... את האדם, איך לאהוב את עצמו עם תנאים, ואיך להגיע לאהבה עצמית עם תנאים. כי מי שמחפש סיבות למה לאהוב את עצמו, הרי שהאהבה העצמית שלו לעצמו, היא תמיד תהיה רק עם תנאים. שהם בעצם הסיבות שהוא מצא, למה לאהוב את עצמו. ואי אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים, בגלל סיבה כלשהי. אבל בהחלט כן ... את עצמך עם סיבה, על ידי זה שהאדם עובר לשימוש ב"אין שכל" שלו. ז"א, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, לפי השיפוטיות העצמית שלו את עצמו, לפי תפישת הטוב והרע שלו, את עצמו. וצריך להכיר בעובדות, שהן, שכל זמן שהאדם שופט את עצמו האם הוא טוב או רע, וכל זמן שהאדם בודק את ההערכה העצמית שלו לפי טוב או רע, וכל זמן שהאדם מעריך את עצמו לפי תפישה של טוב או רע, הרי שמחוייב המציאות, שהוא בהכרח ימצא בעצמו, גם דברים טובים וגם דברים רעים. כי ... כי כאשר אין שום שיפוטיות של טוב ורע, ממילא גם אין שום אהבה או שנאה. ולאהוב את עצמך, יש לזה משמעות, רק כאשר האהבה העצמית של האדם כלפי עצמו, היא גדולה יותר מאשר מה שהוא אוהב את כל שאר הדברים שבעולם. ואם האדם אוהב את עצמו, בדיוק באותה מידה שהוא אוהב את כל שאר הדברים ... מספיק מוצדקת. או במילים אחרות, כשיש סיבה לאהבה, הרי שהיא על תנאי, שהאדם יחשוב שהסיבה היא מוצדקת. ולכן, כל זמן שהאהבה העצמית היא עם סיבה, הרי שהיא אהבה עצמית על תנאי. ובכל מקרה, אהבה עצמית שנובעת מסיבות כלשהן, דהיינו, משכל כלשהו, ומשיפוטיות כלשהי, היא לעולם לא יכולה להיות ...

... למצב, שבו, הוא ירצה את המציאות בשלמות אמיתית, בלי שום התנגדות רצון, בינו לבין המציאות. והסיבה שאנשים לא עושים את זה, היא רק בגלל שהם מסירים מעצמם אחריות, וחושבים שהרצון שלהם הוא לא בשליטתם העצמית. כי האדם חושב, שהרצון שלו, ...

... חוסר שביעות הרצון שלו, מההתנהגות העצמית שלו. כי אם לדוגמא האדם היה מקבל את עצמו, בלי שום תנאים / אוהב את עצמו, בלי שום תנאים וכיו"ב, הרי שהאדם היה אולי מודע לכך שיש לו אובססיות וכיו"ב, אך ... את האובססיה שלו באשר היא. כי האהבה העצמית, צריכה להיות בלי שום תנאים באשר הם. ועכשיו ננסה להבין, למה בעצם יש אובססיות / התמכרויות, ואיך הן נוצרות. והעניין הוא, די פשוט. והוא, כי האדם עושה, את ... של דבר, האדם צריך לפתח את המודעות העצמית של עצמו. והאדם יכול לשם כך להיעזר במי שמבין את הדברים האלו, לעומקם ולרוחבם מכל צדדיהם האפשריים. והחכם האמיתי, יעזור לאדם להבין מה קורה בתוכו. עד שהאדם ...

... וכאשר האדם נתקל באיזה דבר, האדם שופט את הדבר, האם הוא טוב או רע. ועד כמה הוא טוב ועד כמה הוא רע. והאדם מביע את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של האדם את הדבר, כלפי עצמו, גם זו הבעת דעה. דהיינו, שיפוטיות, היא לא רק כאשר האדם אומר לאנשים אחרים מהי דעתו על ...

... האדם חווה שלמות כלפי אותו הדבר, שבה הוא לא אוהב ולא שונא אותו. והרעיון הוא, שמי שרוצה להשיג אושר אמיתי פנימי, שלא יכול להשתנות לעולם (כל זמן שהוא נשאר שפוי בתודעה העצמית שלו), עליו להפסיק לנסות לשנות את העולם החיצוני שלו, של מה שהוא רוצה ושל מה שהוא חושב. ובמקום זה על האדם לנסות לשנות את העולם הפנימי שלו, של מה שהוא מבין, לגבי מה ...

... שהוא מלך, כאשר הוא מרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו. ואז, כאשר האדם מרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, אז הוא חווה כבוד של מלך, וזה מעצים את האגו ואת האהבה העצמית והערכה העצמית של האדם לעצמו. אבל, יש גם אגו ...

... יהיה שבע רצון בשלמות מלאה מכל חלקו, דהיינו, מכל המציאות שלו. הרי שבאותו רגע, הוא סיים את משחק החיים, לטוב ולרע. כי ברגע שהאדם מגיע לנקודה של השתוות מלאה בין הרצון שלו לבין המציאות, ממילא הוא כאילו נעלם, והזהות העצמית שלו נעלמת לגמרי. והאדם מגיע למצב ...

... נקודות מבט מנוגדות, בו זמנית. ז"א לא לאבד את השפיות לגמרי, ולא להיות רק לא שפוי. אלא להיות גם לא שפוי, ולאבד את השפיות באופן חלקי בלבד. וזה כמובן אפשרי, ברמות שונות של המודעות של האדם. כי מי שיפתח את המודעות העצמית שלו לעומקה, הוא יצליח להגיע למצב, שבו, בתת המודע שלו, הוא לא יבדיל בין דבר לבין היפוכו. ושבתת המודע שלו, הוא לא ידע שום דבר בשום נושא בעולם. ושבתת המודע ...

... אז יש גם מילוי רצון, שממנו האדם מפיק הנאה מוגדרת, שהיא שונה מהנאה לא מוגדרת, של הרמוניה עם המציאות. ומי שלא יגדיר בכלל שום הגדרה כלשהי, הוא יאבד את הזהות העצמית שלו, והוא יהיה ממש כמו כלום וכמו אוויר, שהוא אומנם לא במאבק עם אף אחד, אבל הוא גם ללא ...

... ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ובין אם היא נראית כדעה טיפשית. אבל בכל מקרה, לילד יש את קו החשיבה שלו, ויש לו את הזהות העצמית של עצמו. ובפרט, ילד בגיל ההתבגרות. שבגיל ההתבגרות, הילד המתבגר בונה לעצמו ומגדיר לעצמו את הזהות העצמית שלו. והוא מגדיר לעצמו, את קו החשיבה ...