ואדרבה, לעצור ולהתבונן במקום לרוץ ולהתעסק בעשייה, זה הרבה יותר פרקטי. מאחר שזה מקרב את האדם טוב יותר, אל התכלית הסופית של האושר
הפנימי. ומצד האמת, להיות פרקטי זה טוב וזה הכרחי. אבל במישור
הפנימי וכולי. ...